הורים בסינגפור אינם בהכרח בוחרים בין ציונים טובים לבין התפתחות אישית. לפי הדיווחים על מחקר של המכון לחקר מדיניות, IPS, שפורסם ב־2026, הם מייחסים יותר חשיבות לאופי, לערכים ולכישורים חברתיים־רגשיים — ובו בזמן ממשיכים לדאוג להישגים, להשקיע בלימודים מחוץ לבית הספר ולחשוש מהאפשרויות שיעמדו בפני ילדיהם בעתיד.
5
6
10
מה אפשר ללמוד מההשוואה לעשור הקודם?
נקודת המוצא היא סקר שערך IPS ב־2016 בקרב 1,500 הורים אזרחי סינגפור או תושבי קבע, שילדיהם למדו בבתי ספר יסודיים מקומיים. המחקר המאוחר נשען על העבודה ההיא, אך מהחומר הזמין לא עולה שאותן משפחות השתתפו בשני הסקרים. לכן מדובר בהשוואה בין עמדות שדווחו בשתי תקופות, ולא במעקב אחר השינוי שעברה כל משפחה.
2
9
התמונה העולה מהדיווחים על 2026 אינה החלפה של השאיפה להצלחה בלימודים בשאיפה ל״חינוך הוליסטי״ — חינוך המתייחס גם להתפתחות האישית והחברתית של הילד. שתי השאיפות מתקיימות זו לצד זו, והדאגה של הורים לשאלה אם ילדיהם יצליחו לעמוד בקצב אף גוברת.
5
6
10
בחירת בית ספר ומקומן של הבחינות
כבר בסקר המוקדם, כ־28% מההורים דיווחו שהתקשו לרשום את ילדם לבית הספר שרצו. אין בחומר שסופק נתון מקביל ל־2026, ולכן אי אפשר לקבוע אם הקושי הזה התרחב או הצטמצם.
15
מוקד נוסף הוא ה־PSLE, בחינת סיום בית הספר היסודי בסינגפור. בדיווח על המחקר המוקדם נמצא שיותר ממחצית ההורים התנגדו לדחיית בחינות בעלות משקל רב לגיל מאוחר יותר. בדיווחים מ־2026 הבחינה עדיין נתפסת כחשובה, אף שהורים רבים רוצים לשנות אותה כדי לצמצם לחץ ולשפר את ההוגנות.
4
5
לצד מסלול הבחינות קיים גם DSA, מסלול קבלה ישיר לבתי ספר על־יסודיים ולמכללות קדם־אוניברסיטאיות, המתחשב בכישרונות ובחוזקות שלא תמיד באים לידי ביטוי בבחינות הארציות.
12 הוא ממחיש כיצד אפשר להכיר בהישגים מסוגים שונים, אך המידע הזמין ממחקרי IPS אינו מאפשר לקבוע כיצד השתנו עמדות ההורים כלפיו בין 2016 ל־2026.
פחות שיעורי בית, יותר למידה מחוץ לכיתה
לפי הדיווחים, ילדים בסינגפור מבלים כיום פחות זמן בהכנת שיעורי בית מאשר לפני כעשור, אך יותר זמן בשיעורים פרטיים ובפעילויות העשרה. גם הוצאות ההורים על פעילויות אלה עלו, למרות חששות מהשתתפות מוגזמת; לחץ חברתי הוזכר כאחד הגורמים לכך.
7 לכן, פחות עבודה שמטיל בית הספר אינה מעידה בהכרח על פחות לחץ אחרי שעות הלימודים.
7
הלחץ ההורי עצמו אינו חדש. בסקר הבסיס, 70.8% מההורים אמרו שעזרה לילדיהם בהכנה למבחנים מעוררת אצלם מתח או חרדה.
4 הדיווחים המאוחרים מצביעים על דאגה גוברת לעתיד הילדים וליכולתם להדביק את הקצב בלימודים.
5
10
האתגר שעולה מהממצאים
הממצאים מצביעים על מתח מעשי: הורים יכולים לרצות שילדיהם יתפתחו מעבר לציונים, אך להסס לצמצם הכנה לימודית אם הם חושבים שמקומות בבתי ספר והזדמנויות עתידיות תלויים בה.
5
6
7 מכאן אפשר להסיק שרפורמות המבקשות להפחית לחץ יצטרכו לתת משקל אמין גם לחוזקות שאינן נמדדות בבחינה, ולהתמודד עם החשיבות שהורים מייחסים לתוצאות הבחינות ולתחרות. זו פרשנות לממצאים — לא המלצה מפורשת שאפשר לייחס לחוקרי IPS על סמך החומר הזמין.
5
12
18