אירופה מסמנת את רווחי הבנקים: מה עשוי להכניס המס האיטלקי של 5%?

הבנקים באירופה הפכו ליעד בולט יותר ויותר למדיניות מס. הסיבה פשוטה: ממשלות מחפשות מקורות הכנסה לסגירת פערים תקציביים, בעוד שהמלווים נהנו בשנים האחרונות מרווחיות גבוהה במיוחד. לכן, בבריטניה, צרפת, פורטוגל, שוודיה ואיטליה מתרחב הדיון בשאלה איזה חלק מהרווחים שנבעו מסביבת ריבית גבוהה צריך לחזור לקופה הציבורית. 3

איטליה עומדת כעת במרכז הוויכוח. מפלגת הליגה מבקשת לקדם, במסגרת תקציב 2027, היטל שנתי של 5% למשך שלוש שנים על עשרת הבנקים הגדולים במדינה. זו עדיין הצעה פוליטית, לא חוק שאושר: אין נוסח חקיקה, ולא נקבעו במלואם בסיס המס, היקף התחולה או קיזוזים אפשריים מול מסים אחרים. 211

למה דווקא הבנקים?

עליית הריבית שיפרה אצל בנקים רבים את הכנסות הריבית נטו — הפער בין הריבית שהם מקבלים על הלוואות לזו שהם משלמים על פיקדונות ומקורות מימון. כך נשמרה רווחיות חריגה בענף. מבחינה פוליטית, קל להציג את הבנקים כמי שנהנו מסביבה כלכלית שבמקביל ייקרה משכנתאות, אשראי צרכני ומימון לעסקים. 315

בבריטניה, למשל, ארבעת הבנקים הגדולים — HSBC, NatWest, Barclays ו-Lloyds — צברו יחד 200 מיליארד ליש״ט ברווחים לפני מס בחמש השנים הקודמות, לפי דיווחים שהוזכרו בדיון האירופי על מסי רווחי יתר. 8

אלא שהצידוק הכלכלי אינו מוסכם. הבנקים מזהירים שמס נוסף עלול לצמצם את יכולתם להעמיד אשראי, להשקיע ולהתחרות. בבריטניה, מס רווחי יתר חדש יצטרף למס חברות, לתוספת המס הייעודית לבנקים ולהיטל הבנקאי הקיים — כלומר, למערכת מס מורכבת ממילא.

ההצעה האיטלקית: מה ידוע ומה עדיין לא

לפי הצעת הליגה, עשרת הבנקים הגדולים באיטליה ישלמו היטל שנתי של 5% על רווחיהם במשך שלוש שנים. המטרה המוצהרת היא לתמוך במצב הכספי של המדינה דרך תקציב 2027. 2

המפלגה מעריכה שהמהלך עשוי להניב 2–3 מיליארד אירו. עם זאת, זו הערכה של יוזמי ההצעה — לא תחזית רשמית המשולבת בטיוטת חוק. בלי לדעת במדויק אילו רווחים ייכללו, אילו ספים יחולו ומה יהיו מנגנוני הקיזוז, אי אפשר לחשב באופן אמין הכנסה שנתית או מצטברת לשלוש שנים. 711

ההצעה ממוקדת בבנקים הגדולים ונשענת על רווחים, ולכן היא שונה מהיטל ענפי רחב המבוסס על התחייבויות. היא גם אינה זהה לצעד האיטלקי הקודם: ב-2023 הוטל במדינה מס חד-פעמי של 40% על הכנסות ריבית נטו "עודפות", ביחס לרמת בסיס מ-2021, בתקופה שבה הריביות היו גבוהות במיוחד. 15

הבנקים והמבַטחים כבר היו מקור להכנסות תקציביות באיטליה גם במסלולים אחרים. ב-2024 הודיעה הממשלה על תוכנית לגבות 3.5 מיליארד אירו מהסקטור הפיננסי למימון שירותי בריאות וסיוע לאוכלוסיות פגיעות. 4

לא כל מס בנקאי דומה לאחר

המכנה המשותף באירופה הוא חיפוש אחר הכנסות; ההבדל המכריע הוא בסיס המס. מדינות יכולות למסות רווח, הכנסה, התחייבויות מאזניות או עסקאות פיננסיות מסוימות.

• מסים על רווחים או רווחי יתר: ההיטל האיטלקי המוצע של 5% נועד לחול על רווחי הבנקים הגדולים. בספרד הונהג היטל של 4.8 נקודות אחוז על הכנסות נטו של בנקים בשנים 2023–2025, והממשלה אותתה על כוונה להפוך אותו לקבוע. 15
• היטלי יציבות על התחייבויות: בפורטוגל קיים מאז 2011 היטל בנקאי על כלל ההתחייבויות, בניכוי הון עצמי וחוב נדחה; בנוסף קיים היטל סולידריות. בשוודיה ההיטל מבוסס באופן דומה על התחייבויות, בניכוי הון עצמי ופיקדונות מבוטחים. 112
• מסים קיימים לצד רעיונות למס נוסף: בבריטניה הבנקים משלמים מס חברות בשיעור 25%, תוספת מס של 3% על רווחים רלוונטיים מעל פטור קבוצתי של 100 מיליון ליש״ט, וכן היטל בנקאי. מס רווחי יתר חדש יהיה תוספת למערך הזה, לא תחליף לו.
• מסי עסקאות פיננסיות: צרפת מפעילה מודל שונה: מס על רכישת מניות של חברות ציבוריות גדולות העומדות בתנאים, וכן חיוב נפרד על סוגים מסוימים של מסחר בתדירות גבוהה. זה אינו מס ישיר על רווחי בנקים.

