אוקראינה מזהירה: עלות המלחמה זינקה ל־190 מיליון דולר ביום לקראת חורף קשה

בכנס Yalta European Strategy ‏(YES) שנערך בספטמבר 2026, המסר של בכירים אוקראינים היה חד: החורף אינו רק אתגר לאספקת החשמל. מדובר במעגל שמזין את עצמו — המלחמה מתייקרת, ובמקביל תקיפות רוסיות בתשתיות, בתעשייה ובנתיבי היצוא מצמצמות את ההכנסות המקומיות שנדרשות כדי לממן אותה. 113

190 מיליון דולר ביום — והפער מתרחב

רוקסולנה פידלאסה, יו״ר ועדת התקציב בפרלמנט האוקראיני, אמרה כי יום מלחמה עולה כיום למדינה כ־190 מיליון דולר, לעומת כ־140 מיליון דולר ב־2024. הסכום אינו כולל נשק וסיוע צבאי אחר שמועברים בעין בידי השותפות הזרות של אוקראינה. 14

לפי הדיווחים, ההתייקרות נובעת משילוב של אינפלציה, גידול בהיקף הכוחות המזוינים, צריכת תחמושת גבוהה יותר ותשלומים גדלים למשפחותיהם של חיילים שנהרגו. 19

נתוני התקציב לשמונת החודשים הראשונים של 2026 מדגימים את עומק הלחץ: אוקראינה הוציאה כמעט 42 מיליארד דולר על ביטחון והגנה, ללא הסיוע הצבאי בעין, אך גייסה רק כ־39 מיליארד דולר מהכנסות מקומיות ומגיוסי חוב בתוך המדינה. 113

לדברי פידלאסה, בניגוד לשנים קודמות, אוקראינה כבר אינה מסוגלת לממן במלואן ממקורותיה העצמיים אפילו עלויות צבא בסיסיות, לרבות עלויות הקשורות לשכר החיילים. לכן מימון בינלאומי הפך נחוץ לסגירת הפער. 13

למה החורף מעורר דאגה מיוחדת

התקיפות הרוסיות מפעילות לחץ כפול: הן פוגעות בתשתית הפיזית של אוקראינה, וגם ביכולתה לייצר הכנסות ממסים. בשמונת החודשים הראשונים של 2026 ההכנסות המקומיות היו נמוכות מהתכנון ב־1.35 מיליארד דולר; כרבע מהחסר נרשם באוגוסט לבדו, לפי פידלאסה. 1

שר הכלכלה אולכסנדר קרבצ׳נקו העריך כי תקיפות רוסיות גרמו ב־2026 לנזק ישיר של קרוב ל־10 מיליארד דולר לתשתיות ולנכסים קבועים. לדבריו, ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר של התקיפות ושל החסימה בפועל של נמלי הים השחור עומדת על כ־1.5 נקודות אחוז מהתמ״ג. 1

רויטרס דיווחה גם כי קייב התמודדה עם יותר משבועיים של מתקפות רחפנים כמעט רצופות, שפגעו בשגרת החיים ובפעילות הממשל והעסקים. 1

החשש המרכזי הוא מפגיעה כפולה: התקפה על אנרגיה, לוגיסטיקה או כושר ייצור מחייבת שיקום יקר, ובאותו זמן מקטינה הכנסות עתידיות. כך נותר לממשלה פחות מרחב לממן הגנה, שירותים אזרחיים והיערכות לחורף בו־זמנית.

