דרום קוריאה הרחיבה את חוק הריגול: מתי גניבת טכנולוגיה הופכת לעבירת ביטחון לאומי?

דליפה של מידע על שבבים יכולה לגרום נזק כבד לחברה שפיתחה אותו. אבל מתי היא הופכת גם לעבירת ריגול נגד המדינה? התיקון לחוק העונשין של דרום קוריאה, שנכנס לתוקף ב־13 בספטמבר 2026, פותח בפני התביעה מסלול כזה במקרים העומדים בתנאי החוק. הוא אינו הופך כל גניבת טכנולוגיה לריגול.111

מה השתנה בחוק?

ההוראה הקודמת בנושא ריגול התמקדה במעשים לטובת ״מדינת אויב״ — הגדרה שחלה בפועל על צפון קוריאה. סעיף 98-2 החדש מתייחס לריגול הקשור למדינה זרה או לארגון שהחוק רואה בו מקביל לה. לפי הדיווחים, זהו השינוי המשמעותי הראשון בהוראות הריגול מאז שנקבעו ב־1953; ההוראה הקיימת לגבי מדינת אויב נותרה בתוקף.1314

הסעיף החדש חל על חיפוש, איסוף, גילוי, העברה או תיווך של סודות מדינה, כאשר המעשים נעשים בהוראה, בעידוד או בעקבות קשר אחר עם מדינה זרה או ארגון המקביל לה. העונש המדווח על העבירה נע בין שלוש ל־30 שנות מאסר.71114

האם גם סוד מסחרי של חברת שבבים נכלל בחוק?

ייתכן שמידע רגיש בתחומי המוליכים למחצה או הבינה המלאכותית יהיה בסיס לאישום בריגול, אך רק אם מתקיימים תנאי העבירה. ערכו הכלכלי של מידע — או העובדה שהגיע לידי גורם מחוץ לדרום קוריאה — אינם הופכים אותו כשלעצמם לסוד מדינה. מהדיווחים הזמינים גם אי אפשר לקבוע שכל טכנולוגיה שסווגה בדרום קוריאה כ״טכנולוגיית ליבה לאומית״ עומדת אוטומטית בדרישת הסעיף, או בדיוק מתי חברה זרה פרטית תיחשב לארגון המקביל למדינה זרה.41114

מה מלמדים נתוני הדליפות?

לפי דיווח אחד, מספר תיקי דליפת הטכנולוגיה לחו״ל שהועברו לתביעה עלה מתשעה ב־2021 ל־33 ב־2025. דיווח אחר מייחס לסין 54.5% מהמקרים שבהם הייתה דליפה לחו״ל. אלה נתונים שממחישים את משקלן של החקירות הנוגעות לגורמים זרים, אך החומר הזמין אינו מאפשר לקבוע ששני הדיווחים משתמשים באותה הגדרה של ״מקרה״ או באותו בסיס לחישוב.316

המקורות שסופקו אינם מבססים מספר כולל אמין לכל דליפות הטכנולוגיה ב־2025, פילוח ענפי או נתונים על מעורבות עובדים ועל חשיפת עסקים קטנים ובינוניים. הם גם אינם מבססים תגובה של משרד החוץ הסיני או דברים המיוחסים לפרופסור לי ג׳ונג־הוואן מאוניברסיטת סאנגמיונג בנושאים אלה.

ענישה לבדה אינה מונעת דליפה

האישום החדש עשוי לשנות את הדרך שבה מטפלים בדליפה לאחר שהתגלתה; הוא אינו יכול להשיב מידע שכבר הועבר. לכן, איתור מוקדם של פניות גיוס חשודות, בקרה על גישה מורשית למידע וחיזוק ההגנה אצל ספקים קטנים הם צעדי מניעה משלימים — לא תוצאה מובטחת של התיקון לחוק.

בנפרד, הצעת תיקון המיוחסת לחבר הפרלמנט קו דונג־ג׳ין מבקשת לציין במפורש תאגידים זרים ולהעלות את עונש המינימום המדווח משלוש לעשר שנות מאסר. זו הצעה לתיקון נוסף, ולא העונש שנכנס לתוקף ב־13 בספטמבר.514