קרן המטבע ב-G20: הכלכלה העולמית מחזיקה מעמד, אבל הסיכונים עדיין כאן

המסר של מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, בתום מפגש שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ה-G20 באשוויל, היה זהיר אך אינו פסימי: הכלכלה העולמית ספגה את זעזוע האנרגיה במפרץ טוב מכפי שחששו, והצמיחה ב-2026 נעה סביב 3%. אלא שעמידות אינה תעודת בריאות. שיבושים מתמשכים באנרגיה, חוב ציבורי גבוה, אינפלציה עיקשת ומתחים בשווקים הפיננסיים עדיין עלולים להחליש את הצמיחה.

זעזוע האנרגיה נספג — אך לא נעלם

השיבוש במצר הורמוז יצר זעזוע היצע משמעותי. לפני העימות, עברו בנתיב הימי הזה כ-20% מאספקת האנרגיה העולמית; בדיווחים קודמים של קרן המטבע נאמר שהמלחמה הפחיתה את אספקת הנפט העולמית ב-13%. 41

גאורגייבה אמרה כי הכלכלה העולמית התמודדה עם הזעזוע טוב מהצפוי בזכות שימוש במלאי נפט וגז, גידול באספקה שמקורה מחוץ למפרץ וצעדים לניהול הביקוש. גם גל ההשקעות בבינה מלאכותית, במיוחד בארה"ב, תמך בצמיחה. לפני המפגש היא תיארה מצב של משיכת חבל בין זעזוע היצע שלילי באנרגיה לבין ביקוש חיובי להשקעות.

אולם אין בכך כדי לומר שהזעזוע חלף. כל עוד השיבוש נמשך, מחירי האנרגיה והאינפלציה חשופים ללחץ מחודש — בייחוד לאחר שמלאים כבר שימשו כחיץ מול מחסור באספקה. הדיווחים הזמינים תומכים בהערכה שמדובר בזעזוע אנרגיה שטרם הושלם, אך אינם מבססים תחזית מדויקת של קרן המטבע להימשכותו עד 2027, או טענות ספציפיות על ביקושי חורף או על צריכת החשמל של מרכזי נתונים.

מדוע קרן המטבע עדיין רואה צמיחה של כ-3%

הערכת קרן המטבע לצמיחה עולמית של כ-3% משקפת עמידות גבוהה מהצפוי מול הפרעת האנרגיה. הנקודה של גאורגייבה לא הייתה שהסיכונים חלפו, אלא שכמה כוחות קיזזו זה את זה:

• מלאי אנרגיה, מקורות אספקה חלופיים והתאמת הביקוש ריככו את הפגיעה המיידית;
• השקעות הקשורות לבינה מלאכותית תמכו בפעילות הכלכלית;
• ומנגד, עלויות אנרגיה גבוהות, לחץ תקציבי ואינפלציה מתמשכת נותרו סיכונים ממשיים כלפי מטה.

לכן, התמונה שברירית יותר מכפי שמספר הצמיחה לבדו עשוי לרמוז. זעזוע היצע יכול גם להעלות מחירים וגם להאט פעילות, וכך לצמצם את מרחב הפעולה של מקבלי ההחלטות.

חוב, אינפלציה ותשואות אג"ח: האזהרה המאקרו-כלכלית המרכזית

גאורגייבה הצביעה על האטה בתהליך הירידה באינפלציה ועל עלייה בתשואות האג"ח, כסימנים להחמרה בתנאים הפיננסיים בחלק מהמדינות. האזהרה חריפה במיוחד עבור כלכלות מתפתחות ומדינות בעלות הכנסה נמוכה: צורכי מחזור חוב גדולים, עלויות שירות חוב עולות וצמצום המימון מחו"ל עלולים לדחוק החוצה הוצאות על תשתיות, בריאות וחינוך — ולפגוע הן בסיכויי הצמיחה והן ביכולת לקיים את החוב לאורך זמן.

היא גם התריעה שהחוב הציבורי העולמי קרוב ל-100% מהתמ"ג — מעל הרמות שנרשמו לאחר מלחמת העולם השנייה — וצפוי להמשיך לעלות. חוב גבוה מקטין את יכולתן של מדינות לספוג זעזועים חדשים, בין אם מקורם באנרגיה, בסחר, באירועי אקלים או בתנודתיות בשווקים הפיננסיים.

