חבילת האנרגיה המדווחת היא שלב ראשון מוצע מתוך התחייבות ההשקעות הרחבה של קוריאה הדרומית בארה״ב. המוקד הוא תוספת ייצור חשמל שתתמוך בהתרחבות המהירה של תשתיות בינה מלאכותית בארה״ב, ובעיקר מרכזי נתונים עתירי צריכת חשמל. אין מדובר עדיין בהסכם פרויקטים סופי ומחייב: סוג הכורים, אופן המימון, המיקומים, הבעלות, והאישורים הנדרשים טרם נסגרו.
1
2
תחנת הגז בטקסס: הפרויקט המיידי יותר
וושינגטון וסיאול התכנסו, לפי דיווחים, להשקעה של כ־22.3 מיליארד דולר בתחנת כוח בגז במחזור משולב ליד אנסינל (Encinal) שבטקסס. ההספק המתוכנן הוא 6.3 ג׳יגה־ואט, והחשמל אמור לשרת מרכזי נתונים של בינה מלאכותית באזור. זה צפוי להיות הפרויקט הראשון שיוגדר במסגרת תוכנית ההשקעות האסטרטגיות.
1
3
עד שמונה כורים גרעיניים — אך ללא מתווה סגור
הרכיב הגדול יותר, והפחות מוגדר, הוא אפשרות שקוריאה הדרומית תסייע במימון הקמה של עד שמונה כורים גרעיניים גדולים בארה״ב, ייתכן שעל קרקעות בבעלות הממשל הפדרלי. היקף המיזם הגרעיני הוערך בדיווחים בכ־120 מיליארד דולר. בצירוף תחנת הגז בטקסס, חבילת האנרגיה עשויה אפוא לעלות בהרבה על 100 מיליארד דולר.
2
4
הדיונים עסקו בין היתר בשני דגמים: AP1000 של וסטינגהאוס האמריקאית ו־APR1400 של KEPCO הקוריאנית. לפי דיווחים בקוריאה, שני כורים עשויים להיות יצוא ישיר של דגם APR1400, בעוד שבפרויקטים אחרים חברות קוריאניות עשויות לספק ציוד ולהשתתף בבנייה לצד וסטינגהאוס. מנגד, דיווחים אחרים מדגישים שהבחירה בכור, דרך ההשקעה וההיקף עדיין לא הוסכמו. על הפרק דווחה גם אפשרות להשקעה קוריאנית במניות של וסטינגהאוס.
4
5
6
ממשלות שתי המדינות כיוונו, לפי דיווחים, להודעה או לחתימה על מזכר השקעות כבר ב־18 בספטמבר, ולתשלום ראשון של יותר מ־2 מיליארד דולר עד סוף ספטמבר. אלה יעדים שדווחו, לא התחייבויות מאושרות, והם עשויים להידחות כל עוד המשא ומתן נמשך.
2
5
הקשר להסכם הסחר
הבסיס למהלך הוכרז ביולי ופורט באוקטובר 2025. ארה״ב הסכימה להגביל את המכסים על יבוא מקוריאה הדרומית — לרבות מכוניות וחלקי רכב — ל־15%, במקום 25%. בתמורה התחייבה סיאול להשקיע 350 מיליארד דולר בפרויקטים אסטרטגיים בארה״ב ולרכוש מוצרי אנרגיה אמריקאיים ב־100 מיליארד דולר. בתחילה הוזכרו בין תחומי ההשקעה בניית ספינות, שבבים וסוללות.
7
8
לפי המבנה שדווח, חבילת ה־350 מיליארד דולר נחלקת ל־200 מיליארד דולר בהשקעות אסטרטגיות ול־150 מיליארד דולר לשיתוף פעולה בתחום בניית הספינות. סיאול השיגה תקרת הזרמה שנתית של 20 מיליארד דולר, שנועדה לצמצם לחץ מיידי על יתרות המט״ח ועל התקציב.
9
משמעות הדבר היא שפרויקטי הגז והגרעין אמורים להיזקף בעיקר לחלק של 200 מיליארד הדולר בהשקעות אסטרטגיות, ולא להוסיף התחייבות חדשה מעבר לו. קוריאה הדרומית הדגישה כי החשיפה שלה להשקעה ישירה לא אמורה לחרוג מתקרה זו, גם אם שוויים הנקוב של פרויקטים שמבקשת ארה״ב גבוה בהרבה.
9
חשוב להבחין בין מימון בנייה לבין התחייבות רכישת האנרגיה: התחייבות ה־100 מיליארד דולר נוגעת לרכישת מוצרי אנרגיה מארה״ב, בעוד תחנת הכוח בטקסס ותוכנית הכורים הן השקעות הון בפרויקטי תשתית.
7
8
למה המהלך רגיש פוליטית וכלכלית
חילוקי דעות על זהות הפרויקטים שייכללו בתוכנית, קצב הזרמת הכסף, השליטה בתמורות והכדאיות המסחרית לחברות קוריאניות עיכבו את בחירת הפרויקטים. הסדר המכסים מעניק לוושינגטון מנוף לחץ, ואילו סיאול מבקשת מגבלות אכיפות על היקף הזרמת ההון ועל הסיכון שהיא נוטלת. הטיפול במכסי הרכב בשיעור 15% נקשר גם להשלמת החקיקה הנוגעת לחבילת ההשקעות.
10
ממשלת קוריאה הדרומית אישרה ביוני צו שנועד לאפשר את קידום תוכנית ההשקעות האסטרטגיות בהיקף 350 מיליארד דולר. עם זאת, כל פרויקט דורש עדיין הליכים משפטיים, תקציביים, תאגידיים ורגולטוריים — ובמקרים המתאימים גם אישורים פרלמנטריים או חקיקתיים. הקמת כורים בארה״ב תדרוש בנוסף אישורי מיקום ורישוי, חיבור לרשת החשמל, בחינות סביבתיות ומימון.
11
6
אין בחומר הקיים בסיס מספק לקשור מחלוקת צבאית מסוימת בין ארה״ב לקוריאה הדרומית ישירות לחבילת האנרגיה הזו. מתיחויות בברית עשויות להשפיע על האווירה הפוליטית, אך יהיה ספקולטיבי לקבוע שהן כבר שינו את תנאי העסקה או את לוח הזמנים שלה.
בשורה התחתונה: תחנת הגז בטקסס היא החלק המוחשי והקרוב יותר לביצוע. תוכנית שמונת הכורים היא מסגרת שאפתנית ובעלת שווי פוטנציאלי גבוה, אך עדיין אינה תוכנית בנייה סגורה.