אי־הוודאות סביב לגארד מעמידה את ה־ECB במבחן

השאלה המרכזית אינה אם כריסטין לגארד הודיעה על עזיבה מוקדמת של הבנק המרכזי האירופי (ECB) — היא לא הודיעה על כך. לגארד אמרה ל־Wall Street Journal שהיא מצפה להשלים את כהונתה, המסתיימת באוקטובר 2027. אלא שדיווחים על תפקיד אפשרי בפורום הכלכלי העולמי (WEF), לצד תמרונים פוליטיים סביב זהות מחליפה, הפכו את הסוגיה לכזו שה־ECB מתקשה להתעלם ממנה. 35

מה מזין את הספקולציות?

שני תהליכים חופפים עומדים במוקד השמועות.

ראשית, דיווחים קישרו את לגארד לתפקיד הבכיר ביותר בפורום הכלכלי העולמי — הגוף המארגן את הכינוס השנתי בדאבוס שבשווייץ. אין מדובר במינוי מאושר, אך הדיווחים מספקים הסבר אפשרי לעזיבה לפני תום כהונתה ב־ECB. 5

שנית, עזיבה מוקדמת עשויה להקדים את ההחלטה על יורש או יורשת לנשיאות ה־ECB למועד שלפני הבחירות לנשיאות צרפת ב־2027. לפי רויטרס, זהו חלק מההיגיון שיוחס לתרחיש כזה: לאפשר לנשיא צרפת עמנואל מקרון להשפיע על בחירת הנשיא הבא של הבנק לפני הבחירות. 2

כל זה אינו מוכיח שלגארד תעזוב. הראיות עדיין מעורבות: יש דיווחים על אפשרות של פרישה מוקדמת, ומנגד לגארד אמרה שהיא מצפה לכהן עד סוף הקדנציה. 23

מה בדיוק דורשים עובדי ה־ECB?

ועדת העובדים של ה־ECB קראה לוועד המנהל לספק „בהירות הולמת לגבי חילופי הנהגה אפשריים”. העמדה שהציגה היא מוסדית, לא אישית: העובדים הבהירו שאינם נוקטים עמדה באשר לנכונות הדיווחים ואינם מערערים על זכותו של אדם לשקול תפקידים עתידיים. 4

במישור המעשי, הם מבקשים לדעת אם הנשיאה צפויה להישאר עד אוקטובר 2027 — והאם פרישות של בכירים נוספים עלולות לשנות את לוח הזמנים. תקשורת ברורה יותר אמורה להפריד בין החלטות שהתקבלו בפועל לבין ספקולציות תקשורתיות ופוליטיות.

למה אי־ודאות ממושכת היא בעיה לבנק מרכזי?

בנק מרכזי נשען במידה רבה על אמון, עקביות ועצמאות נתפסת. לכן, אי־ודאות מנהיגותית יכולה להיות משמעותית עוד לפני שמתפנה משרה. ועדת העובדים הזהירה שדיונים על עזיבות בכירות עשויים להשפיע על המדיניות המוניטרית ועל רפורמות פנימיות, ושאי־הוודאות עלולה לפגוע באמון במוסד. 4

הסיכונים שהוועדה מצביעה עליהם קשורים זה בזה:

• אמון במוסד: רצף דיווחים שאינו מקבל מענה עלול לגרום לבעלי עניין לתהות אם ל־ECB יש תוכנית הנהגה יציבה.
• ביטחון העובדים: העובדים זקוקים לבהירות באשר לזהות מי שיקדם סדרי עדיפויות אסטרטגיים ורפורמות פנים־ארגוניות.
• תקשורת המדיניות: מרוץ ירושה פומבי עלול להסיט את תשומת הלב ממסרי המדיניות של הבנק, ולעורר בחינה מחודשת של השפעה פוליטית על מוסד עצמאי רשמית.
• תכנון הירושה: ממשלות עשויות להתחיל להתמקח על תפקידים עוד לפני שמועד התפנותם הוכרע, וכך להקשות על מעבר מסודר.

אלו סיכונים שעליהם התריעו העובדים בתגובה לאי־הוודאות; אין בכך הוכחה שהמדיניות או הרפורמות כבר נפגעו בפועל. 4

שנאבל וליין: לא רק שאלת הנשיאות

הנשיאות אינה התפקיד הבכיר היחיד שמתקרב לחילופי גברי. כהונתו של פיליפ ליין, הכלכלן הראשי וחבר הוועד המנהל, מסתיימת ב־2027. במקביל, דווח כי איזבל שנאבל מנהלת שיחות עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על תפקיד בכיר בתחום השווקים, ועשויה לעזוב את ה־ECB לפני תום כהונתה. ה־ECB וה־IMF סירבו להגיב על הדיווחים בנוגע לשנאבל. 1

אם לגארד תעזוב מוקדם וגם שנאבל תפרוש לפני המועד, מדינות גוש האירו יצטרכו להתמודד עם כמה משרות בכירות פנויות, במקביל לסיום המתוכנן של כהונת ליין. דיווחים תיארו אפשרות ל„עסקת חבילה” רחבה שתכלול את הנשיאות, את תפקיד הכלכלן הראשי ואת מושבה של שנאבל בוועד המנהל. 17

בתרחיש כזה, לא מדובר רק בבחירת נשיא או נשיאה חדשים. זו תהיה התמקחות על מומחיות במדיניות, ייצוג לאומי וחלוקת תחומי האחריות בתוך הוועד המנהל.

הזווית הצרפתית — והשמות שעלו כמועמדים

לצרפת יש משקל מרכזי משום שלגארד צרפתייה, ומועד עזיבה אפשרי עשוי לקבוע איזו ממשלה צרפתית תשתתף בבחירת המחליף. רויטרס דיווחה כי צרפת עשויה לתמוך בקלאס קנוט, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של הולנד, לנשיאות ה־ECB — אם תפקיד הכלכלן הראשי יינתן למועמד צרפתי. 17

קנוט ופאבלו הרננדס דה קוס, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ספרד, הוזכרו שניהם כמועמדים אפשריים. 1718 עצם הדיווחים הללו ממחיש את הסיבה לבקשת העובדים להבהרה: כאשר כמה תפקידים נתפסים ככאלה שאפשר לסגור יחד במו״מ, תשומת הלב הציבורית עלולה לעבור במהירות מעבודת המדיניות של ה־ECB למיקוח בין מדינות על הנהגתו.

השורה התחתונה

אין הודעה מאושרת על עזיבה מוקדמת מצד לגארד, שנאבל או ליין. לוח הזמנים המאומת כולל את סיום כהונתה של לגארד באוקטובר 2027, ולגארד עצמה אמרה שהיא מצפה להשלים את כהונתה. 3

מה שהשתנה הוא היקף תכנון המגירה סביב התאריך הזה. האפשרות לתפקיד בפורום הכלכלי העולמי, השיחות שעליהן דווח בין שנאבל ל־IMF, מועד הבחירות בצרפת ומגעים על מינויים — כולם התחברו לנרטיב אמין של חילופי גברי רחבים. המסר של ועדת העובדים הוא שהמוסד צריך להתמודד ישירות עם אי־הוודאות, לפני שספקולציות — ולא החלטה רשמית — יהפכו לגורם המרכזי שמעצב אמון ותכנון. 145