ארה״ב מתייצבת לצד מאסק מול הקנס האירופי על X

ארצות הברית מבקשת להצטרף להליך המשפטי שבו אילון מאסק וחברות הקשורות ל-X מערערים על הקנס בסך 120 מיליון אירו שהטיל האיחוד האירופי על הרשת החברתית. משרד המשפטים האמריקאי טוען שהנציבות האירופית חרגה מסמכותה והחילה את כללי האיחוד על חברות אמריקאיות. הנציבות, מנגד, אומרת שהיא אוכפת את החוק האירופי ותגן על החלטתה בבית המשפט. 17

המחלוקת אינה רק על גובה הקנס: היא משקפת ויכוח רחב יותר בין וושינגטון לבריסל על גבולות סמכותם של רגולטורים ועל האופן שבו יש להסדיר פלטפורמות דיגיטליות.

על מה נקנסה X?

ב-5 בדצמבר 2025 הטילה הנציבות האירופית על X קנס של 120 מיליון אירו, בתום חקירה שנמשכה כשנתיים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוטל קנס מכוח חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי — DSA, המסדיר את חובותיהן של פלטפורמות מקוונות. 15

הנציבות הצביעה על שלוש הפרות הקשורות לשקיפות: סימון הווי הכחול בתשלום, שלטענתה עלול להטעות משתמשים בנוגע לאימות חשבונות; מאגר פרסומות שאינו עומד בדרישות השקיפות; ואי-מתן גישה לחוקרים לנתונים ציבוריים של הפלטפורמה. 1

חשוב להבחין: הקנס המסוים הזה לא הוטל בעקבות קביעה ש-X פרסמה פוסטים מסוימים או דעות מסוימות. בדיקת הנציבות בנוגע לתוכן בלתי חוקי ולהפצת מידע כוזב היא מסלול נפרד, והיא נמשכה בנפרד מההליך שעליו מבוסס הקנס. 116

למה וושינגטון מבקשת להתערב?

משרד המשפטים האמריקאי הגיש בקשה להצטרף לתיקים שהגישו חברות הקשורות ל-X ומאסק, ולתמוך בניסיונם לבטל את החלטת הנציבות. לטענת ארה״ב, האיחוד האירופי הרחיב שלא כדין את סמכותו לחברות אמריקאיות שאינן פועלות בתחומי השיפוט שלו. זו עמדת ממשלת ארה״ב — לא קביעה של בית המשפט בשאלת סמכות האיחוד או חוקיות הקנס. 17

הבקשה משתלבת בביקורת הרחבה יותר של ממשל טראמפ על רגולציית הטכנולוגיה האירופית. גורמים אמריקאים ומבקרי הכללים קישרו את הוויכוח גם לחופש הביטוי, אך הטענה המשפטית המרכזית של וושינגטון נוגעת להיקף התחולה של הרגולציה האירופית. 569

כעת בית המשפט הכללי של האיחוד האירופי צריך להחליט אם לאפשר לארצות הברית להשתתף בהליך. עצם הגשת הבקשה אינה אומרת שבית המשפט קיבל את טענותיה, וגם לא שהקנס בוטל. 29

בריסל עומדת על שלה — והמחלוקת מתרחבת

הנציבות האירופית טוענת שהחקיקה שלה חלה על שירותים המוצעים באיחוד, וכי התיק עוסק בעמידה של X בדרישות השקיפות האירופיות. היא הודיעה שתגן על החלטתה בבית המשפט. עמדת וושינגטון היא שהאיחוד מרחיב את ידו יתר על המידה אל חברות אמריקאיות; עמדת בריסל היא שמדובר באכיפת חוקיה שלה.

כך הפך קנס על דרישות שקיפות למוקד של מחלוקת טרנס-אטלנטית רחבה יותר על רגולציית פלטפורמות וחופש הביטוי. עם זאת, אין לערבב בין הדיון הכללי על התוכן ב-X לבין הבסיס המשפטי לקנס: החלטת ה-120 מיליון אירו נשענת על שלושת ממצאי השקיפות, בעוד שבדיקת התוכן הבלתי חוקי והמידע הכוזב נוהלה בנפרד. 116