בריטניה מתכננת לחסום תמונות עירום במכשירים של מתחת לגיל 18

ממשלת בריטניה מתכוונת לקדם חקיקה שתדרוש מחברות טכנולוגיה — ובהן אפל וגוגל — למנוע מילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 לצלם, לשתף או לצפות בתמונות עירום בטלפונים ובטאבלטים שלהם. הכוונה היא להגנות שפועלות ברמת המכשיר, ולדרישות מקבילות גם מאפליקציות שבהן משתמשים ילדים; לא רק להגדרות בטיחות אופציונליות.1

מדובר בהצהרת מדיניות ובכוונה לחוקק, לא בחוק שכבר נכנס לתוקף. פרטי היישום, ההגדרה המשפטית והאכיפה עדיין לא פורסמו במלואם.

מה צפוי להידרש מהחברות

לפי עמדת הממשלה, חברות הטכנולוגיה יצטרכו להפעיל יכולות מובנות או לפתח פתרונות טכניים שיזהו ויחסמו תמונות עירום במכשירים שבשימוש קטינים.1

המהלך אינו אמור להיות מוגבל לאפליקציית הודעות אחת. הממשלה מבקשת לקבוע דרישות גם לספקיות אפליקציות המשמשות ילדים, כדי לצמצם אפשרות לגשת לתוכן כזה או להפיץ אותו דרכן. השאלות אילו אפליקציות, פונקציות במערכת ההפעלה וסוגי תמונות ייכללו — יוכרעו רק בנוסח החוק.

בכיוון המדיניות המקורי, ההגנות אמורות להיות מופעלות כברירת מחדל עבור ילדים. מבוגרים יוכלו לבטל את החסימה רק לאחר שיוכיחו שהם מעל גיל 18.1

למה הממשלה עוברת מהבטחות לחקיקה

ביוני ניתנו לאפל ולגוגל שלושה חודשים להציג תוכניות פעולה ולחזק מרצון את ההגנות. הממשלה הודיעה אז שאם הצעדים לא יספיקו, היא תחוקק.1

לאחר מכן הודו השרים כי החברות ביצעו שינויים משמעותיים ברמת מערכת ההפעלה וכי חלה התקדמות לעבר חסימה — ולא רק טשטוש — של תמונות עירום במכשירי קטינים. בין היתר צוין המהלך של אפל בתחום בדיקות הגיל והגנות הבטיחות. עם זאת, מסקנת הממשלה הייתה שההתקדמות ההתנדבותית אינה מקיפה מספיק את כל סביבת המכשירים והאפליקציות.1

הפער הזה חשוב: הגנה שעובדת בתוך שירות תקשורת מסוים עשויה להפחית סיכון, אך אינה בהכרח מונעת יצירה, שמירה, העברה או צפייה בתמונה במקום אחר במכשיר. החקיקה המוצעת נועדה לסגור את הפער הזה.

אילו סנקציות עלו בעבר

האולטימטום המקורי לווה באפשרות לחקיקה במקרה שהצעדים ההתנדבותיים לא יספיקו. בדיווחים על המדיניות המוקדמת הוזכרו קנסות לחברות שאינן עומדות בדרישות, ובמוצא אחרון גם בחינה של אחריות פלילית למנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה.1

עם זאת, מודל אכיפה סופי טרם פורסם. עד להגשת הצעת חוק לא ניתן לדעת אילו קנסות, סמכויות רגולטוריות, מבחני עמידה בדרישות או הליכי ערעור ייקבעו בפועל.

הנתונים שמניעים את המהלך: ניצול וסחיטה מינית ברשת

המוקד הוא גם בתמונות שילדים יוצרים או משתפים בעצמם, לעיתים לאחר פיתוי, כפייה או סחיטה. קרן Internet Watch Foundation ‏(IWF), גוף בריטי הפועל נגד תיעוד התעללות מינית בילדים ברשת, בחנה 424,047 דיווחים ב־2024. היא אישרה כי 291,273 מהם הכילו, קישרו אל או פרסמו חומר פלילי של התעללות מינית בילדים; ב־91% מהדיווחים שסווגו פליליים הופיע תוכן שנוצר בידי הילדים עצמם.5

סחיטה מינית מקוונת, המכונה לעיתים sextortion, היא אחד המסלולים שבהם הפגיעה מחריפה: ילד או ילדה עלולים להילחץ לשלוח תמונה, ואז לקבל איום שהתמונה תופץ אם לא ישלחו תמונות נוספות, לא ישלמו כסף או לא ייענו לדרישות אחרות.

