בית הזיקוק של דנגוטה בלמו: ההבטחה הגדולה והמכשולים שבדרך

דנגוטה גרופ מציגה את בית הזיקוק המתוכנן בלמו כצעד שירחיב את פעילות הזיקוק שלה מניגריה למזרח אפריקה. אליקו דנגוטה אמר שהבנייה אמורה להתחיל עד סוף ספטמבר 2026, במתקן שיתוכנן לעבד 700 אלף חביות נפט גולמי ביום ושבנייתו צפויה להימשך כשלוש שנים. בשלב זה מדובר בפרויקט מוצע, לא במתקן פעיל: הדרך מהכרזה לייצור תלויה במימון, נפט גולמי, תשתיות, רגולציה והסכמות אזוריות. 31

מה ידוע על הפרויקט בלמו

המתקן מתוכנן לקום בלמו, בחוף הקנייתי. קיבולת של 700 אלף חביות ביום מציבה אותו בקנה מידה דומה לזה של בית הזיקוק של דנגוטה בלגוס, ואם יושלם עשוי להיות מיזם הזיקוק הגדול ביותר במזרח אפריקה. אומדני העלות שפורסמו נעים בין כ־15–16 מיליארד דולר לבין הסכום המצוטט יותר של 17 מיליארד דולר; לכן העלות הסופית עדיין אינה ודאית. 138

בחירת האתר כבר נעשתה, ובוצעו או החלו בדיקות קרקע ועבודות תכנון והנדסה. אלה צעדי פיתוח מוקדמים — לא הוכחה לכך שכל המתקן והנכסים הנלווים לו כבר מומנו או נבנו. 7

הקשר להנפקה של בית הזיקוק בלגוס

ההכרזה על העבודות בלמו באה במקביל לפתיחת ההצעה לציבור של Dangote Petroleum Refinery and Petrochemicals FZE בלגוס. ההצעה כוללת 4.1 מיליארד מניות במחיר של 525 נאירה למניה, עם יעד לגיוס של כ־2.15 טריליון נאירה — כ־1.6 מיליארד דולר — אם תירשם במלואה. מועד הסגירה המתוכנן הוא 13 באוקטובר 2026.

לפי מחיר ההצעה, שווי בית הזיקוק בלגוס מוערך בכ־63 טריליון נאירה, או 47.59 מיליארד דולר. רויטרס תיארה את העסקה כהנפקה הציבורית הגדולה ביותר שנראתה באפריקה. המינימום להשקעה הוא 10 מניות, בעלות של 5,250 נאירה, והחברה מכוונת לעד 10 מיליון משקיעים קמעונאיים.

ההנפקה רלוונטית למיזם בלמו משום שדנגוטה הציגה גיוס הון מהציבור כאחד ממקורות המימון באסטרטגיית ההתרחבות שלה, לצד תזרים פנימי, הלוואות והשתתפות הונית אפשרית של מדינות באזור. עם זאת, הדיווחים הקיימים אינם מוכיחים שכספי ההנפקה הוקצו משפטית או באופן בלעדי לפרויקט בלמו. 10

הערכת בלומברג שלפיה הונו של דנגוטה עשוי לגדול בעד 23 מיליארד דולר ולהגיע ל־58.2 מיליארד דולר היא השפעת שווי חזויה, התלויה בתמחור ובהצלחת ההנפקה — ולא כסף שכבר התקבל בידיו.

אין גם ראיה מהימנה בחומרים שסופקו לכך שחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, ADNOC, התחייבה להשקעה בהנפקה זו.

30% למזרח אפריקה — הצעה, לא מבנה בעלות סגור

דנגוטה הציע למדינות מזרח אפריקה יחד עד 30% מההון של בית הזיקוק בלמו. לפי דיווחים, קניה שוקלת אחזקה של 10%, בשווי של כ־500 מיליון דולר, ואתיופיה ורואנדה הביעו עניין. לא פורסמו הקצאות סופיות או הסכמים מחייבים עם אתיופיה או רואנדה. 25

רויטרס הזכירה קבוצה רחבה מעט יותר של משתתפות אפשריות — רואנדה, דרום סודאן, טנזניה ואוגנדה — והדגישה שתנאי העסקאות טרם נקבעו. לכן, יש לראות בהצעת ה־30% בעיקר מנגנון אפשרי למימון ולשותפות אזורית, ולא רשימת בעלי מניות סופית. 1

האתגר החשוב ביותר: מאין יגיע הנפט הגולמי

בית זיקוק בקנה מידה כזה זקוק לאספקה קבועה ואמינה של נפט גולמי. לקניה יש עתודות נפט, אך לפי רויטרס אין לה כיום תפוקה מסחרית מספקת כדי להזין מתקן בסדר גודל זה. המשמעות היא תלות ביבוא ימי של נפט, או בחיבורים עתידיים לצינורות אזוריים. 1

