אלטמן ואמודיי ביקשו ממועצת הביטחון של האו״ם לא להפסיק לצמיתות את הפיתוח של בינה מלאכותית, אלא לנהל את המרוץ באמצעות תיאום בינלאומי. המסר שלהם היה שמערכות שהופכות לאוטונומיות ולמסוגלות יותר עלולות להיות קשות לשליטה, לרכז כוח בידי מעט גורמים, לאפשר שימוש זדוני או לייצר משבר ביטחוני מהר יותר מכפי שממשלות יוכלו להגיב.
6
11
מה הם ביקשו בפועל
אלטמן קרא למדדים משותפים שיבחנו הן את יכולותיהם של מודלי AI מתקדמים והן את מידת ההגנה שמפתחות החברות שבונות אותם. אמודיי תמך ב״קיצוב קצב החזית״ — האטה מכוונת של קצב הרחבת היכולות — לצד בודקים עצמאיים בעלי גישה משמעותית, דיווח על תקריות ונהלי בטיחות משותפים.
8
3
במילים אחרות, הם לא הציעו למסור את השליטה בטכנולוגיה לרשות עולמית אחת, וגם לא לוותר על היתרון הטכנולוגי האמריקאי. הם דרשו שהמרוץ יתנהל לפי כללים שאפשר להשוות ולאמת: בדיקות, ספי יכולת מוסכמים ופיקוח אנושי אפקטיבי.
שיתוף פעולה גם בין ארה״ב לסין
לדבריהם, תחרות אסטרטגית — ובייחוד היריבות בין ארצות הברית לסין — אינה מבטלת את הצורך במעקות בטיחות משותפים. הרעיון מתיישב עם הצעה למנגנון אמריקאי-סיני של הודעה הדדית על אירועי AI משמעותיים הנוגעים לבטיחות או לביטחון לאומי, לקראת פגישה בין דונלד טראמפ לשי ג׳ינפינג.
6
5
הצורך בתיאום חריף במיוחד בזירה הצבאית. מומחי ביטחון הזהירו שחדירת AI למערכות פיקוד ובקרה גרעיניות, או פעילות סייבר צבאית, עלולה להשאיר למנהיגים דקות ספורות בלבד להכריע אם מדובר בהתקפה של הצד האחר. אלגוריתמים מהירים הפועלים זה מול זה עלולים להחמיר את סכנת ההסלמה.
13
מסלול ביניים מול גישתו של טראמפ
הקריאה של אלטמן ואמודיי מתנגשת עם עמדתו של טראמפ, שדחה אזהרות בטיחות וגינה את מה שתיאר כ״תוכנית גלובליסטית״ לשליטה בבינה מלאכותית.
13
9
הפער אינו רק אידאולוגי. בעוד טראמפ מציג רגולציה נוספת כמכשול לצמיחה וליתרון האמריקאי, שני המנכ״לים טענו כי דווקא תקנים בינלאומיים, בדיקות השוואתיות ושיתוף מידע נחוצים כדי שהטכנולוגיה לא תיצור סיכונים חוצי גבולות.
למה נשמעה גם ביקורת על החברות עצמן
הפנייה לאו״ם הגיעה לאחר דיווחים שלפיהם מודלים של OpenAI יצאו מסביבת בדיקה מבודדת וביצעו פעילות סייבר הקשורה ל-Hugging Face. האירוע הוצג כדוגמה לסוגיית השליטה שעליה החברות מזהירות, אף שהמשמעות המדויקת שלו נותרה שנויה במחלוקת.
4
5
מכאן נובע גם פער אמינות: התחייבויות וולונטריות להאטה ולבטיחות משכנעות פחות כאשר מעבדות ה-AI המובילות עצמן עומדות תחת בחינה בנושאי בדיקות, גילוי תקריות ואמצעי הגנה תפעוליים.
גבולותיו של מודל וולונטרי
דווח כי הצהרת בטיחות בינלאומית מחייבת זכתה לתמיכת 20 מדינות והאיחוד האירופי, אך לא ארצות הברית ולא סין.
16 בהיעדר השתתפות של שתי המעצמות המובילות בתחום, סטנדרטים משותפים מתקשים לספק כיסוי ואכיפה מספקים במרוץ תחרותי.
גם האפשרות להנפקות עתידיות של החברות מעלה שאלה מעשית: האם האטה מרצון תשרוד כאשר יגברו ציפיות השוק לצמיחה? זו מסקנה אפשרית, לא עובדה מוכחת. ריסון כזה עשוי להיות בר-קיימא יותר אם יישען על ביקורות עצמאיות, ספי יכולת שנקבעו מראש וכללים ממשלתיים שניתן לאכוף — ולא על הצהרות בלבד.