מה ידוע על הפגיעה בארביל — ומה עדיין לא הוכח

הדיווחים הזמינים תומכים בכך שתקיפת טילים וכטב״מים איראנית ב־2 בספטמבר הגיעה לאזור הקואליציה בנמל התעופה הבינלאומי של ארביל, ושבלון תצפית קשור לארה״ב אבד. עם זאת, אין בהם אימות עצמאי מלא לטענת משמרות המהפכה האסלאמיים של איראן (IRGC) כי מערכת ה־Persistent Surveillance System–Tethered וכל המתקנים הנלווים לה «הושמדו לחלוטין». היקף הנזק, אופן הפגיעה וההשפעה המבצעית נותרו שנויים במחלוקת או לא מאומתים. 2115

ארביל: מה מבוסס, מה נטען ומה חסר

• משמרות המהפכה מסרו כי השתמשו בטילים ובכטב״מים נגד מתקנים אמריקאיים בארביל, וטענו להשמדת מתקן תיקונים, מחסני ציוד טכני, מכלי דלק ובלון התצפית. 1420

• שני מקורות ביטחון כורדיים אמרו ל־Rudaw כי הבלון הקשור בכבל — שדווח כמערכת Tethered Aerostat Radar System ‏(TARS) — נפגע והושמד. זהו חיזוק משמעותי לדיווח על אובדן הבלון עצמו, אך אין זו הערכת נזק אמריקאית רשמית, והיא אינה מאמתת כל יעד קרקעי שעליו טענה איראן. 21

• הרשות ללוחמה בטרור של חבל כורדיסטן מסרה כי הגנות הקואליציה יירטו עשרה כטב״מים נושאי חומר נפץ מעל ארביל וסביבתה, וכי לא היו נפגעים. 6

• דיווחים שהתבססו על צילומי לוויין הצביעו על נזק במתחם הקואליציה. אולם החומר הזמין אינו מוכיח כי מתקני התחזוקה, המחסנים או תשתיות הדלק שעליהם הצביעה איראן אכן הושמדו, ואינו מכמת את הנזק. 15

• בראיות הזמינות אין אישור פומבי של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) להשמדת הבלון, למצב המתקנים הנטענים או לנפגעים אמריקאים או של הקואליציה. המסקנה הזהירה היא שאובדן הבלון ונזק מסוים באתר מדווחים באופן מהימן; הטענות הרחבות יותר של משמרות המהפכה על היקף הפגיעה עדיין לא אומתו.

מדוע בלון התצפית חשוב

בלון תצפית קשור בכבל, המוצב לאורך זמן בגובה, נועד בדרך כלל לספק כיסוי רציף של מכ״ם ואמצעים אלקטרו־אופטיים. בהשוואה למטוס או לכטב״ם, הוא מסוגל לעקוב ברציפות אחר דרכי הגישה לבסיס ולסייע בהתרעה מוקדמת מפני כטב״מים נמוכי טיסה, רקטות, כלי טיס ותנועה קרקעית.

אובדן של מערכת כזאת עשוי לצמצם את כיסוי החיישנים המקומי ולהקשות על הכוונת מערכי הגנה אווירית. עם זאת, אין משמעות הדבר שכל יכולת המעקב האמריקאית נעלמת: מכ״מים קרקעיים, מערכות אוויריות, לוויינים ונכסים אזוריים אחרים יכולים להשלים חלק מהפער. אין די מידע ציבורי כדי לקבוע אילו חיישנים נשאה המערכת הספציפית בארביל, מה היה טווחה, כמה זמן הייתה פעילה או אם שוקמה או הוחלפה.

לעיתוי יש גם משמעות מדינית ומבצעית. הכוחות האמריקאיים דווחו כמי שנמצאים בדרך להשלים את נסיגתם מעיראק עד 30 בספטמבר, במסגרת צמצום רחב יותר של הקואליציה נגד דאעש. 14 פגיעה בנכס מעקב בולט יכולה לכן להיחשב גם לשיבוש טקטי וגם לאיתות איראני שלפיו תשתיות הקואליציה שנותרו פגיעות בתקופת המעבר.

מצרי הורמוז: הסלמה, אך גרסאות מתחרות

העימות הימי הוא זירה נפרדת, אך קשורה, של הפעלת לחץ: איראן טוענת כי תקפה ספינות ומכליות הקשורות לארה״ב; ארה״ב טוענת כי הגיבה לאיומים נגד כוחותיה הימיים; ובמקביל דווח על תקיפות או תקיפות לכאורה נגד ספנות מסחרית. אין להתייחס לטענות איראניות כהוכחה לכך שפגיעות הושלמו בהצלחה. 910

בתקרית מוקדמת יותר, כלי תקשורת איראניים טענו שספינת מלחמה אמריקאית נפגעה בעת שנכנסה למצר. CENTCOM הכחיש שספינה כלשהי של הצי האמריקאי נפגעה, ומסר שכוחותיו אוכפים מצור ימי על נמלים איראניים. 5 לכן, הטענה לפגיעה — וכן כל «ניסוי» טיל נגד ספינות בקרבת כלי שיט אמריקאיים — אינה מאומתת בהיעדר ראיות עצמאיות שפורסמו.

לפי CENTCOM, ארה״ב תקפה שלוש מכליות נפט איראניות לאחר שטילי משמרות המהפכה כוונו לעבר ספינות של הצי האמריקאי. לאחר מכן איראן מסרה כי כיוונה לשלוש מכליות ב«נתיב לא מורשה» ולשלושה כלי שיט המזוהים עם ארה״ב באזורים אחרים. 39 הייחוס המדויק, הנזק והחוקיות של תקריות המכליות השונות עדיין נתונים במחלוקת.

הסיכון למסחר הימי, בכל זאת, ממשי. שתי מכליות הותקפו בתוך דקות זו מזו בעת שחצו את מצרי הורמוז ב־1 בספטמבר, ובהן מכלית נפט גולמי בבעלות סעודית ארמקו שלפי הדיווח נפגעה מ«קליעים לא מזוהים». 2 גם כשזהות האחראי אינה ברורה, תקיפות, איומים, מגבלות נתיב והסיכון לטעות בחישוב משבשים את התנועה המסחרית הרגילה.

התמונה הרחבה

ארביל והורמוז משתלבים בדפוס הסלמה אחד: איראן מערערת על הנוכחות הצבאית האמריקאית ועל חופש השיט באמצעות תקיפות או טענות לתקיפות נגד תשתיות וספנות בולטות; וושינגטון מגיבה ביירוטים, באכיפה ימית ובתקיפות שהיא מציגה כתגובת הגנה. הסכנה המיידית אינה רק עימות ישיר בין ארה״ב לאיראן, אלא גם מעגל תגובה שבו טענות שנויות במחלוקת על פגיעות מוצלחות, תקיפות של מכליות בעלות זיקה אזרחית ולחץ סביב מועד הנסיגה מעיראק מקשים על הרגעה.