PISA 2025: שימוש תכוף ב-AI לעבודות בית נקשר להישגים נמוכים יותר במדעים

PISA 2025 מציג אזהרה לא מפני עצם נוכחותה של בינה מלאכותית בבית הספר, אלא מפני אופן השימוש בה. בקרב יותר מ־760 אלף בני ובנות 15 ב־91 מדינות וכלכלות, שימוש תכוף בצ'אטבוטים למשימות שעלולות להחליף קריאה, מחקר או כתיבה עצמאיים נקשר להישגים נמוכים יותר במדעים. מדובר בהשוואות תצפיתיות, ולכן אי אפשר לקבוע שהשימוש ב-AI הוא שגרם לפערי הציונים. 14

הנתון הבולט: פער של 28 נקודות במדעים

תלמידים שדיווחו כי מעולם לא, או כמעט מעולם לא, השתמשו ב-AI כדי לנסח מטלות כתיבה, קיבלו בממוצע 509 נקודות במבחן המדעים של PISA. מי שהשתמשו בו למטרה זו מדי יום או כמעט מדי יום קיבלו בממוצע 481 נקודות — פער של 28 נקודות גם לאחר התאמה לרקע חברתי־כלכלי. 25

דפוסים דומים נצפו גם בשימוש ב-AI למחקר מקדים על נושא ולסיכום טקסטים שנדרשו לקרוא. בדיווחים על הממצאים תואר פער ממוצע של כ־20 נקודות בשימושים הממוקדים הללו, בעוד שבשימוש תכוף לסיכום קריאה הפער התקרב ל־30 נקודות. 612

אין בכך הוכחה שצ'אטבוט הוריד את הציון של תלמיד או תלמידה מסוימים. ייתכן שמשתמשים תכופים שונים גם בהישגים קודמים, במוטיבציה, בנסיבות הביתיות, באיכות ההוראה או בסוג המטלות שהם מקבלים. המסקנה המדויקת יותר היא ששימוש אינטנסיבי, שמחליף את ביצוע המשימה בידי התלמיד, והישגים חלשים יותר במדעים הופיעו יחד בנתוני PISA. 4

AI כבר הפך לחלק מהשגרה הלימודית

רק 14% מהתלמידים דיווחו שלא השתמשו כלל ב-AI לעבודות בית ולימודים; כלומר, 86% השתמשו בו לפחות מדי פעם. שיעור ההימנעות השתנה מאוד בין מערכות חינוך — מכארבעה מכל עשרה תלמידים ביפן ועד כ־4% בווייטנאם. 1

לכן השאלה העומדת בפני בתי ספר כבר אינה אם תלמידים יפגשו צ'אטבוטים, אלא אילו כללים יבטיחו שהשימוש בהם לא יבוא על חשבון קריאה, הסקת מסקנות, בדיקת מקורות וכתיבה מקורית.

לא רק התדירות קובעת — גם המטרה

הקשר שנמצא אינו ליניארי. לפי הדיווחים על ממצאי PISA, שימוש מתון — בערך פעם או פעמיים בשבוע — ובייחוד שימוש ב-AI כדי לסייע ללמידה, נקשר לתוצאות טובות יותר מאשר היעדר שימוש מוחלט או שימוש יומיומי. 9

זהו הבדל מעשי: לבקש מצ'אטבוט משוב על הסבר, דוגמאות חלופיות או שאלות שבודקות הבנה אינו דומה לבקשה שיכין סיכום קריאה, נקודות למחקר או טיוטת מטלה שהתלמיד אינו בוחן בעצמו.

הראיות אינן אומרות שכל שימוש ב-AI מזיק ללמידה. הן כן מעלות חשש ששימוש בו כקיצור דרך שעוקף את העבודה המחשבתית של קריאה, ניסוח ובדיקת ראיות אינו מתאים למיומנויות שמבחן PISA בודק.

צריך ללמד כיצד לבקר את ה-AI, לא רק כיצד להפעיל אותו

להדרכה בכיתה עשויה להיות חשיבות גדולה. בקרב משתמשים תכופים, תלמידים שלמדו להעריך מידע שנוצר בידי AI קיבלו כ־13 נקודות יותר מעמיתים שלא קיבלו הדרכה כזו. 4

המודל המועיל הוא AI כפיגום ללמידה, ולא כקביים: כלי שהתלמיד נדרש להטיל בו ספק, לאמת את תוצריו ולשפר אותם. עבודה מונחית מורה יכולה לדרוש מהתלמידים:

• לאתר טענות לא מבוססות או שגיאות בתשובת AI;
• להשוות את התשובה למקורות שנלמדו;
• להסביר את דרך החשיבה שהובילה לתשובה הסופית;
• לנסח מחדש טיוטה שנוצרה ב-AI במילים שלהם; וכן
• לתעד מה תרם הכלי ומה שינה התלמיד.

כך נשמרת אחריות התלמידים על החשיבה שמייצרת למידה, ולא רק על הגשת תוצר מלוטש.

הממצאים מגיעים על רקע ירידה רחבה יותר בהישגים

נתוני ה-AI פורסמו בתוך מגמה רחבה של ירידה בהישגים במדינות OECD — הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. בין 2015 ל־2025 ירד ממוצע הציונים בקריאה ב־28 נקודות ובמתמטיקה ב־22 נקודות; במדעים נרשמה ירידה של 7 נקודות באותה תקופה. 17

אי אפשר לייחס את השינויים ארוכי הטווח האלה לבינה מלאכותית יוצרת בלבד. מגמת הירידה החלה עוד לפני שהצ'אטבוטים נעשו זמינים לציבור בהיקף רחב, והדיווחים סביב פרסום הממצאים מצביעים גם על לחצים רחבים יותר הקשורים למעורבות בלמידה, לקריאה ולקשב דיגיטלי. 13

מה בתי ספר יכולים ללמוד מ-PISA 2025

PISA 2025 תומך בגישה זהירה ומבוססת ראיות, לא בטענה שיש לאסור כל שימוש של תלמידים ב-AI. בתי ספר יכולים להבחין באופן ברור יותר בין AI שתומך בלמידה לבין AI שמחליף אותה.

במשימות קריאה, מחקר וכתיבה בעלות משקל גבוה, התלמידים צריכים להישאר אחראים לעבודה הבסיסית. במקום שבו מתירים שימוש ב-AI, כדאי לבנות אותו סביב אימות, הסבר ותיקון. הלקח המרכזי פשוט: הערך החינוכי של צ'אטבוט תלוי פחות בשאלה אם הוא נמצא בכיתה, ויותר בשאלה אם הוא גורם לתלמידים לחשוב לעומק — או מאפשר להם להימנע מכך. 49