גם נתוני Childline, שירות הסיוע לילדים בבריטניה, מצביעים על עומס גובר: מאפריל 2025 עד מרץ 2026 נערכו 2,444 שיחות ייעוץ בנושא התעללות מינית וניצול מקוונים של ילדים; ב־242 מהן הוזכרה סחיטה מינית למטרות כספיות.2 ה־IWF דיווח בנפרד על עלייה שנתית של 72% בדיווחים על סחיטה מינית של ילדים במחצית הראשונה של 2025; בנים היו 97% מהמקרים המאומתים במאגר הנתונים הזה.4

הנתונים אינם מוכיחים שבקרות ברמת המכשיר, לבדן, ימנעו ניצול. הם כן מסבירים מדוע השרים מבקשים לקטוע את התהליך עוד לפני שתמונה נוצרת, נשלחת או משמשת לסחיטה.

לאפל ולגוגל כבר יש כלים — אך הממשלה אומרת שזה לא מספיק

אפל וגוגל כבר מציעות כלי בטיחות לילדים וכלים לחשבונות מפוקחים. תכונת Communication Safety של אפל נועדה להזהיר משתמשים צעירים או להגן עליהם מפני תמונות עירום בהקשרים נתמכים של תקשורת, ולגוגל יש בקרות בטיחות הקשורות לחוויות שימוש מפוקחות.

עמדת הממשלה היא שאין די בכלים כאלה אם הם לא מכסים באופן עקבי את המכשיר כולו ואת האפליקציות שבהן ילדים משתמשים. לכן רף היעד של החקיקה גבוה יותר: הגנות שישולבו בחוויית השימוש של הילד במכשיר, במקום תכונות מצומצמות או אופציונליות.1

שאלת הפרטיות: איך בודקים גיל ומזהים תמונה?

השאלה הפתוחה המרכזית היא כיצד יוכל מכשיר להבחין בין מבוגר לקטין ולזהות עירום, בלי ליצור ניטור רחב מדי של פעילות פרטית וחוקית.

ארגוני זכויות דיגיטליות מזהירים שמערכות לאימות גיל עשויות להישען על הערכת גיל ביומטרית, בדיקות זהות, אפיון התנהגותי או שיתוף נתונים. ארגון Open Rights Group טען שבדיקות גיל מקוונות עלולות להפוך לתהליך פולשני של זהות דיגיטלית, ולא להוכחת גיל פשוטה כפי שמקובל בעולם הפיזי.

חשש דומה עולה ביחס לבקרת תמונות: מערכת שנועדה להגן על ילדים עלולה לנתח תמונות פרטיות במכשיר או בשירותי תקשורת. השפעתה על הפרטיות תלויה בפרטים שעדיין לא נמסרו לציבור — למשל, אם הזיהוי נעשה במכשיר או בשרת; אם נתוני תמונה עוזבים את המכשיר; כיצד מטפלים בזיהויים שגויים; איזה מידע נשמר; ומה יהיו מנגנוני הפיקוח והערעור.

כדי שהחוק יהיה מעשי ומידתי, הוא יצטרך להראות כיצד הוא מגן על ילדים ובמקביל מגביל איסוף נתונים, מונע שימוש לרעה ושומר על דרך סבירה למבוגרים לגשת לתוכן חוקי.

מה צפוי בהמשך

הממשלה אמרה שתקדם חקיקה ראשית, אך לא קבעה לוח זמנים מדויק ולא פרסמה את המסגרת הטכנית והמשפטית המלאה. לכן נותרו שאלות רבות לדיון בפרלמנט, בקרב חברות הטכנולוגיה, ארגוני הגנת ילדים ופעילי פרטיות.

ארגוני הגנת ילדים טוענים שהצעדים ההתנדבותיים לא התקדמו מהר מספיק לנוכח העלייה בסחיטה מינית ובתוכן שנוצר בידי ילדים. מנגד, מגיני פרטיות יבחנו אם המודל הסופי יהפוך בקרות בטיחות לבדיקות זהות שגרתיות או לסריקה כברירת מחדל של תמונות פרטיות.

מבחן ההצלחה של החקיקה יהיה כפול: האם היא מפחיתה באופן ממשי חשיפה של ילדים לכפייה ולניצול מבוסס תמונות, והאם היא קובעת גבולות ברורים ומידתיים לטיפול בזהויות ובתמונות הפרטיות של כולם.