ההשקעות הגרמניות פנו לסין, בזמן שהזרימה לארה״ב צנחה

ההשקעות של חברות גרמניות בשווקים מחוץ למדינה התפצלו בחדות במחצית הראשונה של 2026: בסין הן הוסיפו כ־5.6 מיליארד אירו להשקעות ישירות — כשליש יותר מבתקופה המקבילה ב־2025 — ואילו בארצות הברית ירדה ההשקעה הישירה לכ־4.3 מיליארד אירו, כמעט שני שלישים פחות משנה קודם לכן. זהו הנתון הנמוך ביותר למחצית שנה מאז 2023. הממצאים מבוססים על ניתוח של המכון הכלכלי הגרמני (IW) לנתוני הבנק המרכזי של גרמניה, הבונדסבנק. 17 1

חשוב לדייק: 5.6 מיליארד האירו הם תוספת ההשקעה בסין בתקופה הנדונה, ולא בהכרח שווי כלל ההשקעות שם או הוכחה לכך שכל אירו שלא הושקע בארה״ב הוסט לסין. לפי IW, הסכום גם תאם בקירוב את ממוצע ההשקעות החצי־שנתי בסין בשנים 2020–2025. 17

שני כיוונים שונים

הנתונים מציגים תמונה ברורה, אך לא בהכרח מעבר כולל של הפעילות הגרמנית ממערב למזרח:

• סין: חברות גרמניות הוסיפו כ־5.6 מיליארד אירו בהשקעות ישירות בששת החודשים הראשונים של 2026 — עלייה של כשליש לעומת התקופה המקבילה ב־2025. 17
• ארה״ב: ההשקעה הישירה ירדה לכ־4.3 מיליארד אירו, כמעט שני שלישים פחות מבשנה הקודמת וכ־80% פחות לעומת המחצית הראשונה של 2024. 1
• הקשר ארוך טווח: חרף העלייה לעומת 2025, ההשקעה בסין אינה חריגה ביחס לשנים האחרונות: IW העמיד את ממוצע המחצית בשנים 2020–2025 על אותם 5.6 מיליארד אירו. 17

לכן, המסקנה הזהירה היא היחלשות משמעותית בהשקעה הגרמנית בארה״ב לצד המשך השקעה בסין — לא הוכחה לחלוקה מחדש היסטורית של הייצור הגרמני.

אי־ודאות בארה״ב

רויטרס דיווחה כי IW קישר את הירידה בארה״ב לאי־ודאות ביחסים הכלכליים בין אירופה לארה״ב ולסביבת המדיניות בתקופת ממשל טראמפ. מכסים ואי־ודאות במדיניות הסחר מקשים על חברות להעריך אם כדאי להקים מפעל, לבצע רכישה או להתחייב לשרשרת אספקה חדשה. 1

הנסיגה לכ־4.3 מיליארד אירו הפכה את המחצית הראשונה של 2026 לשפל של שלוש שנים בהשקעה הישירה הגרמנית בארה״ב. הירידה החדה לעומת 2024 מדגישה את היקף הנסיגה, גם אם זרמי השקעות ישירות עשויים להיות תנודתיים בין תקופות. 1

מדוע סין נשארת יעד מרכזי

כלכלן IW יורגן מתס אמר כי לחברות גרמניות יש מעט ברירה אלא להמשיך להשקיע בסין אם הן רוצות להישאר תחרותיות בשוק. 17 עבור יצרנים רב־לאומיים, סין היא גם שוק מכירות עצום וגם זירה שבה ייצור ופיתוח מקומיים עשויים להיות חיוניים להתחרות במתחרים סיניים.

IW הצביע גם על סובסידיות ממשלתיות בסין ועל יואן חלש, שלדבריו מתומחר בחסר, כגורמים שעשויים להוזיל יחסית את הייצור במדינה. אלה פרשנויות של IW לתנאי התחרות, ולא מסקנות סיבתיות שאפשר להוכיח מנתוני זרמי ההשקעה לבדם.

המגמה גם לא החלה ב־2026: השקעות של חברות גרמניות בסין עברו את רף 7 מיליארד האירו ב־2025 והגיעו לשיא של ארבע שנים, לפי נתוני IW שדווחו ברויטרס.

קשרי הסחר מחדדים את הדילמה

סין נותרה שותפת הסחר הגדולה ביותר של גרמניה במחצית הראשונה של 2026. היקף סחר הסחורות בין המדינות הגיע ל־125.5 מיליארד אירו, מעט מעל ארה״ב, שבה הסתכם הסחר עם גרמניה ב־123.7 מיליארד אירו, לפי הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה של גרמניה.

היקף מסחרי כזה מסייע להסביר מדוע חברות ממשיכות להתרחב בשוק הסיני גם לנוכח חששות כלכליים ופוליטיים. במקביל, הוא מציב את גרמניה בפני איזון מורכב: חברות מבקשות גישה לשוק מרכזי, בעוד קובעי מדיניות מוטרדים מתלות, מתחרות ומחוסנה של התעשייה המקומית.

מה הנתונים לא מוכיחים

המספרים מוסיפים משקל לחששות באירופה לגבי התחרותיות התעשייתית, במיוחד בענפים שבהם יצרנים סיניים מרחיבים במהירות את כושר הייצור ומתחרים במחיר. יצרניות הרכב הגרמניות, למשל, מתמודדות עם לחץ ממכירות חלשות יותר בסין, מתחרות מתעצמת וממתחי סחר חוצי־אטלנטי.

אבל הנתונים לבדם אינם מוכיחים שמשרות או מפעלים גרמניים עוברים לסין; שהם מוכיחים כי סובסידיות או שער החליפין הם שגרמו לעלייה בהשקעה; או שכל אירו שלא הושקע בארה״ב הגיע לסין. השקעה ישירה יכולה לכלול רווחים שנצברו בחברות־בנות, עסקאות הון ומימון בין חברות באותה קבוצה — לא רק בניית מפעלים חדשים.

מכאן שהוויכוח האירופי רחב יותר מנתוני חצי שנה אחת. על מקבלי ההחלטות באירופה לשקול כיצד להגיב לטענות על תחרות מעוותת ותלות אסטרטגית, לצד המחיר האפשרי של צעדי תגמול והחשיבות העסקית של השוק הסיני. נתוני IW מבהירים את היקף החשיפה של החברות הגרמניות לשני השווקים; הם אינם קובעים אם מכסים מפצים, סינון השקעות או צעדים אחרים הם הפתרון הנכון.