כ־40 מיליארד דולר בהכנסות יצוא בסיכון

מוצרי היצוא המרכזיים של אוקראינה דרך הים השחור הם תוצרת חקלאית וברזל ופלדה. גורמים רשמיים הזהירו כי החרפת התקיפות בדרום המדינה חסמה בפועל את הנמלים והעמידה בסיכון כ־40 מיליארד דולר בהכנסות מיצוא. 1

בכלכלת מלחמה, שיבושי יצוא אינם מסתכמים באובדן הכנסות מסחריות. הם עלולים להחליש חברות המעסיקות עובדים ומשלמות מסים, לצמצם כניסת מטבע חוץ ולהקשות על מימון יבוא ותיקונים. הפער בתקציב ממחיש עד כמה הלחץ הצבאי והלחץ הכלכלי הולכים ונקשרים זה בזה. 1

התגובה: תיקונים, ביזור ומימון חיצוני

הצעדים המיידיים שעל הפרק מתמקדים בשמירה על פעילות המערכות החיוניות לאורך החורף, לצד גיוס מימון נוסף. לפי רויטרס, אלה כוללים דחייה או קיצוץ של הוצאות שאינן צבאיות, בקשת סיוע מערבי נוסף, ביזור מערכות האנרגיה והלוגיסטיקה, שיפור התחבורה חוצת הגבולות ובחינת ביטוח סיכוני מלחמה בערבות מדינה לעסקים. 1

סדרי העדיפויות לשיקום כוללים הגנה אווירית, תיקון וביזור של רשת החשמל, חיזוק הלוגיסטיקה, אחסון חקלאי ותמיכת נזילות, ובהמשך גם שיקום מתקנים תעשייתיים ונמלים שנפגעו. 1

במקביל, מתגייס גם סיוע בינלאומי לתחום האנרגיה: קבוצת המדינות הנורדיות־בלטיות (NB8) הודיעה שתפעל להבטחת סיוע כספי, חומרי וטכני נוסף למגזר האנרגיה האוקראיני לקראת החורף.

הנכסים הרוסיים המוקפאים: חשובים פוליטית, אך ללא הכרעה

אוקראינה ממשיכה ללחוץ על שותפותיה באירופה להשתמש בנכסי מדינה רוסיים שהוקפאו כדי לתמוך בהגנה ובשיקום. יותר מ־200 מיליארד אירו מנכסי הבנק המרכזי הרוסי מוקפאים באיחוד האירופי, אולם השימוש בקרן עצמה עדיין שנוי במחלוקת; בלגיה העלתה התנגדויות וחששות בנושא.

האיחוד האירופי כבר התקדם לשימוש ברווחי־היתר שנצברו מהנכסים המוקפאים למימון ההגנה של אוקראינה. ההבחנה חשובה: שימוש ברווחים אינו שקול להחרמה או להוצאה של הנכסים המקוריים עצמם.

משמעות האזהרה בכנס YES

המסר המרכזי הוא שאוקראינה נכנסת לחורף שבו צרכים צבאיים, נזק לתשתיות אנרגיה, פגיעה ביצוא והיחלשות בהכנסות התקציביות מחזקים זה את זה. העלות היומית של 190 מיליון דולר אינה אפוא רק נתון מתקציב הביטחון; היא ממחישה עד כמה יכולת המימון המקומית של אוקראינה נשחקת מול העלות המשולבת של המלחמה והפגיעה בכלכלה. 113

הדיווחים שסופקו אינם מבססים פרטים על חבילת סיוע חדשה ומוגדרת של הבנק העולמי שהוכרזה בכנס YES. הם גם אינם מתעדים ישירות אמירה מסוימת של הנשיא וולודימיר זלנסקי על תקיפות הדדיות נגד תשתיות האנרגיה של רוסיה. רויטרס דיווחה בנפרד כי זלנסקי אמר שאוקראינה מוכנה להפסיק תקיפות ברוסיה אם השותפות יוכלו להבטיח שמוסקבה תחדל מפגיעה במתקני אנרגיה, בתשתיות ובנתיבי אספקת מזון באוקראינה. עמדה זו מדגישה את חשש החורף שהובע בכנס: הגנה על אנרגיה ותשתיות חיוניות היא תנאי לחוסן אזרחי, לפעילות כלכלית וליכולת להמשיך במאמץ המלחמתי.