למה תעשיית התרופות באירופה חוששת להישאר מאחור מול ארה״ב וסין

תשעת יושבי הראש — של AstraZeneca, GSK, Novo, Novartis, Roche, Sanofi, Boehringer Ingelheim, Chiesi ו־Ipsen — מתארים חשש ממעגל שלילי: תקציבים מצומצמים לתרופות, החלטות החזר איטיות ושונות ממדינה למדינה, תמריצים חלשים וניסויים קליניים איטיים פוגעים בגישת החולים לטיפולים. באותו זמן הם מקטינים, לטענתם, את האטרקטיביות של אירופה למחקר ופיתוח, לניסויים ולייצור — בעוד ארה״ב וסין מושכות השקעות בהיקפים גדולים יותר. הביטוי „גסיסה איטית” מיוחס לאזהרתו של מריו דראגי, שאומצה במכתב הפתוח; אין זו טענה שהתעשייה האירופית כבר קרסה. 5

הנתונים שעליהם נשענת האזהרה

• חלקה של אירופה במחקר ופיתוח תרופתי עולמי ירד מ־43% ב־1990 ל־31%, ולפי החותמים הוא ממשיך לרדת. חלקה בניסויים קליניים מסחריים נחתך במחצית בתוך עשור, ל־9%. במכתב נטען כי סין כבר עקפה את אירופה במספר הניסויים, בפטנטים פרמצבטיים ובפיתוח תרופות חדשות. 5
• לפי החותמים, בארה״ב ובסין הוכרזו בשנתיים שקדמו למכתב השקעות פרמצבטיות בהיקף העולה על 600 מיליארד דולר. 5
• אירופה מוציאה על תרופות כ־1% מהתמ״ג, לעומת כ־2% בארה״ב וכ־1.8% בסין — פער שהחברות מציגות כחלק מחולשת התמריצים להשקעה. 5
• לטענתם, כ־40% מהטיפולים החדשים שאושרו אינם מגיעים כלל למטופלים באירופה; ולגבי טיפולים שכן מגיעים, ההמתנה היא קרוב ל־600 ימים. סקר הגישה האחרון של EFPIA מצא חציון של 532 ימים בקרב 168 תרופות שקיבלו אישור שיווק מרכזי: 56 ימים בגרמניה, לעומת 1,201 ימים ברומניה. 513
• אזהרות קודמות של הענף כבר קיבלו ביטוי מעשי יותר: דווח על דחיית השקות של תרופות באירופה ועל ירידה של 35% בהשקות של תרופות חדשות. חברות אף הזהירו כי יצמצמו השקעות או ידחו השקות אם תנאי התמחור לא ישתפרו. 21

אבחנת היסוד של החותמים היא שמערכות הבריאות באירופה מתייחסות לתרופות בעיקר כאל עלות שיש לדכא. הם מצביעים על תקרות תקציב קבועות או שרירותיות, על הוצאה שאינה מותאמת לאינפלציה ועל מערכי החזר שאינם נותנים, לשיטתם, משקל מספק לתועלות רחבות יותר — למשל אשפוזים שנמנעים ושיפור ביכולת לעבוד ולתפקד. 5

מה הם מבקשים מהממשלות הלאומיות

• להגדיל ולהגן על ההוצאה על תרופות חדשניות, ולהתייחס אליהן כתשתית בריאות אסטרטגית ולא כהוצאה שניתן לקצץ בה לפי הצורך. 5
• לעדכן את הערכת טכנולוגיות הבריאות, התמחור ומנגנוני ההחזר, כך שהחלטות יתקבלו מהר יותר ויביאו בחשבון את הערך הכולל למטופל, למערכת הבריאות ולכלכלה — ולא רק את מחיר הרכישה של התרופה. 5
• לצמצם את פערי הזמינות בין מדינות אירופה, ולשפר אבחון, מניעה ואימוץ של טיפול המומלץ בהנחיות קליניות. 5

מה הם מבקשים מהאיחוד האירופי

• לזרז ולפשט את התהליך המלא של ניסויים קליניים, מהגשת הבקשה ועד לביצוע. 5
• לשמר הגנת קניין רוחני חזקה וצפויה, לצד כללים דיגיטליים מעשיים. 5
• לאפשר למדינות החברות גמישות תקציבית רחבה יותר להשקעות בבריאות ובתרופות חדשניות, מתוך הנחה שהתשואה על השקעות כאלה נצברת לאורך שנים ולא בתוך שנת תקציב אחת. 5

גרמניה ממחישה את המחלוקת

הרפורמה הגרמנית מ־2026 לבלימת עלויות בביטוח הבריאות קיבלה אישור סופי, למרות התנגדות התעשייה שטענה כי תפגע בתמריץ להשקעות במדינה. 2

לפי הדיווחים על החקיקה, ההנחה שחברות יצרניות חייבות להעניק על מרבית תרופות המרשם הממותגות יותר מהוכפלה — מ־7% ל־15.5%. מבחינת הממשלה מדובר במענה ללחץ מיידי על תקציבי הביטוח; מבחינת היצרניות, הנחות חובה ובקרות מחירים נוספות מצמצמות את התשואה הצפויה ולכן גם את הכדאיות להשקעות עתידיות. 2

ההבטחה הכלכלית — והסייג

החותמים מעריכים כי סגירת הפער של אירופה מול סין וארה״ב בניסויים קליניים עשויה להניב 53 מיליארד אירו ו־82 אלף משרות. זו הערכה כלכלית המגובה בידי התעשייה, לא תוצאה מובטחת: היא תלויה בכך שאירופה אכן תמשוך ניסויים נוספים ותשמור בתחומה את פעילות המחקר והפיתוח, בתי החולים ושרשרת האספקה הנלווים. 5

המתח המדיני כאן אמיתי: תשלום גבוה ומהיר יותר עבור תרופות בעלות ערך עשוי לשפר גישה של מטופלים ולחזק השקעה, אך הוא גם מגדיל בטווח הקצר את ההוצאה הציבורית על בריאות ומחייב הערכה אמינה של התועלת הקלינית. הנתונים שמציגות החברות תומכים בטענה לנסיגה יחסית בתחרות ולעיכובים בגישה לתרופות; לעומת זאת, הגדלת ההוצאה והקשחת הגנת הקניין הרוחני הן המלצות מדיניות, ולא פתרונות שהוכחו באופן עצמאי.