ההסכם שפרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-29 בספטמבר 2026 מציע לחברות המפתחות מערכות AI מתקדמות ארבע שכבות של בקרה ופיקוח. הרעיון המרכזי: החברות יפקחו על הטכנולוגיה שלהן בעצמן, באמצעות תהליכים פנימיים וביקורת מבחוץ. ההסכם הוצג כהתחייבות וולונטרית ו״מחייבת מוסרית״ — לא כחוק או כרגולציה ממשלתית חדשה.
4
9
11
ארבע שכבות הפיקוח
- בקרות פנימיות: החברות יטמיעו נהלים ובקרות כדי לוודא שהמערכות פועלות כמתוכנן, ולזהות ולטפל בבעיות.
9
13
- צוות פנימי לניטור: צוות בתוך החברה יעקוב אחר המודלים והסיכונים הנלווים אליהם בזמן האימון ולאחר הפריסה, ויפעל לטיפול בבעיות שיתגלו.
9
13
- ביקורת עצמאית: החברות יתבקשו לעבוד עם מבקר או מעריך חיצוני, שיבדוק באופן עצמאי אם מערכות הבקרה והניטור אכן פועלות כמצופה.
1
- פיקוח ברמת הדירקטוריון: ועדה עצמאית של הדירקטוריון תפקח על התהליך ותקבל דיווחים מהמבקרים הפנימיים והחיצוניים.
1
15
מי חתם, ומה מעמד ההתחייבות?
על ההסכם חתמו טראמפ ושישה בכירים: סונדאר פיצ׳אי מ-Google, דריו אמודיי מ-Anthropic, מארק צוקרברג מ-Meta, גרג ברוקמן מ-OpenAI, אילון מאסק מ-xAI וג׳נסן הואנג מ-Nvidia.
12
טראמפ השווה את המסמך לחוקה, ואילו יו״ר בית הנבחרים מייק ג׳ונסון תיאר אותו כהצהרת עקרונות וולונטרית של התעשייה.
2
12 במילים אחרות, מדובר בהבטחה של החברות לאמץ מנגנוני פיקוח — לא בהוראה משפטית חדשה שמטילה עליהן חובות מכוח חוק.
7
9
ומה לגבי תקנים ורגולציה בעתיד?
ג׳ונסון כינה את המסמך גם הסכם על תקני AI, אך הדיווחים הזמינים אינם מפרטים אילו תקנים עתידיים ייגזרו ממנו.
7
12 ההסכם משאיר אפשרות לעגן את הצעדים בחוקים או בתקנות בהמשך, אם יוחלט שהדבר מתאים; כשלעצמו, הוא אינו מקים משטר רגולטורי חדש.
7
9