בינה מלאכותית: מנוע צמיחה עם סימני שאלה

גאורגייבה הכירה בהשקעות בבינה מלאכותית כמקור תמיכה נוכחי לביקוש העולמי. אך ההשפעות ארוכות הטווח של הטכנולוגיה על פריון העבודה ועל היציבות הפיננסית עדיין אינן ודאיות.

המשמעות המעשית היא שאין לראות בגל השקעות הבינה המלאכותית תחליף למדיניות מאקרו-כלכלית אחראית. רווחי הפריון עשויים להיות גדולים, אבל אופן חלוקתם, עמידותם והשפעתם על המערכת הפיננסית טרם התבררו.

מה קרן המטבע מבקשת מממשלות ומבנקים מרכזיים

סדר היום שהציגה גאורגייבה משלב ייצוב מיידי עם רפורמות שנועדו להגדיל את הצמיחה בטווח הארוך.

לשמור על אמינות תקציבית

רשויות תקציביות צריכות לגבש תוכניות אמינות לטווח הבינוני, שיחזירו את החוב למסלול בר-קיימא. כך ניתן למנוע מריביות גבוהות ומלחצי מחזור חוב לשחוק את היכולת להשקיע בהשקעות ציבוריות חיוניות.

להשאיר את הבנקים המרכזיים ממוקדים ביציבות מחירים

כאשר הירידה באינפלציה נתקעה בחלק מהכלכלות ומחירי האנרגיה עדיין פגיעים לזעזועים, על הבנקים המרכזיים להישאר ממוקדים במנדט של יציבות מחירים.

לשפר ולהאיץ הסדרי חוב ריבוני

ראש קרן המטבע הדגישה את הצורך בהסדרי חוב מהירים ויעילים יותר. דיוני ה-G20 עסקו בארגון מחדש של חוב ריבוני, וגאורגייבה ציינה כי התשואות הגבוהות הן בעיה גם לכלכלות מתקדמות וגם למדינות בעלות הכנסה נמוכה.

להעלות פריון באמצעות רפורמות מבניות

דיוני ה-G20 התמקדו בהגדלת פוטנציאל הצמיחה. גאורגייבה קשרה יעד זה לעדיפויות קרן המטבע: צמיחת פריון, קיימות חוב וטיפול בחוסר איזונים גלובליים. רפורמות שישפרו את תנאי ההשקעה, את ההשתתפות בכוח העבודה, את המיומנויות ואת יעילות אספקת האנרגיה יכולות לחזק את עמידות הכלכלות בפני זעזועים עתידיים.

גם חוסר איזון עולמי וכללי מימון דיגיטלי על הפרק

שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ה-G20, למעט סין, תמכו בפעולה נגד מדיניות ופרקטיקות שאינן מבוססות שוק ומחריפות חוסר איזון חיצוני עודף ומתמשך. בהודעת יו"ר המפגש נאמר שחוסר איזון כזה עלול ליצור השפעות חוצות גבולות, פגיעוּת בשרשראות אספקה וסיכון להתאמות חדות ולא מסודרות.

בתחום המימון הדיגיטלי, ה-G20 תמך במסגרות רגולציה ופיקוח "אחראיות ויעילות" לנכסים דיגיטליים, אך ללא הסכמה על ספר כללים מפורט או על לוח זמנים. המפגש ציין גם עבודה על הסיכונים וההשלכות חוצי הגבולות של מטבעות יציבים גלובליים.

השורה התחתונה

הערכתה של גאורגייבה לא הייתה אזהרת מיתון, וגם לא הכרזה שהמשבר הסתיים. צמיחה עולמית של קרוב ל-3% מצביעה על כך שהכלכלה עמדה בשיבוש אנרגיה חמור טוב מהצפוי. אבל החוצצים שסייעו לה — ובהם שימוש במלאים ומקורות אספקה חלופיים — אינם מבטלים את הפגיעוּת הבסיסית.

המסר שלה ל-G20 היה אפוא ברור: לשמור על יציבות מחירים, לבנות מחדש חוסן תקציבי, לפתור מהר יותר מצבי חוב בלתי בני-קיימא, לקדם רפורמות שמעלות פריון ולשתף פעולה מול סיכונים חוצי גבולות — לפני הזעזוע הבא.