אירופה בדרך ל״קנו אירופי״: כלל 50% שעשוי לשנות מכרזים ציבוריים

הרכש הציבורי — כלומר הדרך שבה ממשלות, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים קונים מוצרים ושירותים — עשוי להפוך לכלי מרכזי יותר במדיניות התעשייתית ובביטחון הכלכלי של האיחוד האירופי. טיוטת חוק הרכש הציבורי (Public Procurement Act), שהצגתה נדחתה וצפויה ב־9 בספטמבר, אמורה לאחד את מסגרת הרכש האירופית ולתת לרשויות יותר מרחב לשקלל את מקור שרשרת האספקה, הדדיות בגישה לשווקים ותלות אסטרטגית. זו עדיין הצעה שעשויה להשתנות, והיא לא תיכנס לתוקף בלי הסכמת מוסדות החקיקה של האיחוד. 1719

שינוי מבני: תקנה אחת במקום שלוש דירקטיבות

לפי הטיוטה שדווחה, שלוש הדירקטיבות המרכזיות משנת 2014 — לרכש במגזר הציבורי, לתשתיות ולזיכיונות — יבוטלו ויוחלפו בתקנה אחת. בניגוד לדירקטיבה, שמדינה חברה נדרשת להטמיע בחוק המקומי שלה, תקנה אירופית חלה ישירות בכל מדינות האיחוד.

המטרה המוצהרת של הרפורמה היא נהלים פשוטים ואחידים יותר, לצד כלים לחיזוק ריבונות וביטחון כלכליים. עבור ספקים, המשמעות עשויה להיות פחות הבדלים בין יישום לאומי אחד לאחר — אך גם תנאי רכש שייקבעו בבריסל ויחולו ברחבי הגוש. 18

מה עשוי לכלול ״קנו אירופי״?

אין מדובר בחובה גורפת לקנות רק מוצרים שיוצרו באיחוד האירופי. במקום זאת, הרשויות הרוכשות יקבלו כלים להעדיף אספקה אירופית בחוזים גדולים או בתחומים הנחשבים אסטרטגיים.

בין הצעדים שדווחו:

• אפשרות לפסול הצעות במכרזים גדולים כאשר פחות מ־50% מהתוכן הרלוונטי מקורו באיחוד האירופי; 19
• אפשרות להחיל את הזכאות גם על מדינות שותפות שמעניקות לספקים אירופיים גישה הדדית לשוקי הרכש הציבורי שלהן;
• יתרון לחברות אירופיות בענפים אסטרטגיים; 19
• הפחתת המשקל של המחיר הנמוך ביותר כאשר העסקה עלולה ליצור תלות אסטרטגית או סיכון ביטחוני.

הספים המדויקים, סוגי החוזים, הפטורים ואופן ההתייחסות לתוכן ממדינות שותפות טרם נקבעו סופית. לכן, הנוסח שתפרסם הנציבות והחוק שייווצר לאחר המו״מ עשויים להיות שונים במידה ניכרת מן הטיוטה שדווחה. 19

סין אינה מוזכרת, אך היא במוקד

סין אינה מוזכרת במפורש בטיוטה שדווחה ביולי. עם זאת, המהלך נתפס באופן נרחב כמענה לחששות אירופיים מפני תלות בספקים מחוץ לאיחוד — ובפרט לנוכח מעמדה של סין בחומרי גלם קריטיים ובשרשראות אספקה תעשייתיות. רויטרס דיווחה כי הרפורמה נועדה לצמצם תלות זרה, על רקע התרחבות פער הסחר בין האיחוד לסין. 19

יש לכך גם תקדים ממשי: ביוני 2025 הפעילה הנציבות האירופית לראשונה את כלי הרכש הבינלאומי שלה (IPI) והגבילה השתתפות של חברות סיניות במכרזים אירופיים למכשור רפואי בשווי של יותר מ־5 מיליון אירו. באותם מכרזים, חלקם של תשומות שמקורן בסין בהצעה זוכה מוגבל ל־50%, בכפוף לחריגים במקרים שבהם אין ספק חלופי. הנציבות הסבירה שהצעד ננקט לאחר שקבעה כי יצרני מכשור רפואי אירופיים סבלו מאפליה בשוק הרכש הסיני.

ההגבלה הקיימת ממוקדת בענף ובסף כספי מוגדר. חוק הרכש הציבורי המוצע, לעומתה, עשוי לשנות את כללי היסוד של הרכש ברחבי האיחוד.

