אמודיי, אלטמן ומאסק הסכימו להאט את פיתוח ה-AI — טראמפ לא השתכנע

הקריאה להאטת פיתוח הבינה המלאכותית המתקדמת יצרה התלכדות ציבורית נדירה בין מתחרים: דאריו אמודיי, מנכ״ל Anthropic, ביקש למתן את קצב שיפור היכולות של מודלי הקצה; סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, ואילון מאסק, מייסד xAI, תמכו בעיקרון הרחב. עם זאת, לא הושג הסכם בינלאומי מחייב, ולא מדובר בהוכחה לכך שסוכנים סוררים כבר השתלטו על האינטרנט. 16

מה בדיוק הזהיר אמודיי?

אמודיי העריך כי בלי האטה, בתוך שישה עד 12 חודשים עשויה בינה מלאכותית להיות מסוגלת להפעיל נחיל סוכנים שיכול להשתלט על חלקים נרחבים — ואף על כלל — האינטרנט. זו הייתה הערכת סיכון צופה פני עתיד, ולא תיאור של אירוע שכבר התרחש. 1

הוא לא קרא להפסיק כל מחקר ב-AI. במקום זאת, הוא טען שיש לנצל את הזמן שיתווסף כדי לחזק מנגנוני בטיחות: פיקוח חיצוני, שיתוף נהלי בטיחות בין חברות ותיאום בינלאומי. אחת ההצעות הייתה לאפשר למעריכים עצמאיים גישה קבועה ברמה דומה לזו של עובדים, כדי לבדוק את מנגנוני הבטיחות, לדווח על תקריות ולהעריך את התאמת המודלים למטרות אנושיות במהלך האימון. 16

אלטמן ומאסק הצטרפו — אך בלי התחייבות להקפאה

אלטמן תמך ב״קיצוב הקצב״ של ההתקדמות בחזית הטכנולוגית ובצעדי בטיחות נוספים, וכן הביע תמיכה ברעיון של מעריכים עצמאיים בעלי גישה רחבה. 613

מאסק תמך אף הוא בקריאתו של אמודיי, למרות ש-xAI מתחרה בחברות האחרות בשוק ה-AI. 6

דיווחים העלו גם אפשרות ש-OpenAI תדחה הנפקה ראשונית לציבור כדי לתת עדיפות לבטיחות. אך מדובר באפשרות או בהצעה שדווחה, לא בהודעה רשמית על דחיית הנפקה. 7

דוח Anthropic: שימושים זדוניים שנחסמו

האזהרה פורסמה זמן קצר לאחר ש-Anthropic דיווחה כי זיהתה ושיבשה ניסיונות לנצל את מודל Claude לפעילות זדונית. הדוח כלל מקרים הקשורים למחקר שעשוי לתמוך בפיתוח נשק ביולוגי ולפעילות סייבר חשודה בעלת זיקה לרוסיה נגד אוקראינה. החברה גם טענה כי מתחרים סיניים ניסו להשיג או לשחזר יכולות של Claude. מדובר בטענות ובממצאים של Anthropic, ולא במסקנות שנבחנו והוכרעו באופן עצמאי. 17

טראמפ: לא לעצור במירוץ מול סין

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ דחה את הרעיון של האטה משמעותית במאמץ האמריקאי. הוא הציג את הבינה המלאכותית בראש ובראשונה כתחרות אסטרטגית מול סין, ואמר: ״מי שמנצח ב-AI, מנצח״. 10

עמדתו מייצגת את הטיעון שלפיו עצירה חד-צדדית או רגולציה מכבידה עלולות לפגוע ביתרון האמריקאי ובביטחון הלאומי, בזמן שמתחרים גאופוליטיים ממשיכים לפתח מערכות מתקדמות.

המחלוקת הפוליטית: האטה מרצון או כללים מחייבים?

הוויכוח שהתעורר נחלק לשני מחנות עיקריים:

• מחנה הבטיחות: הסנאטור ברני סנדרס טען שהאטה וולונטרית אינה מספיקה. הוא קרא לטראמפ ולנשיא סין שי ג׳ינפינג לקדם אמנה שתשהה פיתוח AI מתקדם ותאסור בינת-על מלאכותית — מערכת היפותטית שחכמה מכל אדם ויכולה לפעול באופן עצמאי מעבר לשליטה אנושית. 5
• מחנה ההאצה והתחרות: תומכיו מדגישים את הסיכון שבהישארות מאחור מול סין, ומטילים ספק בהקפאה אמריקאית חד-צדדית או בפיקוח מכביד. תגובתו של טראמפ תאמה קו זה. 10

מכאן, השאלות המרכזיות לקובעי המדיניות ולמשקיעים הן האם התחייבויות מרצון מצד החברות יכולות להגן די הצורך; האם הקונגרס האמריקאי צריך לקבוע כללים מחייבים למודלי AI מתקדמים; והאם האטה חדה מדי תיצור סיכונים תחרותיים וכלכליים.

אין במקורות שנסקרו ביסוס מספק לעמדות מסוימות שיוחסו לשאלת המקור למייק ג׳ונסון, האקים ג׳פריס, דייוויד סאקס, אלכס קארפ, ג׳וש גוטהיימר או למשקיעים מסוימים. גם אין ביסוס מספק להסכמה קונקרטית בין טראמפ לשי, מעבר להצעתו של סנדרס; וכן אין די מידע מאומת כאן על פרטי התפטרותו של החוקר לשעבר ג׳ייקוב קוקסון.