קושנר: הבידוד הבינלאומי אחרי דוחא שימש מנוף ללחץ על ישראל

ג׳ארד קושנר, שליחו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, אמר שממשל טראמפ ראה בהשלכות הדיפלומטיות של התקיפה הישראלית בדוחא מנוף למשא ומתן. לפי תיאורו, התקיפה נגד בכירי חמאס בספטמבר 2025 לא השיגה את יעדה הצבאי, הותירה את ישראל בבידוד בינלאומי — ופתחה פתח ללחץ אמריקאי על ירושלים לקבל הסכם הפסקת אש ושחרור חטופים בעזה. 315

מה אמר קושנר

קושנר כינה את התקיפה בדוחא „דבר נורא” ואמר כי היא הייתה „לא מוצלחת כמבצע צבאי” והביאה לכך שישראל הייתה „מבודדת בעולם”. לדבריו, המתווכים האמריקאים „השתמשו בדינמיקה הזאת כדי לדחוף אותם לעסקה, שהיום הם די מרוצים ממנה”. 313

כלומר, קושנר לא טען שהתקיפה עצמה הובילה להסכם משום שהצליחה צבאית. הטענה שלו הייתה שהמחיר המדיני שלה — גינויים בינלאומיים והיחלשות העמדה הדיפלומטית של ישראל — העניק לארה״ב מנוף לקידום הסכם שכבר נדון קודם לכן. 915

התקיפה כוונה נגד אנשי חמאס בבירת קטאר ב־9 בספטמבר 2025. חמאס מסר שבכיריו שרדו; לפי דיווח שצוטט ב־BBC, נהרגו חמישה אנשי חמאס בדרג נמוך יותר וקצין ביטחון קטארי. קטאר גינתה את הפעולה כהפרה של ריבונותה. 1719

בהמשך אותו חודש, לפי תיאור הבית הלבן שדווח ב־BBC, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לראש ממשלת קטאר כי הוא מצר על מות הקצין הקטארי ועל הפגיעה בריבונות קטאר, והתחייב שישראל לא תבצע תקיפה כזאת שוב. 17

גרסת הליכוד: הלחץ הופעל על חמאס, לא על ישראל

מפלגת הליכוד דחתה את אפיון הדברים של קושנר. לפי הודעת המפלגה, ההחלטה להרחיב את הפעילות בעיר עזה, לתקוף את הנהגת חמאס בקטאר, והלחץ שהפעיל טראמפ — הם שהובילו את חמאס לוותר על דרישותיו ולהסכים לשחרור יתרת החטופים.

מדובר בשתי פרשנויות פוליטיות מנוגדות לאותו רצף אירועים:

• לפי קושנר: הכישלון המבצעי והבידוד שבא אחריו העניקו לארה״ב מנוף לחץ על ישראל. 313
• לפי הליכוד: הלחץ הצבאי הישראלי, ובהקשר זה גם הפעולה בדוחא, הבהיר להנהגת חמאס שאין לה חסינות או מקלט בטוח והגביר את הלחץ עליה.

אין כאן הוכחה עצמאית לכך שמהלך יחיד הוא שכפה את העסקה; אלו הערכות של הגורמים שהיו מעורבים בה.

מדוע יישום ההסכם נתקע

מוקד המחלוקת עבר מהשגת הפסקת האש והסדר החטופים הראשוני לשאלה מה יקרה בעזה לאחר מכן. מתווה בתמיכה אמריקאית כלל ויתור של חמאס על נשקו ועל סמכויות השלטון, נסיגת כוחות ישראליים, העברת הניהול לגורם פלסטיני שאינו חמאס, ואפשרות להצבת כוח ייצוב בינלאומי.

אלא שהצדדים חלוקים על סדר הביצוע. רויטרס דיווחה באוגוסט 2026 כי השיחות הסתיימו ללא פריצת דרך: המתווה כלל פירוק הדרגתי של חמאס מנשקו לצד נסיגה ישראלית, אך חמאס אמר שהיישום מותנה בכך שישראל תמלא תחילה את התחייבויותיה.

ישראל מצדה הבהירה שלא תבצע פריסה מחדש או נסיגה נוספת לפני שחמאס יפורק מנשקו באופן מקיף. גורמים אמריקאים וישראליים קשרו גם את שיקום הרצועה לפירוז.

השאלה שנותרה פתוחה

דברי קושנר מבהירים כיצד הוא מסביר את התאפשרות ההסכם מאוקטובר 2025: ארה״ב ניצלה את הפגיעוּת הדיפלומטית של ישראל לאחר דוחא כדי להשיג תזוזה. הליכוד טוען מנגד שהאירוע היה חלק ממסע לחץ על חמאס.

אך השאלה המכרעת היא היישום: פירוק נשק שניתן לאמת, היקף ועיתוי הנסיגות הישראליות, שיקום הרצועה, והיכולת להקים בעזה מסגרת מנהלית חלופית שאינה חמאס.