דחיית מתווה מועצת השלום: המחלוקת שעלולה לשתק את המעבר בעזה

ההתנגדות הפומבית של ישראל למתווה מועצת השלום לעזה נוגעת בעיקר לסדר הפעולות ולשליטה בתנאי המימוש. ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את מסמך 15 הנקודות והצהיר כי צה״ל לא ייסוג עד שחמאס יפורק מנשקו באופן «אמיתי». לדבריו, הדרישה כוללת את כל כלי הנשק — לא מסירה חלקית או סמלית. 26

עמדה זו מתנגשת עם מסגרת שנועדה לשלב בין פירוק הנשק של חמאס, נסיגה ישראלית מדורגת, ייצוב בינלאומי והעברת ניהול ענייני היום־יום מגורמי חמאס. 14 לכן, אם הגופים הישראליים הנדרשים ליישום לא ישתפו פעולה, המחלוקת המדינית עלולה להפוך לחסם תפעולי בשטח.

המחלוקת המרכזית: פירוק נשק לפני נסיגה — או במקביל אליה?

מתווה מועצת השלום נועד להעביר את עזה לשלב שלאחר המלחמה: חמאס מוסר נשק, הכוחות הישראליים נסוגים בשלבים, וכוח ייצוב בינלאומי פועל לצד כוח שיטור פלסטיני חדש. 117

ישראל אינה דוחה את עצם היעד של פירוק חמאס מנשקו. ההתנגדות שלה היא למנגנון ולעיתוי. לפי נתניהו, נסיגה אינה יכולה להתחיל לפני שהפירוק הושלם ונמצא אמין. 26 הדיווחים על המתווה, מנגד, מתארים נסיגות ופירוק נשק כתהליכים מקבילים ומדורגים, ולא תנאי סופי שנדרש כולו מראש. 14

ההבדל הזה מכריע משום שהוא קובע מי יכריע מתי סף הביטחון הושג. בנוסחה הישראלית, לרשויות ישראל נותרת בפועל השפעה מכרעת על הקביעה אם פירוק הנשק מספיק כדי לאפשר נסיגה.

מדוע אי-שיתוף פעולה, אם יתרחש, הוא משמעותי

המידע הפומבי שבבסיס הדברים מתעד בבירור את דחיית המתווה בידי ישראל. עם זאת, הוא אינו מבסס במלואו את היקף כל דיווח על סירוב לשיתוף פעולה מצד גורמים צבאיים או אזרחיים, את ההרשאה הרשמית לכך או את שרשרת הפיקוד שמאחוריו.

ובכל זאת, אי-שיתוף פעולה עשוי להיות בעל משמעות מעשית גדולה. יישום של מעבר שלטוני וביטחוני דורש הסדרים הנוגעים לאנשי צוות, ציוד, בדיקות, תיאום ביטחוני ותנועה בתוך הרצועה. הכוח המתוכנן אמור לתמוך בביטחון לאחר פירוק הנשק של חמאס, לצד מבנה משטרתי פלסטיני חדש, בזמן שגוף פלסטיני טכנוקרטי מקבל על עצמו את הממשל האזרחי. 110

ללא תיאום יציב, המוסדות הללו עלולים להתקיים על הנייר בלבד — בלי יכולת לפרוס כוחות או לפעול ביעילות.

הפוליטיקה הקואליציונית מייקרת פשרה

דחיית המתווה בידי נתניהו מתרחשת גם על רקע לחץ מצד האגף הימני במערכת הפוליטית בישראל. איתמר בן גביר הגדיר בפומבי את ההסדר כבלתי מתקבל על הדעת, ודיווחים תיארו שרים ובכירים שקראו לנתניהו להבהיר כי ישראל לא תקבל תנאים המחייבים את תחילת נסיגת צה״ל. 210

הדיווחים הזמינים תומכים במסקנה שלפוליטיקה קואליציונית ולשיקולים אלקטורליים יש משקל בהקשחת ההתנגדות לעסקה הכוללת נסיגה, סידורי ביטחון בינלאומיים או מעבר למינהל פלסטיני. אך אין להציג זאת כהסבר היחיד לעמדת ישראל. הנימוק המוצהר של נתניהו הוא ביטחוני: חמאס חייב להיות מפורק לחלוטין מנשקו ולא מסוגל לאיים על חיילי צה״ל או על אזרחי ישראל. 26

הגישה לעזה היא נקודת התורפה המעשית

הצלחת המתווה תלויה ביכולת להיכנס לעזה ולפעול בה בבטחה. אנשי צוות בינלאומיים אינם יכולים לאמת הוצאת נשק משימוש, להקים נוכחות ייצובית או לסייע לרשות ממשל חדשה בלי הסדרי תנועה וביטחון צפויים.

מכאן נוצר מעגל בעייתי:

1. ישראל אומרת שלא תיסוג לפני השלמת פירוק הנשק. 26
2. המתווה צופה ייצוב בינלאומי וממשל פלסטיני זמני כחלק מהתהליך שמגיע לאחר פירוק הנשק או מתקיים במקביל אליו, יחד עם נסיגה מדורגת. 14
3. המוסדות הללו זקוקים לגישה מעשית ולתיאום כדי למלא את תפקידם. 110

אם הצדדים לא יסכימו על סדר השלבים — או על הגוף שיוודא עמידה בתנאים — המעבר עלול להיתקע, גם אם קיימת הסכמה עקרונית על המטרה: למנוע מחמאס לשמור על שליטה חמושה.

השורה התחתונה

דחיית ישראל אינה מחלוקת על ניסוח דיפלומטי בלבד. היא מערערת את העסקה שבבסיס המתווה: מעבר ביטחוני, נסיגה מדורגת ושינוי שלטוני אמורים להתקדם יחד. נתניהו, לעומת זאת, מתעקש על פירוק מלא, מאומת ו«אמיתי» של חמאס מנשקו לפני כל נסיגה של צה״ל. 26

זהו המבחן המרכזי של מועצת השלום. תוכנית ליום שאחרי אינה יכולה להתממש רק באמצעות תמיכה בינלאומית או התחייבויות כתובות; היא זקוקה גם לשיתוף פעולה בשטח לצורך אימות פירוק הנשק, פריסת אנשי ביטחון ואפשרות למעבר אזרחי. כל עוד ישראל והמועצה לא יגשרו על מחלוקת הסדר, המעבר המוצע בעזה עלול להישאר תקוע בין תנאים סותרים.