המחקר הגנטי הגדול ביותר עד כה בתחום האישיות מצא שלאישיות יש רכיב גנטי פוליגני מאוד: וריאנטים רבים ב־DNA קשורים סטטיסטית לממדי האישיות, אך ההשפעה של כל אחד מהם זעירה. התמונה שעולה היא של השפעות תורשתיות מפוזרות באוכלוסייה — לא של כמה “גנים לאישיות”, ובוודאי לא של בדיקת DNA שיכולה לחשוף את אופיו של אדם מסוים.
2
3
6
מה בדיוק נמצא במחקר?
החוקרים איחדו נתונים מ־46 קבוצות מחקר, עם בין 611,037 ל־1.14 מיליון משתתפים, בהתאם לתכונה שנבדקה. הם בחנו את מודל חמש התכונות הגדולות בפסיכולוגיה: מוחצנות, נעימות, מצפוניות, נוירוטיות ופתיחות לחוויה.
2
3
בניתוח זוהו 1,260 וריאנטים גנטיים מובילים הקשורים לתכונות הללו, ובהם 824 וריאנטים באזורים שלא דווחו קודם בהקשר של אישיות.
3
הקשרים נמצאו באופן רחב ועקבי בין מסגרות מחקר ומדדים שונים. זה תומך במסקנה שיש השפעות גנטיות אמיתיות ומפוזרות על הבדלי אישיות, ולא מספר מצומצם של גורמים גנטיים בולטים.
2
3
כמה מהאישיות מוסבר באמצעות גנים?
וריאנטים גנטיים נפוצים הסבירו במצטבר כ־4.8%–9.3% מהשונות שנמדדה בכל אחת מהתכונות. גם לאחר תיקון לחוסר הדיוק הטבעי של שאלוני אישיות, מדובר בחלק מוגבל בלבד מההבדלים הנמדדים בין אנשים.
2
3
לכן, ציונים פוליגניים — חישוב שמאחד אלפי השפעות גנטיות קטנות — עדיין מנבאים באופן חלש יחסית ברמת הפרט. הם מסכמים נטיות ממוצעות באוכלוסייה, ומשאירים את רוב השונות האישית ללא הסבר.
2
3
6
במילים פשוטות: DNA תורם לתמונה, אך אינו “מכתיב” מי יהיה חברותי, מסודר, חרד או פתוח לרעיונות חדשים.
הקשרים לבריאות, לימודים ותוצאות חיים: לא להסיק סיבתיות
המחקר מצא חפיפות בין הנטיות הגנטיות הקשורות לתכונות אישיות לבין נטיות גנטיות הקשורות לבריאות, רווחה ותוצאות חיים רחבות יותר. הדבר עשוי לסייע לחוקרים להבין מדוע תכונות אישיות עצמן קשורות להבדלים בתחומים אלה.
2
7
אולם קשרים שנדונו בהקשרים כמו השכלה, תעסוקה, תוחלת חיים, סיכון בתקופת הקורונה או מעבר לאזורים קוסמופוליטיים צריכים להיקרא בזהירות: הם מתאמים או אסוציאציות גנטיות, ולא הוכחה לכך שווריאנטים הקשורים לאישיות גורמים ישירות לתוצאה מסוימת. המקורות כאן אינם מספקים כיוון סיבתי, גודל השפעה או פירוט מלא לפי כל תכונה ותוצאה.
2
3
למשל, קשרים גנטיים להשכלה או לתמותה יכולים לשקף תכונות קשורות, סביבה חברתית, בחירת בני זוג בעלי מאפיינים דומים ומסלולים נוספים. מחקרים אחרים מצאו קשרים בין ציונים פוליגניים להשכלה לבין תמותה, אך אין בכך הוכחה למסלול סיבתי של “גני אישיות” אל שנות חיים או הישגים לימודיים.
8
מה מוסיפות ההשוואות בתוך משפחות?
המחקר כלל גם ניתוחים בתוך משפחות, עם נתונים מאחים ומתאומים. השוואה בין אחים מועילה משום שהם חולקים חלק ניכר מהרקע המשפחתי והסביבתי; כך אפשר לצמצם חשש שהקשרים הגנטיים העיקריים נובעים רק מהבדלים בין קבוצות אוכלוסייה או מגידול משותף.
2
3
תוצאות דומות באופן כללי בניתוחים אלה מחזקות את המסקנה שהבדלים ב־DNA שעוברים בירושה תורמים להבדלי אישיות. עם זאת, הן אינן הופכות כל קשר לתוצאה מאוחרת בחיים לסיבתי, ואינן מבטלות השפעות סביבתיות או יחסי גומלין בין גנים לסביבה.
2
3
מחקרי תאומים מתקופת הקורונה מצאו גם הם תרומה גנטית משמעותית להבדלים יציבים בתגובות פסיכולוגיות, לצד תפקיד חשוב של סביבה שאינה משותפת לשינויים שחלו לאורך התקופה. המסקנה אינה דטרמיניזם גנטי: נסיבות חיים עדיין משנות אנשים.
4
5
השורה התחתונה: לא מבחן אישיות מתוך רוק
המחקר מספק צעד משמעותי בהבנת הביולוגיה של האישיות ברמת האוכלוסייה. הוא מראה שהבדלים גנטיים תורמים במידה מדידה, אך דרך מספר גדול מאוד של השפעות זעירות.
2
3
לכן, אין בסיס להסיק מה־DNA לבדו שלאדם מסוים יש אישיות מסוימת, שהוא יצליח בתחום לימודים או קריירה מסוים, יעבור לעיר גדולה, יחלה במחלה מסוימת או יחיה יותר שנים. אישיות מושפעת גם מהתפתחות, חוויות, יחסים, תרבות, נסיבות ומקריות — ושאלוני אישיות עצמם אינם מדד מושלם.
1
2
3