ראש הסייבר של איחוד האמירויות: כל תקיפת טילים או כטב״מים לוותה במתקפת סייבר

ד״ר מוחמד אל־כוויתי, ראש מועצת אבטחת הסייבר של איחוד האמירויות, תיאר מערכה היברידית מתואמת במהלך מלחמת 2026: לדבריו, כל תקיפת טילים או כטב״מים איראנית נגד יעד באמירויות לוותה במתקפת סייבר נגד אותו יעד. המשמעות, לפי התיאור הזה, אינה רק מספר גבוה של אירועים דיגיטליים, אלא תזמון בין פגיעה פיזית, ניסיון לשבש מערכות וערעור אמון הציבור במידע ובשירותים חיוניים. 6

לא רק פריצה לרשת — ניסיון ליצור שיבוש מצטבר

מועצת אבטחת הסייבר של איחוד האמירויות מסרה כי מאז תחילת הלחימה בפברואר זיהתה ובלמה פעילות מתואמת נגד מגזרי התעופה, האנרגיה והחינוך. 2

בין השיטות שעליהן דווח: ניסיונות חדירה לרשתות, הפעלת כופרה (ransomware) וקמפייני דיוג שיטתיים נגד פלטפורמות לאומיות ומגזרים חיוניים. 14 אל־כוויתי הזהיר גם כי האיום כבר אינו מסתכם בגנבת מידע: תוכן מניפולטיבי והונאה בעזרת בינה מלאכותית עלולים לפגוע באנשים, בקהילות ובשירותים קריטיים באמצעות החלשת האמון במידע אמין. 5

במצב כזה, גם מתקפה שנחסמה טכנית עשויה לשרת מהלך רחב יותר — למשל אם היא מלווה בהפצת מידע כוזב או בתוכן מזויף שנועד לייצר בלבול, חרדה או חוסר אמון בעת משבר.

איך לקרוא את המספרים

לפי דיווחים שהתבססו על נתוני מועצת אבטחת הסייבר, בשיא העימות נרשמו באיחוד האמירויות כ־800 אלף ניסיונות תקיפה ביום — פי ארבעה מהרמה שקדמה למלחמה. 2 בנפרד, אל־כוויתי אמר כי ביום שלישי אחד בספטמבר המדינה תיעדה 640 אלף מתקפות סייבר. 1

המספרים האלה אינם מעידים על מאות אלפי פריצות מוצלחות. הם מתייחסים לפעילות עוינת או לניסיונות תקיפה שזוהו, ובכללם גישושים שנחסמו, ניסיונות דיוג ואירועים אחרים שלא בהכרח הובילו לפגיעה במערכת.

הייחוס לאיראן: הערכת ממשלה, לא הוכחה פומבית לכל אירוע

אל־כוויתי אמר כי משמרות המהפכה האסלאמית של איראן עמדו מאחורי "רבות" מהמתקפות נגד איחוד האמירויות, ותיאר את איראן כאחד הגורמים המרכזיים במתקפה הדיגיטלית. 1

זוהי הערכת ייחוס של גורם ממשלתי באיחוד האמירויות. המידע הפומבי אינו מוכיח באופן עצמאי את אחריות משמרות המהפכה לכל אירוע סייבר, או לכל צימוד נטען בין תקיפה פיזית למתקפה דיגיטלית. ההבחנה הזו חשובה במיוחד בזירת הסייבר, שבה פעולות יכולות לעבור דרך מתווכים, להיעזר בכלים משותפים או להתבצע בידי קבוצות המזוהות עם מדינה בלי שניתן לזהות יחידה מדינתית מסוימת.

ההגנה תלויה בשיתוף פעולה, לא רק בממשלה

לפי אל־כוויתי, ההתמודדות נשענה על הגנה קולקטיבית: שיתוף מידע ותגובה משותפת של גופי ממשל ושל מפעילים פרטיים מקומיים ובינלאומיים במערכות מקושרות. הוא הדגיש בעבר כי אבטחת סייבר היא אחריות משותפת לממשלה, לתעשייה ולקהילה הרחבה.

