לברוב: נאט״ו הייתה צריכה להתפרק; אירופה: רוסיה מוכיחה למה לא

רוסיה ונאט״ו מציגות שני הסברים מנוגדים מן היסוד למשבר הביטחוני באירופה. בפורום הכלכלי המזרחי בוולדיווסטוק טען שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי נאט״ו איבדה את סיבת קיומה המקורית עם קריסת ברית המועצות וברית ורשה. בבריסל, מזכ״ל נאט״ו מארק רוטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין טענו מנגד שהתנהלותה של רוסיה — ובה מלחמתה באוקראינה ופעילות היברידית לכאורה באירופה — היא שממחישה את הדחיפות בהגנה קולקטיבית ובהמשך הסיוע לקייב.

הטיעון של לברוב: נאט״ו שרדה את המלחמה הקרה

לדברי לברוב, נאט״ו הייתה אמורה להתפרק לאחר קריסת ברית המועצות, כשם שברית ורשה התפרקה. במקום זאת, הוא תיאר את הברית כגוף שמחפש הצדקות חדשות להאריך את מה שכינה "קיומו המלאכותי".

לפי המסגור הזה, פעילות נאט״ו לאחר המלחמה הקרה היא הגורם המרכזי לחוסר היציבות. תשומת הלב המתרחבת של הברית לצפון אירופה ולאזור הארקטי אינה, לשיטת מוסקבה, הסתגלות הגנתית אלא עדות לארגון המחפש משימות חדשות וזירות חדשות לפעילות צבאית.

מדוע הארקטי עומד במרכז האזהרה של מוסקבה

לברוב מתח ביקורת גם על משימת Arctic Sentry של נאט״ו, שהושקה בפברואר 2026 כדי לחזק את נוכחות הברית בצפון הרחוק. הוא אמר כי פעילות נאט״ו בארקטי מהווה איום ישיר על ביטחון רוסיה, והזהיר שמיליטריזציה סמוך לגבולותיה הצפוניים עלולה ליצור תקריות שיסלימו לעימות צבאי ישיר עם "השלכות קטסטרופליות". 17

חשיבות הטענה רחבה יותר ממשימה אחת. היא מציבה את הארקטי בתוך העימות הרחב בין רוסיה לנאט״ו: מוסקבה מציגה את האזור כחזית נוספת שבה היערכות צבאית של נאט״ו מגדילה את הסיכון, בעוד הברית הגבירה את התמקדותה בצפון על רקע המתיחות עם רוסיה. 17

התשובה מבריסל: פעולות רוסיה הן הסיבה להרתעה

רוטה ופון דר ליין דחו את הטענה שלפיה חששות הביטחון של אירופה מומצאים. בהצהרתם בבריסל ב-2 בספטמבר הם הצביעו על מלחמתה המתמשכת של רוסיה באוקראינה, חדירות חוזרות למרחב האווירי, כטב״מים המשבשים פעילות בנמלי תעופה והתערבות בתשתיות קריטיות. פון דר ליין אמרה שהתפתחויות אלה מחייבות את אירופה לחזק את יכולות ההגנה שלה ולהמשיך לתמוך באוקראינה.

עמדתם היא שצעדי הביטחון של נאט״ו והאיחוד האירופי הם תגובה לפעולות רוסיות, ולא חיפוש אחר תכלית בעידן שלאחר המלחמה הקרה. רוטה אמר כי האיומים מצד רוסיה לא יפלגו את בעלות הברית ולא ירתיעו אותן מהמשך התמיכה באוקראינה.

לייפציג/האלה: מתקפה היברידית לכאורה כמבחן פוליטי

ניסיון התקיפה בנמל התעופה לייפציג/האלה העניק לטיעון הזה דוגמה מוחשית. גרמניה הודיעה כי ב-4 באוגוסט נמצא סמוך לכלי טיס אוקראיני כטב״ם עמוס חומר נפץ, וכי בהמשך הגיעה למסקנה שהמעורבים פעלו בשם סוכנויות מדינה רוסיות. 24

הייחוס מצד ברלין נשען על הערכת המודיעין והמשטרה שלה; אין מדובר בקביעה שנבחנה והוכרעה באופן עצמאי. רוסיה דחתה את ההאשמה, והנשיא ולדימיר פוטין אמר שגרמניה בדתה את הראיות. 47

ועדיין, לתיק הייתה משמעות פוליטית. גורמים גרמניים אמרו כי תצורת הכטב״ם, רכיביו, חומרי הנפץ והמנגנון המפעיל דמו לאמצעים המוכרים מפעולות היברידיות רוסיות קודמות וממלחמת רוסיה באוקראינה. 12 בעיני מנהיגים אירופים, הדבר הוצג כראיה לכך שהשלכותיה הביטחוניות של המלחמה חורגות מעבר לשדה הקרב באוקראינה.

הסיוע לאוקראינה הוא חלק מהמסר

התוצאה המדינית של המחלוקת היא המשך הסיוע הצבאי והפיננסי לאוקראינה. בעלות הברית בנאט״ו התחייבו ל-70 מיליארד אירו בציוד צבאי, סיוע והכשרה לאוקראינה בשנת 2026. הנציבות האירופית מסרה גם כי ביולי העבירה 3.47 מיליארד אירו במסגרת רכיב ההגנה של הלוואת התמיכה באוקראינה, עבור צרכים דחופים ובהם הגנה אווירית.

לפיכך, המסר של רוטה ופון דר ליין היה גם הגנתי וגם פוליטי: לחץ, חבלה לכאורה והפחדה לא יסיימו את הסיוע לקייב.

מה חושף העימות הזה

דבריו של לברוב והתגובה מבריסל מצביעים על מחלוקת אסטרטגית המזינה את עצמה. מוסקבה מתארת פעילות של נאט״ו — בייחוד בארקטי — ככיתור עוין שמעלה את הסיכון לעימות. מנהיגי נאט״ו והאיחוד האירופי מציגים את הפלישה הרוסית לאוקראינה ואת הפעולות ההיברידיות החוצות גבולות המיוחסות לרוסיה כהוכחה לצורך בהרתעה חזקה יותר, בחוסן ובהמשך התמיכה באוקראינה. 17

שני הצדדים אינם חלוקים רק על תקריות מסוימות. הם חלוקים על הסיבה הבסיסית להידרדרות סביבת הביטחון באירופה — ופער זה מקשה על הפחתת המתיחות, מהצפון הרחוק ועד לתשתיות התחבורה והלוגיסטיקה ביבשת.