פסגת החלל בפריז: אירופה מציבה את IRIS² במרכז המאבק לעצמאות בחלל

פסגת החלל הבינלאומית הראשונה, שהתקיימה בפריז ב־9–10 בספטמבר 2026, נועדה להפוך את הקריאה האירופית לעצמאות גדולה יותר בחלל מהצהרה לחוזים ולפסי ייצור. התוצאה הבולטת ביותר הייתה חיזוק פוליטי ותעשייתי של IRIS² — מערך התקשורת המאובטחת המתוכנן של האיחוד האירופי — לצד דגש מחודש על היכולת של אירופה לבנות, לשגר ולהפעיל תשתיות חלל קריטיות בעצמה. 1

כ־20 מיליארד אירו — אבל חשוב להבין מה עומד מאחורי המספר

מארגני הפסגה דיווחו על 51 הכרזות בהיקף כולל של כ־20 מיליארד אירו. אלא שאין מדובר ב־20 מיליארד אירו של הון פרטי חדש: כ־5 מיליארד אירו מיוחסים לחוזים ולהשקעות, ואילו 15.7 מיליארד אירו הם הזיכיון של הנציבות האירופית לפרויקט IRIS². לכן נכון יותר לראות בסכום הכולל חבילת התחייבויות של הפסגה, ולא השקעה פרטית חדשה בהיקף זה. 15

ועדיין, עצם מספר העסקאות משמעותי: הוא מעיד שהפסגה הניבה צעדים מסחריים ותעשייתיים קונקרטיים, ולא רק הצהרת כוונות על עצמאות אירופית.

IRIS²: לא עוד שירות אינטרנט לווייני

IRIS² הוא קיצור של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite — תשתית לחוסן, קישוריות ואבטחה באמצעות לוויין. המערך מיועד לספק תקשורת ריבונית, מאובטחת ואמינה לממשלות באירופה, לכוחות ביטחון והגנה, לשירותי חירום ולמשתמשים מסחריים. הנציבות האירופית מציגה את הרחבתו כחלק מהחתירה ל״עצמאות אסטרטגית״ אירופית בחלל. 18

הפרויקט נתפס כתגובה אירופית לתלות במערכות אינטרנט לווייני שאינן אירופיות, ובהן Starlink של SpaceX. ההיגיון המרכזי אינו אינטרנט לצרכן בלבד: רשויות ציבוריות מבקשות יכולת תקשורת מאובטחת שאינה תלויה באופן מבני בחברות או בממשלות זרות. 18

המערך העיקרי המורחב אמור לכלול 348 לוויינים. הרכיב במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) כולל 330 לוויינים: 264 שיוקצו ל־Aerospacelab ולפחות 66 בשכבה הראשונית בהובלת איירבוס. הארכיטקטורה הרחבה כוללת גם רכיב במסלול בינוני סביב כדור הארץ (MEO). לפי הנציבות האירופית, IRIS² צפויה להתחיל לפעול ב־2029. 171822

החוזים שמקרבים את המערך לפריסה

בפסגה הוסדרו העבודות התעשייתיות הדרושות כדי להעביר את IRIS² משלב התכנון לפריסה רחבת היקף:

• Aerospacelab זכתה בחוזה של 2.4 מיליארד אירו לבניית 264 לווייני LEO — 76% מהמערך המתוכנן בן 348 הלוויינים, והקצאת הייצור הגדולה ביותר שנחשפה. 17
• Airbus Defence and Space חתמה על החוזה הראשוני של Eutelsat לתכנון ולבנייה של שכבת הלוויינים הראשונה. איירבוס ותאלס אלניה ספייס אחראיות לשכבת LEO ראשונית של לפחות 66 לוויינים. 22
• Thales Alenia Space חתמה על הסכם לאספקת מטענים דיגיטליים ומאובטחים לשימוש ממשלתי עבור כל 330 לווייני ה־LEO של IRIS². לפי דיווח רויטרס, מדובר במנה של כ־500 מיליון אירו מתוך חוזה רחב יותר לתאלס שצפוי לעלות על 3 מיליארד אירו.
• OHB נמנית עם הזוכות בעבודות על רכיבי המסלול הבינוני והמסלול הנמוך, לפי Eutelsat. עם זאת, החומרים הקיימים אינם מפרטים את היקף העבודה ושווי הזכייה שלה בפסגה באותה רמת פירוט כמו אצל Aerospacelab, איירבוס ותאלס אלניה ספייס.

חלוקת העבודה ברכיב ה־LEO מתבהרת אפוא: Aerospacelab תבנה את רוב הפלטפורמות, איירבוס תפתח את שכבת 66 הלוויינים הראשונית, ותאלס אלניה ספייס תספק את המטענים המאובטחים לכל 330 הלוויינים במסלול נמוך. 1722

עצמאות בחלל דורשת גם גישה למסלול

המסר הרחב של הפסגה היה שרשת תקשורת ריבונית דורשת יותר מלוויינים: אירופה צריכה בסיס תעשיית חלל תחרותי ועמיד, וגם תיאום בין תוכניות לאומיות במקום כפילויות. מנכ״ל סוכנות החלל האירופית, יוזף אשבאכר, קרא למדינות לוודא שתוכניות הלוויינים שלהן יכולות לפעול יחד ביעילות ואינן משכפלות זו את זו. 1

מכאן גם הדגש על יכולת שיגור אירופית ועל המשך הביקוש לשירותי שיגור אירופיים. שירות החוץ הצרפתי ציין, למשל, את בחירתה של Eutelsat ב־Arianespace לשני שיגורי OneWeb כאחת מהכרזות הפסגה. 15

הדיווחים הזמינים מצביעים על כיוון מדיניות ברור — יכולת אירופית מתואמת יותר בלוויינים, בשיגור ובניהול — אך אינם מראים שהפסגה עצמה יצרה התחייבות מימון חדשה ומוגדרת עבור Ariane 6 או Vega-C.

מדוע ההיעדרויות בלטו

צרפת וגרמניה אירחו במשותף את האירוע, אך קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לא השתתף; במקומו נכחו שרים גרמנים. ההיעדרות לא מנעה חתימה על עסקאות, אך הקשתה על הפסגה לשדר יישור קו מלא בדרג הבכיר בין פריז לברלין סביב אסטרטגיית חלל אירופית משותפת. 211

גם כמה חברות אמריקאיות — ובהן SpaceX, Blue Origin, Stoke Space ו־Starcloud — פרשו מהפסגה לפני פתיחתה. לפי דיווחים, הפרישות באו בעקבות לחץ אמריקאי או חשש שהשתתפות תיתפס כתמיכה בעמדות המדיניות של האיחוד האירופי. היעדרן המחיש את המתחים הטרנס־אטלנטיים סביב שאיפת אירופה לעצמאות. 25

השורה התחתונה

פסגת פריז לא פתרה את אתגרי השיגור, המימון והתיאום הפוליטי של אירופה. היא כן סיפקה צעד מוחשי קדימה: IRIS² קיבלה גיבוי מדיני בדרג גבוה, עבודות ייצור הלוויינים חולקו בין החברות, ויעד ההפעלה ב־2029 נשאר על הפרק. המבחן הבא הוא הביצוע — האם אירופה תצליח לתאם את הפרויקט, לייצר ולפרוס את המערך בזמן, ולשמר את יכולות השיגור והתעשייה שהופכות עצמאות בחלל למציאות. 11718