התשואות עולות, גם כשהכיסים נלחצים

התשואות על אג״ח ממשלת ארה״ב עלו משום שהמשקיעים מעריכים מחדש את סיכוני האינפלציה, את מסלול הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי ואת כמות החוב שהשוק צריך לספוג. תשואת האג״ח לעשר שנים עלתה בכ־80 נקודות בסיס מהשפל בסוף פברואר ועד השבוע הראשון של ספטמבר; ב־24 בספטמבר היא הגיעה ל־5.196%, רמתה הגבוהה ביותר מאז 2007.18

העלייה הזו יכולה להתרחש במקביל לכך שחלק מהעסקים ומשקי הבית מרגישים לחץ. אבל דיווחים של חברות, כשלעצמם, אינם הסבר לירידות בשוק האג״ח — וגם אין בסיס להתייחס לחששות סביב החוב הלאומי כאילו אינם רלוונטיים.

אינפלציה וציפיות לריבית גבוהה

כשהמשקיעים חוששים שהאינפלציה תישאר גבוהה, הם עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק באג״ח. התשואות מגיבות גם לציפיות שהבנק הפדרלי, הפד, ישאיר את הריבית קצרת הטווח ברמה גבוהה או יעלה אותה עוד.

בספטמבר העלה הפד את הריבית המרכזית לטווח של 3.75%–4.00% וסימן אפשרות להעלאות נוספות. לפי דיווח רויטרס, עליית מחירי הנפט חידשה את החששות מאינפלציה וסייעה לדחוף את התשואות מעלה. ב־24 בספטמבר הגיעה תשואת האג״ח לעשר שנים ל־5.196%, ותשואת האג״ח ל־30 שנה עלתה לרמה שלא נראתה מאז 2004.1718

גם נתונים כלכליים חזקים מהצפוי תרמו לציפיות הריבית בשוק בספטמבר. התשואות יכולות לעלות לא רק כשמשקיעים חוששים מהאטה, אלא גם כשהצמיחה והאינפלציה נראות חזקות מספיק כדי להשאיר את המדיניות המוניטרית מרסנת.

אזהרות של חברות הן תמונה חלקית

דיווחים עסקיים מספקים סימנים ללחץ, אך הם מעורבים ואינם מוכיחים שהמשק כולו נחלש. מנהלים בחברת Paychex תיארו את שוק העבודה כ״מעט מגייסים, מעט מפטרים״, ואילו General Mills אמרה שעלויות התשומות הגבוהות מכבידות על התוצאות, אף שהביקוש למזון לצריכה בבית נותר עמיד וסייע לקזז חלק מהלחץ.121

גם הדיווחים מענף המסעדות מצביעים על תמונה לא אחידה. המכירות במסעדות Cracker Barrel הפועלות לפחות שנה ירדו ב־2.1%, ובכלל זה ירידה של 6.1% במספר המבקרים.2 אצל Olive Garden, המכירות במסעדות הפועלות לפחות שנה עלו ב־1.1% ברבעון הפיסקלי הראשון של Darden, בעוד המכירות הכוללות של Darden עלו ב־5.1%. אלה נתונים על חברות מסוימות, לא מדד מקיף למשק — והם אינם מסבירים ישירות את העלייה בתשואות.

ההבחנה חשובה: ביקוש חלש יותר עשוי בהמשך להוביל לציפיות לריבית נמוכה יותר, וללחוץ את התשואות כלפי מטה. אבל אם האינפלציה עדיין מדאיגה והמשקיעים מעריכים שהפד ישאיר את הריבית גבוהה, הכוחות פועלים בכיוון ההפוך.

החוב והיצע האג״ח עדיין חלק מהסיפור

לא נכון להציג את העלייה כתוצאה של אינפלציה וציפיות לריבית במקום חששות מהחוב. משקיעים מצביעים גם על היקף ההלוואות הגדול של הממשלה, על הנפקות חוב רבות מצד חברות ועל התשואה הנוספת שהם עשויים לדרוש כדי להחזיק באג״ח לטווח ארוך. לחצים אלה של היצע וביקוש עשויים להעלות את התשואות הארוכות, לצד האינפלציה וציפיות הריבית.

המשקל של כל גורם עשוי להשתנות. ביחס לעלייה עד תחילת ספטמבר, TD Economics ציינה את הציפיות לריבית גבוהה יותר מצד הפד ואת הפרמיה הגדולה יותר שמשקיעים דורשים על חוב ארוך טווח; היקף גיוסי החוב של הממשלה והחברות והביקוש החלש יותר מצד קונים מסורתיים הוסיפו לחץ. גם רויטרס תיארה את העלייה בספטמבר כתוצאה של כמה גורמים, בהם סיכוני אינפלציה, צורכי מימון ותחרות על כספי המשקיעים.

מה המשמעות של עליית התשואות?

תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב משקפות את עלויות ההלוואה בשוק ומשפיעות על הריביות ברחבי הכלכלה. כשהן עולות, המימון עלול להתייקר למשקי בית, לחברות ולממשלה. לכן אין כאן בחירה פשוטה בין ״המשק חלש״ לבין ״החוב הוא הבעיה״: ציפיות לאינפלציה ולריבית עשויות להעלות את התשואות גם כשחברות מסוימות מדווחות על פחות לקוחות או על עלויות גבוהות, והיצע החוב והפרמיה הנדרשת על אג״ח ארוכות יכולים להוסיף ללחץ.