הכנסות האנרגיה של רוסיה יורדות — והגירעון תופח

רוסיה הפחיתה את תחזית הכנסותיה מנפט ומגז ב-2026 מ-8.9 טריליון ל-7.6 טריליון רובל. מדובר בקיצוץ של 1.3 טריליון רובל, או כ-15%. במקביל, שר האוצר צופה שהגירעון התקציבי השנה יעמוד על כ-3% מהתמ״ג — כמעט פי שניים מהיעד המקורי. יחד, הנתונים מצביעים על לחץ גובר על התקציב, אך אינם מבהירים מה בדיוק גרם להפחתת התחזית.

למה קיצוץ התחזית חשוב

הכנסות מנפט וגז הן מקור משמעותי להכנסות התקציב הפדרלי של רוסיה. כשהתחזית להן יורדת, לממשלה יש פחות הכנסות צפויות מול ההוצאות שתכננה. תחזית הגירעון מצביעה על כך שהפער בין ההכנסות להוצאות כבר גדול מהמתוכנן.

עם זאת, הקיצוץ בתחזית ההכנסות לא מתורגם בהכרח לעלייה זהה בגירעון: גם מקורות הכנסה אחרים, החלטות על הוצאות והנחות התקציב משפיעים על התוצאה. רוסיה הציעה העלאות מס לשנים 2027–2029, אך ההצעות האלה אינן מבהירות כיצד ימומן החסר התקציבי של 2026.18

פחות נפט ונזק לבתי זיקוק — אבל לא כל התמונה

סוכנות האנרגיה הבין־לאומית (IEA) הפחיתה את תחזית תפוקת הנפט הגולמי של רוסיה, בין היתר על רקע מתקפות כטב״מים אוקראיניות על תשתיות אנרגיה. תחזית התפוקה ל-2026 קוצצה ב-125 אלף חביות ביום, ל-8.7 מיליון חביות ביום.3 רויטרס דיווחה גם כי בספטמבר שלושה מתוך ששת בתי הזיקוק הגדולים ברוסיה לייצור סולר עצרו את פעילותם או צמצמו אותה במידה ניכרת בעקבות נזקי תקיפות.1

השבתת בתי זיקוק עלולה לשבש את ייצור הדלקים ואת יצואם. לפי ה-IEA, הסנקציות מקשות על התעשייה להתאושש מפגיעות חוזרות.4 אבל ירידה ביכולת הזיקוק אינה מובילה אוטומטית לירידה זהה ביצוא הנפט הגולמי: תחזית ממשלתית רוסית שדווחה ברויטרס ציינה כי צמצום ייצור הדלקים הביא לעלייה ביצוא נפט גולמי, בעיקר לסין.

ההבחנה חשובה להכנסות: נפט גולמי ומוצרי נפט מזוקקים הם אפיקי יצוא שונים. פגיעה בבתי הזיקוק עשויה לשנות את סוג המוצרים שנמכרים, אך אינה מלמדת כשלעצמה בכמה ירדו כלל ההכנסות מיצוא. גם תחזית תפוקה נמוכה יותר היא נתון רלוונטי, אך לבדה היא לא מסבירה את כל הקיצוץ, בהיקף 1.3 טריליון רובל, בתחזית התקציבית.

מחירים או כמויות? קשה להפריד

הפחתת התחזית כשלעצמה אינה מגלה אם הגורם הוא ציפייה למחירים נמוכים יותר, פחות חביות נפט או פחות גז למכירה — או שילוב של אלה. אומדן התקציב המקורי נשען גם על הנחות לגבי מחיר הנפט ושער הרובל. לכן ההכנסות בפועל עשויות להשתנות בהתאם למחירים, לשער החליפין ולכמויות היצוא.

הגבלות חדשות על מידע בענף האנרגיה מקשות עוד יותר על הניתוח. צו שעליו חתם פוטין ב-28 בספטמבר מגביל גישה למידע או את פרסומו בנוגע לחוזי יצוא ולפרטים נלווים, ובהם מחירים, כמויות, קונים ומוכרים, שילוח ונתוני מכס. כשפחות מידע מפורט על עסקאות זמין לציבור, קשה יותר להבחין בין ירידה בהכנסות שנובעת ממחיר נמוך לבין ירידה שנובעת מכמויות קטנות יותר.

המידע הזמין אינו מאפשר לקבוע באופן מהימן איזה חלק מהקיצוץ בתחזית נובע ממחירים ואיזה חלק מכמויות. עצם הפחתת התחזית ברורה; הסיבות המדויקות לה עדיין אינן ברורות.

מה משמעות הצו לאכיפת הסנקציות

אכיפת תקרת המחיר המערבית נשענת, בין היתר, על מידע על הסחר: מי קנה ומכר את הנפט, באיזה מחיר וכיצד הוא הובל. הגבלת הגישה לפרטים האלה עלולה להקשות על מעקב אחר עסקאות ועל בדיקת עמידה בכללים — מטרה שיוחסה לצו בדיווח רויטרס. עם זאת, מדובר בהגבלה על מידע, ולא בהוכחה שהאכיפה נעצרה או שלא ניתן עוד לעקוב אחר הסחר בשום דרך.

בשורה התחתונה

הקיצוץ בתחזית ההכנסות והתחזית לגירעון גדול יותר מראים שהתקציב הרוסי נתון ללחץ רב יותר מכפי שנצפה בתוכנית המקורית. תחזיות נמוכות יותר לתפוקת הנפט והפגיעה בבתי הזיקוק מוסיפות אי־ודאות, אך יצוא נפט גולמי ויצוא מוצרים מזוקקים אינם חייבים לנוע באותו כיוון. וככל שמתפרסם פחות מידע על סחר האנרגיה, קשה יותר לדעת אם המחירים, הכמויות או שניהם עומדים מאחורי החסר. הקיצוץ בתחזית מספק מדד ברור לשינוי בציפיות — אך לא תשובה חד־משמעית לסיבה.