הנקודה בולטת במיוחד בנמלים, נמלי תעופה, מערכות אנרגיה ורשתות תקשורת — תחומים שבהם הבעלות, ההפעלה והתלות הטכנולוגית חוצות לעיתים קרובות את הגבול בין המגזר הציבורי לפרטי. הלקח המבצעי הוא שעמידות תלויה בשיתוף מודיעין מהיר ובתגובה מתואמת, לפני שאירוע בארגון או במגזר אחד מתגלגל לשיבוש רחב יותר.

למה אל־כוויתי דורש ״אמנת ז׳נבה קיברנטית״

אל־כוויתי קרא לכינון ״אמנת ז׳נבה קיברנטית״: מסגרת שתגדיר כללים ללוחמת סייבר, תגן על נכסים דיגיטליים ותבהיר מתי תקיפה רחבת־היקף נגד תשתית קריטית תיחשב למעשה מלחמה. 3

הדרישה נוגעת לבעיה משפטית ומעשית: מדינה יכולה להתמודד עם פעולה דיגיטלית שמשבשת שירותים אזרחיים, בזמן שהייחוס נותר שנוי במחלוקת; תגובת נגד, מנגד, עלולה לחצות גבולות ולפגוע גם באזרחים. נורמות בינלאומיות ברורות יותר לא יפתרו את כל הדילמות האלה, אך הן עשויות לקבוע ציפיות לגבי הגנת תשתיות אזרחיות, אחריות וספי פעולה של מדינות.

במקביל, איחוד האמירויות מקדמת עבודה על תקנים בינלאומיים. ביולי 2026 מונה אל־כוויתי ליו״ר הקבוצה האזורית הערבית של קבוצת המחקר 17 ב־ITU-T, גוף של איגוד התקשורת הבינלאומי של האו״ם העוסק בתקינה של אבטחת מידע, סייבר, ניהול זהויות, פרטיות וטכנולוגיות מתפתחות. איחוד האמירויות הצהירה גם על תמיכתה בשיתוף פעולה בינלאומי נגד שימוש לרעה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתפתחות.

מה הקשר ל־CHOSEN BRICK — ומה לא

באזהרה משותפת נפרדת של מרכז הסייבר הלאומי של בריטניה, ה־FBI ושירות הביון AIVD של הולנד, נמסר כי גורמי סייבר מדינתיים מאיראן השתמשו לפחות מאז 2025 במשפחת תוכנות הריגול CHOSEN BRICK נגד מתנגדים, פעילים ועיתונאים. לפי האזהרה, הנוזקה יכולה לאסוף אנשי קשר, הודעות דוא״ל והודעות ברשתות חברתיות — מידע שעשוי לאפשר מעקב אחר תנועות היעדים.

הקמפיין התבסס על דיוג ממוקד והנדסה חברתית בפלטפורמות כגון WhatsApp ו־Telegram; לפי מרכז הסייבר הלאומי הבריטי, התוכנה יכולה לאסוף גם צילומי מסך והיסטוריית הודעות.

אין בחומרים שצוטטו כאן ראיה פומבית לכך ש־CHOSEN BRICK הופעלה במסגרת הקמפיין הנטען נגד תשתיות באיחוד האמירויות. הרלוונטיות שלה היא בהמחשת התמונה הרחבה: אותו מרחב איומים עשוי לכלול גם פעולות שיבוש נגד מערכות קריטיות וגם ריגול ממוקד אחר בני אדם. אלה משימות שונות, קורבנות שונים והקשרים טכנולוגיים שונים — ואין לערבב ביניהם.

האתגר הגדול יותר: הגנת סייבר, שירותים חיוניים ואמון

עבור מדינה שמבקשת להרחיב את אימוץ הבינה המלאכותית במסגרת חזון ״מאה שנה לאיחוד האמירויות 2071״, השאלה אינה רק כיצד למנוע גישה בלתי מורשית לרשתות. היא גם כיצד להגן על אמון הציבור, על התקשורת ועל שירותים חיוניים שתלויים יותר ויותר במערכות דיגיטליות.

לכן, תיאורו של אל־כוויתי על תקיפות מסונכרנות מחזק דרישת תכנון רחבה: אבטחה פיזית, הגנת סייבר, תקשורת בשעת חירום והתמודדות עם דיסאינפורמציה צריכים לפעול יחד. בעימות היברידי, הגנה על שכבה אחת בלבד עלולה שלא להספיק. 65