רצף הפרסומים של דונלד טראמפ ב-Truth Social לא היה רק אוסף של ממים פרובוקטיביים. הוא שילב דימויים שנוצרו בבינה מלאכותית, גרפים כלכליים בעלי אופי מגמתי וטענות רחבות על שליטה אמריקאית — כדי להציג את איראן כמובסת מבחינה צבאית וכלכלית, אף שהעימות עצמו טרם הוכרע.
19
מה טראמפ פרסם
הפוסט הבולט ביותר היה תמונת AI עם הכיתוב ״Bye Bye, Kharg״, שכוונה לאי ח׳ארג׳ — מוקד מרכזי ליצוא הנפט של איראן. היא הגיעה לאחר פוסט מאוגוסט שבו טראמפ שיתף סרטון סינתטי שלכאורה הראה את ח׳ארג׳ ״מתפוצץ לרסיסים״. רויטרס דיווחה אז שלא הייתה ראיה אחרת לכך שהאי הותקף.
1
ברצף הופיעו גם גרפים שטענו כי:
- איראן מתמודדת עם היפר-אינפלציה ועם קריסת המטבע שלה;
- יצוא הנפט האיראני צנח בחדות ולאחר מכן התאושש חלקית;
- תנועת הנפט במצר הורמוז ״חזרה״, כאשר אחד הגרפים טען ל-18 מיליון חביות ביום, לעומת 20 מיליון לפני המלחמה.
2
19
המסר הפוליטי היה ברור: הלחץ הצבאי והכלכלי האמריקאי עובד. עם זאת, אין להתייחס לגרפים או לאמירות הנשיא כאל ניתוחים כלכליים עצמאיים. CNBC תיארה את רצף הפרסומים ככזה שכלל טענות גורפות שלא אומתו, ובהן טענתו של טראמפ כי הכניס לארצות הברית ״מאות מיליארדי דולרים״ ממניות ומנכסים אחרים.
מדוע ח׳ארג׳ נמצא במוקד
ח׳ארג׳ כבר הפך לסמל חוזר במסרים של טראמפ על איראן. במרץ הוא אמר שארצות הברית יכולה להשמיד את האי ואת תשתיות הנפט האיראניות אם לא תושג עסקה לפתיחה מחדש של מצר הורמוז; ביוני איים שארצות הברית תשתלט על האי ועל מוקדי תשתית נפט נוספים.
16
13
לכן, ״ביי ביי, ח׳ארג׳״ אינו רק מחווה אינטרנטית: הוא חזר והציב את תשתית יצוא האנרגיה האיראנית בלב הלחץ האמריקאי. אך הסרטון הקודם שנוצר ב-AI מחייב זהירות. ההרס הדרמטי שהוצג בו לא נתמך בראיות לכך שאכן התרחשה תקיפה.
1
4
תגובת איראן ומצר הורמוז
גורמים איראניים דחו את הטענה שסנקציות או לחץ כלכלי אמריקאי יכתיבו לטהרן את החלטותיה, והזהירו מתגובה חריפה יותר במקרה של תקיפות נוספות, לפי הדיווחים על הפוסטים.
19
מצר הורמוז — נתיב ימי צר בין איראן לעומאן, בעל חשיבות מכרעת למסחר האנרגיה העולמי — נותר בלב העימות. טראמפ כבר העלה בעבר אפשרות לשנות את שמו ל״מצר טראמפ״, ואף פרסם דימויים המתייחסים אליו כאילו הוא בשליטה אמריקאית.
5
10 ואולם, רויטרס דיווחה בסוף אוגוסט כי השיט במצר עדיין משובש באופן חמור, נתון שמדגיש את הפער בין החגיגיות ברשתות החברתיות לבין המצב האסטרטגי הלא פתור.
העיתוי: חצי שנה למלחמה ולחץ פוליטי גובר
הפרסומים הגיעו סמוך לנקודת ציון של שישה חודשים למלחמת ארצות הברית וישראל באיראן. טראמפ חזה שוב ושוב שהעימות יהיה קצר; ב-2 בספטמבר הוא אמר פעם נוספת שהמערכה האמריקאית המחודשת לא תימשך ״זמן רב מדי״. בפועל, רויטרס תיארה את המלחמה כמבוי סתום בלתי פופולרי, ללא מסלול ברור לסיומה.
גם המחיר הפוליטי בתוך ארצות הברית עלה. לפי רויטרס, בכירים בצוותו של טראמפ ביקשו למנוע הסלמה לפני בחירות האמצע בנובמבר, מחשש להפסדים רפובליקניים בשעה שהמפלגה מגינה על רוב דחוק בקונגרס. דיווחים קודמים ציינו שהמלחמה תרמה לעליית מחירי הדלק והקשתה על סיכויי הרפובליקנים בבחירות.
ניו מקסיקו והירח: הפוסטים שלא עסקו באיראן
בתוך רצף הפוסטים על איראן הופיעו גם מסרים טריטוריאליים וסמליים. טראמפ שיתף מפה שנראתה כמשנה את שמה של מדינת ניו מקסיקו ל״אמריקה החדשה״; לפי הדיווחים, הבית הלבן לא הכריז על יוזמה רשמית לשנות את שם המדינה.
21 הוא גם פרסם את המשפט ״THE MOON IS OURS״ — ״הירח שלנו״ — לצד דגל ארצות הברית.
10
15
החוט המקשר בין הפרסומים היה חד: להציג עוצמה אמריקאית דומיננטית, איראן מוחלשת וטראמפ כאדריכל התוצאה. אך התמונה העולה מהדיווחים זהירה יותר: ההרס הקודם שיוחס לח׳ארג׳ לא אומת באופן עצמאי, הטענות הכלכליות והפיננסיות נותרו בגדר טענות, והשלכות המלחמה על הלחימה, השיט והפוליטיקה עדיין התפתחו.
1