ההבחנה הזו אינה טכנית בלבד. היטל על התחייבויות עשוי לחול גם כשהרווחים נחלשים; מס על רווח נע יחד עם ביצועי הבנק; ומס על הכנסות יכול להכביד גם אם מרווחי הריבית מצטמצמים או הפסדי אשראי פוגעים בשורה התחתונה.

כמה כסף אפשר לגבות?

הטווח של 2–3 מיליארד אירו באיטליה הוא הנתון העדכני והברור ביותר לגבי הצעת ה-5%, אך היעדר פרטי החקיקה מונע חישוב מהימן של סך התקבולים בשלוש שנים. 711

בשוודיה, הסוציאל-דמוקרטים הציעו מס זמני על הכנסות הריבית נטו של הבנקים, שלפי הערכתם עשוי להכניס כ-12.6 מיליארד קרונות — כ-1.3 מיליארד דולר. סיטי העריך שההיטל עשוי להשתוות לעד 9% מרווחי הבנקים השוודיים לפני מס ב-2027.

בספרד, תוכנית מס רווחי היתר מ-2022 תוכננה לגבות 3 מיליארד אירו מהבנקים במשך שנתיים. במבנה המאוחר יותר הוטל ההיטל של 4.8% על הכנסות הבנקים המקומיים מעל סף שנקבע. 815

אין טעם לחבר את הסכומים הללו לנתון אירופי אחד: ההצעות נמצאות בשלבי חקיקה שונים, הבסיסים שונים, וחלק מהצעדים עוד שנויים במחלוקת. המסקנה הנתמכת בנתונים היא שהחיפוש אחר הכנסות מהבנקים נפוץ ברחבי היבשת — לא שקיים אומדן כולל אחד שאפשר לסמוך עליו.

המחלוקת הפוליטית

תומכי המיסוי טוענים שהבנקים צריכים לתרום באופן ממוקד לאחר שנהנו מתנאי ריבית מיטיבים. הליגה באיטליה ציינה כי הכספים עשויים להיות מופנים למשפחות, לעסקים ולחיזוק צעדי ביטחון. שר הכלכלה ג׳אנקרלו ג׳ורג׳טי טען מצדו שהענף מושפע מ"רנטות" ומתחרות מוגבלת. 7

המתנגדים מזהירים מפגיעה בהשקעות, מבריחת הון ומהעברת העלות ללקוחות. בשוודיה, מבקרי ההצעה למס זמני על בנקים התריעו שהיא עלולה להעלות את עלות המשכנתאות למשקי בית. בבריטניה, נציגי הענף טוענים שמיסוי נוסף עלול לפגוע באשראי, בהשקעות ובמעמדה של המדינה כמרכז פיננסי.

בצרפת הדיון מתקיים בתוך מאבק רחב יותר על התקציב. ז׳ורדן ברדלה, מנהיג מפלגת האיחוד הלאומי, הודיע כי מפלגתו תתנגד להעלאות מסים על משקי בית ועסקים — תזכורת לכך שגם תחת לחץ גירעוני, בניית רוב פוליטי למסי הכנסה חדשים אינה מובנת מאליה. 17

המשמעות למשקיעים: הוודאות חשובה מהכותרת

עלות ההיטל עצמו היא רק חלק מהשאלה. משקיעים צריכים להעריך אם הממשלה תתייחס אליו כצעד חירום חד-פעמי, תאריך אותו שוב ושוב, או תשנה את מבנהו בעקבות לחצים פוליטיים.

הניסיון האיטלקי מ-2023 ממחיש את חשיבות הבהירות. ההכרזה על מס חד-פעמי של 40% על הבנקים הובילה לטלטלה בשוק, ולאחריה הגיעה הבהרה מהירה שקבעה תקרה של 0.1% מנכסי הבנק. לאחר מכן ציפה משרד האוצר לגבייה של פחות מ-3 מיליארד אירו. 16

לפי Scope Ratings, ההיטל האיטלקי המתוכנן כנראה לא יחליש באופן מהותי את פרופיל האשראי של הבנקים, אך הוא עלול לצנן את התיאבון של משקיעים ולעודד יותר מיזוגים ורכישות בענף. 11

השורה התחתונה: רווחים גבוהים הופכים את הבנקים למקור מפתה להכנסות ציבוריות, אך מדיניות מס לא צפויה עלולה להפוך במהירות לסיכון לרווחיות ולשווי השוק. עבור משקיעים, שיעור המס בכותרת פחות חשוב מהשאלה אם המסגרת תהיה ברורה, מוגבלת בזמן וצפויה.