אופרה הפסידה במאבק: Edge נשאר מחוץ לכללי ה־DMA של האיחוד האירופי

אופרה הנורווגית הפסידה בניסיונה להחיל על Microsoft Edge את חובות ה„שומר סף” לפי חוק השווקים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DMA). ב־2 בספטמבר 2026 דחה בית המשפט הכללי של האיחוד האירופי את העתירה במלואה, והותיר על כנה את החלטת הנציבות האירופית מפברואר 2024 שלא להגדיר את מיקרוסופט כשומרת סף ביחס לדפדפן Edge. 1

ההכרעה חשובה משום ש־Edge עמד בספים הכמותיים שנקבעו בחוק. ואולם, בית המשפט אישר כי אותם נתונים יוצרים חזקה הניתנת לסתירה — ולא מעמד אוטומטי של שומר סף.

מדוע Edge נשאר מחוץ לחובות ה־DMA

ה־DMA בוחן אם שירות פלטפורמה מרכזי הוא שער גישה חשוב עבור משתמשים עסקיים אל משתמשי קצה. הנציבות קבעה ש־Edge אינו שער כזה, אף שמיקרוסופט עמדה בקריטריונים המספריים של החוק ביחס לדפדפן. 1

בית המשפט הסכים שהנציבות רשאית לבחון גם את מעמדו בפועל של השירות, ולא להסתפק בספים. בפרט, היא הייתה רשאית להסתמך על היקף השימוש הנמוך ב־Edge ולהשוות את השימוש בו לזה של דפדפנים מתחרים, כדי להעריך עד כמה הוא מהווה נתיב משמעותי בין עסקים למשתמשים. 1

הבדיקה כללה גם את מידת השליטה העצמאית של מיקרוסופט במאפיינים מרכזיים של שירות הדפדפן, נוכח השימוש של Edge במנוע הדפדפן Blink, וכן את השאלה אם קשריו של Edge לאקוסיסטם הרחב של מיקרוסופט הפכו אותו בפועל לשער גישה חשוב דיו. הנציבות מצאה כי צעדים כגון התקנה מראש ב־Windows וקידום הדפדפן לא הוכיחו חשיבות כזו. 1

טענת אופרה — ומדוע היא נדחתה

אופרה טענה שהנציבות יישמה באופן שגוי את קריטריוני ה־DMA כאשר קיבלה את טיעוניה של מיקרוסופט לסתירת החזקה הסטטוטורית שנוצרה עם העמידה בספים. העתירה התמקדה בקביעה שלפיה Edge אינו שער גישה חשוב של עסקים למשתמשי קצה.

בית המשפט דחה את הטענה. הוא קבע שהנציבות הייתה רשאית להביא בחשבון את השימוש בפועל ולהשוות בין Edge לדפדפנים אחרים, משום ששני הנתונים רלוונטיים להערכת חשיבותו המעשית של הדפדפן כשער גישה. 1

במילים אחרות, הספים המספריים אינם מחליפים את המבחן המהותי של ה־DMA. שירות עשוי לעבור את רף המדדים, אך בכל זאת לא להיות מוגדר כשומר סף אם הראיות מטילות ספק מבוסס בתפקידו כשער גישה.

מה פירוש „טיעונים מבוססים דיים”

בית המשפט קבע שמיקרוסופט הציגה טיעונים מבוססים דיים לכך ש־Edge אינו שער גישה חשוב לפי ה־DMA. 1

למסקנה הזו יש משמעות במחלוקות עתידיות על הגדרת שומרי סף. היא מראה שהנציבות יכולה לקבל ראיות של חברה הסותרות את החזקה, כאשר הראיות נוגעות ישירות לתפקידו הממשי של השירות בחיבור בין עסקים למשתמשי קצה. במקרה של Edge, ההקשר כלל את היקף השימוש בו, מעמדו מול דפדפנים יריבים, שיקולים טכניים וההשפעה המעשית המוגבלת של יתרונות האקוסיסטם של מיקרוסופט. 1

אין פירוש הדבר שהספים המספריים חסרי משקל. הפסיקה מאשרת שמסגרת ה־DMA מאפשרת בדיקה תלוית הקשר כאשר חברה מציגה ראיות היכולות לסתור את החזקה.

המשמעות לערעורים על החלטות DMA

פסק הדין משמר לנציבות האירופית שיקול דעת לבצע הערכות המבוססות על ראיות בשווקי פלטפורמות מורכבים מבחינה טכנית ומסחרית. הוא גם מדגים שהחלטות כאלה נתונות לביקורת שיפוטית: אופרה יכלה לתקוף את ההחלטה שלא להגדיר את Edge, אך בית המשפט לא מצא פגם מהותי בניתוח של הנציבות. 1

עבור חברות המבקשות לערער על הגדרה לפי ה־DMA — או על החלטה שלא להגדיר שירות — השאלה המרכזית אינה רק אם נחצה סף מספרי. השאלה החזקה יותר היא אם הנציבות העריכה כראוי את חשיבותו האמיתית של השירות כשער בין עסקים למשתמשים.

פרק נוסף בעימות הוותיק בין אופרה למיקרוסופט

ההליך סביב Edge מגיע אחרי סכסוך ותיק בהרבה בין אופרה למיקרוסופט בתחום התחרות בדפדפנים. בדצמבר 2007 התלוננה אופרה בפני הנציבות האירופית על כך שמיקרוסופט צירפה את Internet Explorer למערכת ההפעלה Windows. הסכסוך הוביל להתחייבויות שנועדו לאפשר למשתמשים לבחור דפדפן באמצעות מסך בחירה; ב־2013 הוטל על מיקרוסופט קנס של 561 מיליון אירו בגין אי־עמידה בהתחייבויות אלה. 4

שני התיקים עוסקים בשאלות משפטיות שונות. הסכסוך הקודם התמקד בהתנהלות מיקרוסופט סביב Windows ובחירת הדפדפן. ההתדיינות סביב Edge עסקה במבחן נפרד של ה־DMA: האם Edge, במעמדו הנוכחי בשוק, חשוב מספיק כשער גישה בין עסקים למשתמשים כדי להפעיל חובות של שומר סף. 14

לעת עתה, התשובה היא לא. Edge נותר מחוץ לחובות ה־DMA הקשורות להגדרת שומר סף עבור שירות הדפדפן, אלא אם ערעור נוסף ישנה את התוצאה. 1