העצרת הכללית של האו״ם אימצה ב־4 בספטמבר 2026 את החלטת „תקנו את המפה” ברוב של 164 מדינות בעד, מול מדינה אחת נגד — ארצות הברית — ושש נמנעות. זו החלטה שאינה מחייבת משפטית, והיא אינה אוסרת את השימוש בהקרנת מרקטור. במקום זאת, היא קוראת לממשלות, לבתי ספר, לארגונים בינלאומיים ולחברות טכנולוגיה לבחור ב־Equal Earth או בהקרנות אחרות שוות־שטח, כאשר המפה נועדה להמחיש ולהשוות את גודלן היחסי של מדינות ויבשות.
6
13
16
מה הבעיה במפת מרקטור?
הקרנת מרקטור פותחה במאה ה־16, ויש לה יתרון חשוב: היא שומרת על זוויות ועל כיוונים מקומיים. לכן היא שימושית במיוחד בניווט וביישומים גאוגרפיים מסוימים.
אבל על מפה שטוחה אי אפשר לשמר בו־זמנית שטח, צורה, מרחק וכיוון של כדור הארץ. המחיר של מרקטור הוא עיוות הולך וגדל של שטחים ככל שמתקרבים לקטבים. כך, למשל, גרינלנד עשויה להיראות במפה כמעט בגודלה של אפריקה, אף שאפריקה גדולה ממנה בערך פי 14.
7
הקרנות שוות־שטח, ובהן Equal Earth, נועדו לשמור על היחס הנכון בין שטחי היבשה. צורותיהן של יבשות ומדינות עשויות להיראות פחות מוכרות לעין, אך השטח היחסי שלהן מוצג נאמנה יותר.
לא „מפה נכונה אחת”, אלא מפה שמתאימה למשימה
המסר המעשי של ההחלטה אינו שמרקטור היא מפה פסולה בכל מצב. הוא מבקש להבחין בין שימושים:
- ניווט וכיוונים: למרקטור עדיין יש יתרונות ברורים.
- לימוד גאוגרפיה, ספרי לימוד, אינפוגרפיקה ומפות ציבוריות: כאשר משווים גדלים של יבשות ומדינות, עדיפה הקרנה שוות־שטח.
במילים אחרות, אין הקרנה שטוחה שהיא „האמת” המלאה על כדור הארץ; כל הקרנה כרוכה בפשרות. ההחלטה מקדמת כלל של התאמה למטרה, ולא החלפה גורפת של כל מפות מרקטור.
13
16
ההיבט הסמלי: „צדק קוגניטיבי”
תומכי המהלך טוענים שעיוותי מרקטור אינם רק עניין טכני. מפות מוכרות מעצבות את האופן שבו אנשים מדמיינים את העולם: אפריקה ואזורים נוספים בדרום הגלובלי נראים קטנים ושוליים יותר מכפי שהם בפועל. מבחינתם, מעבר למפות שוות־שטח הוא גם תיקון של תפיסות שנלמדו לאורך דורות — מה שמכונה לעיתים „צדק קוגניטיבי”.
6
7
הטענה על „תיקון” או „פיצוי” סמלי קשורה להשפעות ההיסטוריות והתרבותיות של ייצוגי עולם מתקופת הקולוניאליזם. עם זאת, הדרישה המעשית של ההחלטה מצומצמת יותר: מפה שמטרתה להשוות שטחים אינה אמורה לעוות אותם באופן שיטתי.
5
6
מי הוביל, ומה צפוי לקרות?
טוגו הובילה את היוזמה במסגרת מנדט של האיחוד האפריקאי, שאימץ רשמית את יוזמת „Correct the Map of Africa”. היוזמה מבקשת לעודד אימוץ רחב יותר של מפות המציגות את ממדי היבשת באופן מדויק יותר.
4
5
8
צרפת הודיעה גם היא על מעבר בהצגה הרשמית שלה מהקרנת מרקטור להקרנת Eckert IV, הקרובה בגישתה ל־Equal Earth: הקרנה שוות־שטח שמצמצמת את ההגדלה החזותית של מדינות ואזורים צפוניים, ובהם צרפת, ארצות הברית ורוסיה.
7
9
הקריאה של האו״ם מכוונת בעיקר למפות חינוכיות וציבוריות ולמוצרים דיגיטליים מתאימים. היא אינה מחייבת תוכנית יישום אחידה, ולא ניתן לאשר מן המקורות הזמינים התחייבויות יישום ספציפיות של אונסק״ו או של חברות טכנולוגיה מסוימות.
13
15
16
ומה לגבי גבולות וסכסוכים טריטוריאליים?
בחירה בהקרנת מפה אינה אמורה לשנות גבולות מוכרים בינלאומית או להציג שטח כבוש כשטח „שנוי במחלוקת”. זהו שיקול רגיש במיוחד ביחס לאוקראינה: מוצרי מיפוי מסוימים עלולים לתייג אזורים כבושים כאזורי רוסיה או כשטחים שנויים במחלוקת, והאופן שבו גבולות מוצגים הוא בעל משמעות פוליטית ומעשית.
3
עם זאת, המקורות הזמינים אינם מאמתים הצהרה מסוימת של אוקראינה במהלך הדיון בעצרת הכללית. לכן נכון להפריד בין העיקרון הכללי — הצורך בדיוק בגבולות — לבין ייחוס עמדה רשמית ספציפית שלא בוססה.
בסופו של דבר, החלטת „תקנו את המפה” אינה מבטלת את מרקטור. היא מבקשת לצמצם את השימוש בה במקום שבו העיוות שלה עלול להטעות: כשמנסים להבין, במבט אחד, עד כמה גדולות באמת אפריקה, מדינות העולם והיבשות.