מה באמת מלמדים 1,260 וריאנטים גנטיים על האישיות שלנו?

המחקר הגנטי הגדול ביותר עד כה על אישיות מצא שלא קיימים "גנים לאישיות" במובן הפשוט. במקום זאת, האישיות היא פוליגנית: וריאנטים רבים ונפוצים ב-DNA תורמים כל אחד השפעה זעירה לחמש תכונות האישיות הגדולות — מוחצנות, נעימות, מצפוניות, נוירוטיות ופתיחות לחוויה. הממצאים תומכים בקיומו של רכיב ביולוגי משמעותי, אך אינם מעידים על דטרמיניזם גנטי ואינם מאפשרים לחזות את אישיותו או עתידו של אדם בודד. 12

מה מצאו החוקרים

הקונסורציום הבינלאומי, בהובלת טד שוואבה, איגד נתונים מ-46 קבוצות מחקר (קוהורטים), שכללו בין 611,037 ל-1.14 מיליון משתתפים — בהתאם לתכונה שנבדקה. 12

• זוהו 1,260 וריאנטים גנטיים מובילים הקשורים באופן מובהק סטטיסטית לפחות לאחת מחמש תכונות האישיות. 12
• 824 מהם, כ-65%, היו באזורים גנומיים שלא קושרו קודם לכן לתכונת האישיות הרלוונטית. 12
• רוב האזורים הגנטיים היו ייחודיים לתכונה אחת: 82% מהאזורים שבהם נמצא וריאנט מובהק נקשרו רק לאחת מחמש התכונות. 2
• כלל הווריאנטים השכיחים הסבירו כ-4.8%–9.3% מהשונות הנמדדת בכל תכונה. לאחר תיקון לכך ששאלוני אישיות אינם מדידה מושלמת, ההערכה עלתה ל-10.5%–16.2%. 2

המספרים האלה נמוכים בהרבה מהערכות תורשתיות מקובלות ממחקרי תאומים, שלעתים עומדות על כ-40%–50%. הפער אינו אומר שמחקר אחד בהכרח שגוי: חלק מההשפעה התורשתית עשוי לנבוע מווריאנטים נדירים שלא נמדדו, מאינטראקציות גנטיות מורכבות, מהבדלים באופן מדידת האישיות ומן ההנחות הסטטיסטיות של מחקרי תאומים.

מה הראו ההשוואות בין אחים

בניתוחים בתוך משפחות, שכללו כ-51 אלף אחים, הקשרים הגנטיים השתנו מעט בלבד כאשר השוו בין אחים זה לזה. 2

מאחר שאחים חולקים חלק ניכר מסביבת הבית והילדות, התוצאה מרמזת שהקשרים שנמצאו אינם בעיקר תוצר לוואי של השכלת ההורים, מצב חברתי-כלכלי, שכונה או מסלולי השפעה אחרים של גידול משותף. הם מתיישבים יותר עם השפעה של הורשה ביולוגית ישירה. 2

עם זאת, זו אינה הוכחה לכך שהסביבה שולית. אישיות מתפתחת משילוב של נטיות תורשתיות עם ניסיון חיים — וגם עם סביבות שאנשים בוחרים, יוצרים או מעוררים אצל אחרים.

הקשרים לבריאות, התנהגות ומסלול החיים

המחקר מצא מתאמים גנטיים וקשרים בניתוחים פוליגניים בין תכונות אישיות לבין תוצאות חיים רחבות. חשוב: אלה קשרים סטטיסטיים, לא גזירת גורל ולא בהכרח סיבתיות ישירה. 12

• מצפוניות: נטייה גנטית למצפוניות גבוהה יותר נקשרה לבריאות מדווחת טובה יותר, לפחות עישון ושימוש בחומרים אחרים, ליותר פעילות גופנית, לפחות אשפוזים ולתוצאות טובות יותר הקשורות להזדקנות. מחקרים קודמים קישרו מצפוניות נמוכה לבריאות ירודה יותר, משקל גבוה יותר ושימוש רב יותר בחומרים. 236
• נוירוטיות: נוירוטיות גבוהה יותר נקשרה לתוצאות פחות טובות בבריאות הנפש ובבריאות בכלל, לרבות פגיעוּת גבוהה יותר לקשיים מופנמים ולדפוסי בריאות והזדקנות פחות מיטיבים. 23
• פתיחות לחוויה: פתיחות גבוהה יותר נקשרה לניידות מגורים גבוהה יותר — למשל מעבר ממקום הלידה או החלפת מקום מגורים — וכן לתוצאות הקשורות להשכלה. 2

לא רק גנים משפיעים על הסביבה — גם הסביבה עשויה להשפיע על האישיות

הניתוחים העלו תמונה הדדית יותר מהרעיון הפשוט שלפיו גנים מובילים לאישיות:

• ניתוחים בשיטת רנדומיזציה מנדלית העלו אפשרות שהשכלה עשויה בעצמה להגביר פתיחות לחוויה, ולא להיות רק תוצאה הקשורה לפתיחות שהייתה קיימת מראש. 12
• שינויים במדד מסת הגוף (BMI) עשויים בתורם להשפיע על מצפוניות ועל נוירוטיות. 2

המסקנה היא שמדובר ביחסי גומלין מתמשכים בין גנים לסביבה: הבדלים תורשתיים עשויים להשפיע על בחירות, הזדמנויות וחוויות; חינוך, בריאות ושינויים חברתיים עשויים להשפיע בחזרה על האישיות לאורך זמן. אין לקרוא את התוצאות כשרשרת חד-כיוונית של סיבה גנטית ותוצאה התנהגותית. 12

המגבלות החשובות

• כ-95% מהמדגם היה ממוצא דמוי-אירופי. לכן, ייתכן שהערכות ההשפעה והציונים הפוליגניים לא יכללו באותה מידה אנשים ממוצאים אחרים, או הקשרים לאומיים, תרבותיים והיסטוריים אחרים. 12
• וריאנט מובהק מצביע על קשר סטטיסטי עם אזור גנומי; הוא אינו מזהה בהכרח מנגנון DNA סיבתי יחיד.
• גם כשמצרפים וריאנטים רבים למדד פוליגני, מוסבר רק חלק קטן מהשונות באוכלוסייה. המדדים אינם מסוגלים לנבא במדויק את אישיותו של אדם מסוים, את התנהגותו או את עתידו. 25

השורה התחתונה: לאישיות יש מבנה גנטי מפוזר ותורשתי בחלקו, והקשרים שהתגלו היו עקביים בקבוצות מחקר רבות. אך הגנים הם חלק מהסיפור בלבד — ההתפתחות הסביבתית, חוויות החיים והייחוד של כל אדם נותרים מרכזיים. 12