לחץ תעשייתי: תחרות, עלויות ומשרות

ארגוני תעשייה אירופיים דורשים מבריסל להתערב בצורה תקיפה יותר. Eurometal, גוף המייצג אינטרסים של הפצת ועיבוד מתכות, צפה אובדן של 300 אלף משרות ייצור באיחוד במהלך יתרת 2026, על רקע התגברות התחרות מצד ספקי רכיבים סיניים. חשוב להדגיש: זו תחזית של ארגון ענפי, ולא נתון רשמי על פיטורים שכבר הוכרזו. 616

ב־7 בספטמבר ערך הארגון מחאה בבריסל, שבה הוצבו עשרה ארונות קבורה סמליים כדי להמחיש את החשש לפגיעה בתחרותיות, במפעלים ובמשרות התעשייתיות. 21

תומכי החמרת תנאי הרכש טוענים כי יצרנים אירופיים נאלצים להתמודד עם עלויות אנרגיה, חובות הקשורות לפחמן ודרישות רגולטוריות נוספות, בזמן שהם מתחרים ביבוא זול יותר. אלא שטענות אלה אינן מוכיחות כשלעצמן שהעדפה במכרזים תציל משרות או תחזק תחרותיות. הדילמה המרכזית היא בין בניית יכולת ייצור אירופית עמידה לבין שמירה על תחרות פתוחה ועל מחירים נמוכים לרשויות הציבוריות.

הדדיות מול סכנת תגובה נגדית

הנציבות מציגה מגבלות רכש כאמצעי להשגת גישה הוגנת והדדית לשווקים, ולא כמהלך של סגירת השוק האירופי. בצעד מ־2025 בתחום המכשור הרפואי, היא הצהירה במפורש כי מטרתה לעודד את סין להפסיק יחס מפלה כלפי חברות ומוצרים אירופיים.

האפשרות להעדיף מדינות שמספקות גישה הדדית למכרזיהן נשענת על אותה תפיסה: תנאי גישה טובים יותר לשוק האירופי תמורת פתיחות דומה כלפי ספקים מהאיחוד.

פרשנות המזוהה עם סין תקפה את התוכנית המסתמנת כפרוטקציוניסטית, וטענה כי הדרת ספקים סיניים זולים יותר עלולה להעלות את עלויות הרכש ולהקטין את התחרות באירופה. זה גם ממחיש את הסיכון המדיני והמסחרי: שיטת העדפה רחבה יותר עלולה להוביל למחלוקות משפטיות, לצעדי נגד מסחריים או לחסמים חדשים מול יצואנים אירופיים.

מה צפוי לאחר פרסום ההצעה?

הצגת הצעת הנציבות היא רק תחילתו של התהליך. הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי, המייצגת את ממשלות המדינות החברות, יצטרכו לנהל משא ומתן ולאשר נוסח סופי. בלוח המעקב החקיקתי של הפרלמנט מופיע הרבעון הרביעי של 2027 כיעד לסיום השיחות, אך אין זו התחייבות. 17

בין השאלות שצפויות לעמוד במוקד:

• אילו מכרזים וענפים ייכללו בתנאי מקור;
• כיצד יחושב ויאומת שיעור התוכן מהאיחוד וממדינות שותפות;
• אילו חריגים יידרשו כדי להגן על תחרות, זמינות ואספקה רציפה;
• כיצד הכללים יתיישבו עם התחייבויות בינלאומיות בתחום הרכש; וכן
• האם המדינות החברות יסכימו למשטר מרכזי יותר, החל ישירות בכל האיחוד.

תמונת המצב הרחבה: רכש ככלי להפחתת סיכונים

חוק הרכש הציבורי משתלב במגמה רחבה יותר של האיחוד: שילוב קריטריונים של תוכן מקומי, פליטות נמוכות ועמידות בשרשראות אספקה בענפים אסטרטגיים. חוק מאיץ התעשייה (Industrial Accelerator Act), שהוא מהלך נפרד, כבר מציע דרישות לתוכן שיוצר באיחוד ולמוצרים דלי־פחמן בחלק מההוצאה הציבורית בתחומי ייצור וטכנולוגיה. 20

עוד לפני שהצעת הרכש תתפרסם סופית, הכיוון המדיני ברור: בריסל מבקשת שהרכש הציבורי יעשה יותר מאשר לבחור בהצעה הזולה ביותר. היא רוצה שיסייע לעמידות בשרשראות אספקה, להדדיות בגישה לשווקים ולשימור יכולת תעשייתית. השאלה אם החוק הסופי יצליח לעשות זאת בלי לייקר מכרזים, לפגוע בתחרות או לעורר תגובת נגד מסחרית, תוכרע במו״מ שיבוא. 171819