״נאזה״: עדויות של 24 ישראלים על בינה מלאכותית, מעקב וחישוב נפגעים אזרחיים בעזה

נאזה הוא סרט תיעודי העוסק במערכות שמאחורי המערכה האווירית הישראלית בעזה, דרך עדויות מוגנות של 24 אנשי צבא ומודיעין ישראלים. הסרט הוקרן בבכורה בתחרות הראשית של פסטיבל ונציה הבינלאומי ה־83, ב־10 בספטמבר 2026. טענתו המרכזית היא שהרג אזרחים לא היה רק תוצאה בלתי מכוונת של תקיפות בודדות, אלא רכיב שנלקח בחשבון בהחלטות מבצעיות. זו טענת יוצרי הסרט ומקורותיו — לא קביעה שיפוטית. 12

משמעות השם

לפי הדיווחים, ״נאזה״ הוא מונח צבאי ישראלי למספר נפגעי ה״נזק האגבי״ הצפויים בתקיפה אווירית. משמעות זו חיונית להבנת הסרט: עניינו אינו אירוע יחיד, אלא האופן שבו לכאורה הוערכו מקרי מוות צפויים של אזרחים לצד בחירת המטרות. 1

על פי תקציר הפסטיבל, שעליו דיווחו רויטרס ו־AP, הסרט צולם בלילות על גגות בתל אביב ובוחן את האנשים, הטכנולוגיה ותהליכי קבלת ההחלטות שמאחורי המערכה בעזה. 23

מה מתארים 24 המרואיינים

המרואיינים מופיעים בעילום שם, וזהותם מוגנת. על פי העדויות המובאות בסרט, נעשה שימוש בתהליכי מודיעין וסימון מטרות הנתמכים בבינה מלאכותית, ובכלל זה מעקב ושימוש בנתוני טלפון לצורך זיהוי ומעקב אחר אנשים שניתן לתקוף. הם מתארים ביקורת אנושית מוגבלת בחלקים מן התהליך, וטוענים כי הערכות למספר הנפגעים האזרחיים הצפוי יכלו להיכלל בחישובים טרם אישור תקיפות. 16

חשוב להבחין בין עדות לקביעה משפטית: הסרט מציג עדויות של גורמים מבפנים על אופן פעולתן הנטען של המערכות. הוא אינו קובע אחריות פלילית, והטענות המובאות בו אינן מוצגות כאן כעובדות שנפסקו בבית משפט.

ההקשר: בינה מלאכותית, מעקב וסימון מטרות

הסרט מגיע לאחר תחקירים של +972 Magazine ושל Local Call על מערכת בינה מלאכותית ישראלית נטענת בשם ״לבנדר״. לפי אותם תחקירים, המערכת שימשה לזיהוי מספרים גדולים של פלסטינים כחשודים בפעילות צבאית, לצורך אפשרות להתנקשות; עוד נטען כי בתחילת המלחמה הפיקוח האנושי והמגבלות ביחס לנפגעים אזרחיים היו מקילים. 3

נאזה מעביר את ההקשר התחקירי הרחב הזה אל סרט באורך מלא, הבנוי סביב עדויות בגוף ראשון. מוקדו אינו השאלה אם בינה מלאכותית פעלה באופן עצמאי, אלא כיצד בני אדם השתמשו, לפי העדויות, בפלטים אוטומטיים או מסייעי־בינה־מלאכותית בתוך שרשרת קבלת החלטות צבאית.

מי יצר את הסרט

את נאזה ביימו העיתונאים ויוצרי הקולנוע הישראלים יובל אברהם ורחל שור. השניים היו בין במאי הסרט זוכה האוסקר אין ארץ אחרת (No Other Land). בדיווחים הזמינים מזוהה הגרדיאן כמפיק הסרט. 235

המקורות שסופקו אינם מציגים רשימת קרדיטים מלאה ועקבית, שניתן לאמת באופן עצמאי, של כלל המפיקים והמפיקים בפועל. לכן אין מקום להסיק מהם רשימת קרדיטים מלאה.

מדוע הבכורה בוונציה משמעותית

נאזה צורף לתחרות הראשית של ונציה והיה הסרט התיעודי היחיד מבין 21 המתמודדים על אריה הזהב. 23 הוא הגיע שנה לאחר קולה של הינד רג'ב (The Voice of Hind Rajab) — סרטה העלילתי־תיעודי של כותר בן הנייה, ששחזר את מאמץ החילוץ שכשל של הינד רג'ב בת החמש בעיר עזה. 5

שני הסרטים נוקטים גישות שונות מאוד. קולה של הינד רג'ב ממוקד בטרגדיה של משפחה אחת ובשיחת החירום שנקשרה אליה; נאזה בוחן מערכות ומדיניות צבאיות שלטענת יוצריו עיצבו מערכה רחבה בהרבה.

האתגר שמציב הסרט לגרסה הרשמית של ישראל

אברהם ושור מתארים את ההתנהלות המוצגת בנאזה כהרג מחושב של אזרחים פלסטינים בהיקף נרחב, ולא כשורה של טעויות נקודתיות. 5 עמדה זו מתנגשת ישירות עם עמדתה הציבורית ארוכת השנים של ישראל, שלפיה היא אינה מכוונת במכוון לאזרחים ופועלת לצמצום הפגיעה בהם במסגרת הלחימה בחמאס; רויטרס דיווחה כי הסרט מאתגר את התיאור הרשמי של המלחמה. 1

לכן, הדרך המדויקת לקרוא את נאזה היא כהתערבות מבוססת־עדויות בתיעוד ציבורי שנוי במחלוקת: הסרט משתמש בעדויות של אנשי מערכת כדי לטעון שיש לבחון יחד מעקב, יצירת מטרות אוטומטית והערכות לפגיעה באזרחים — ולא כעניינים טכניים או טקטיים נפרדים. המקורות הזמינים תומכים בטיעון הליבה הזה, אך אינם מספקים די חומר מבוסס לקביעות רחבות יותר על סנקציות, גישת עיתונאים או כלל ההקשר ההומניטרי והפוליטי של המלחמה.