כאן היתרון הגאוגרפי של למו הופך גם לקושי. לפי רויטרס, צינור מתוכנן מדרום סודאן דרך לוקיצ'ר ללמו עדיין רחוק ממימוש; הנפט הגולמי של אוגנדה מפותח לייצוא דרך טנזניה; והיצוא הקיים של דרום סודאן יוצא דרך סודאן. כל אלה מגבילים, לפחות בטווח הקרוב, את זמינות חומר הגלם המקומי או האזורי ללמו. 1

לכן המיזם יצטרך הסכמי יבוא כדאיים מבחינה מסחרית ומערך לוגיסטיקה ימית עמיד. עלויות הובלה ימית ושיבושים גאו־פוליטיים באזור עלולים להפוך לסיכון תפעולי משמעותי.

לא רק בית זיקוק: התשתית שמעבר לגדר

המחיר המוצהר של המפעל אינו בהכרח כולל כל נכס שדרוש כדי לייבא נפט, לאחסן אותו, לזקק אותו ולהפיץ את התוצרים בקנה מידה מלא. רויטרס דיווחה שלנמל למו אין מסופי אחסון נפט פעילים, אף שתוכניות LAPSSET הרחבות יותר כללו חזון לקיבולת אחסון וטעינה ימית משמעותית. 1

בפועל, הפרויקט עשוי לדרוש גם:

• מסופים לייבוא ולאחסון נפט גולמי;
• שדרוגי נמל ומתקנים ימיים;
• צינורות לנפט גולמי ולמוצרי דלק מזוקקים;
• אספקת חשמל ותשתיות שירות אמינות; וכן
• קישורים לשווקי הדלק האזוריים.

הצרכים האלה אינם מוכיחים שאומדן 17 מיליארד הדולר נמוך מדי. הם כן מסבירים מדוע אי אפשר להעריך את העלות הכוללת, לוח הזמנים והמודל התפעולי לפי קיבולת הזיקוק בלבד. 1

אוגנדה וטנזניה ממשיכות בנתיב אנרגיה נפרד

בחירת קניה כמיקום לבית הזיקוק לא ביטלה אסטרטגיות אנרגיה אזוריות אחרות. מסלול יצוא הנפט של אוגנדה מפותח דרך טנזניה, בעוד תוכנית למו היא מיזם זיקוק מוצע ונפרד. דיווח רויטרס תומך בהבחנה הזאת, אך אינו מבסס טענה שהקמת בית זיקוק בהוימה או המיקום טנגה היו הסיבה הישירה לנתיב שבו בחרה אוגנדה. 1

ההתנגדות הסביבתית בלמו

גרינפיס אפריקה קוראת להשהות את האישורים עד להשלמת הערכת השפעה סביבתית וחברתית מלאה ועצמאית, לשיתוף ציבור אמיתי ולבחינה שקופה של הסיכונים ארוכי הטווח. הארגון מציין שמנגרובים, שוניות אלמוגים ועשבי ים בלמו תומכים בדיג, בפרנסה מקומית ובהגנה על קו החוף.

רויטרס ציינה גם חששות מפני השפעה אפשרית על העיר העתיקה של למו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו הסמוך לנמל. לכן ההליך הסביבתי וההתייעצות עם הקהילות המקומיות יהיו מבחני יסוד לפרויקט, ולא עניין משני. 1

ומה לגבי צינור הדלק בדרום אפריקה?

הדיווחים תומכים בהצעה נפרדת של דנגוטה לצינור דלק באורך של כ־2,000 קילומטרים, מנמל וולביס ביי בנמיביה, דרך בוטסואנה ועד בולאוואיו בזימבבואה. ההצעה נקשרה להסכם השקעה בהיקף מיליארד דולר עם זימבבואה.

עם זאת, המקורות שסופקו אינם מאמתים מסלול של 2,650 קילומטרים שיימשך עד דרום אפריקה, ואינם קובעים מימון, סטטוס בנייה או תוואי סופי מעבר להצעת נמיביה–בוטסואנה–זימבבואה. יש להתייחס לטענות אלה בזהירות עד לפרסום מסמכי פרויקט רשמיים.

השורה התחתונה

הצעת למו משלבת שאיפה תעשייתית יוצאת דופן עם ניסיון לבנות בעלות אזורית ולגייס הון דרך הנפקת ענק בלגוס. קיבולת של 700 אלף חביות ביום היא הכותרת, אבל ההכרעה תתקבל בשאלות הפחות נוצצות: מה יהיה מקור הנפט, מי יממן את שרשרת הלוגיסטיקה כולה, כיצד יעמוד הפרויקט בדרישות הסביבתיות, והאם הבעת עניין של ממשלות תהפוך להסכמים מחייבים. 1