מחקר ענק קישר 1,260 וריאציות DNA לאישיות — בלי למצוא «גן אישיות»

המחקר הגנטי הגדול ביותר שנערך עד כה על אישיות מצא אות DNA אמיתי בחמש תכונות האישיות המכונות ״החמישייה הגדולה״: מוחצנות, נעימות, מצפוניות, נוירוטיות ופתיחות לחוויה. אבל המסקנה החשובה לא פחות היא מה לא נמצא: אין ״גן אישיות״ יחיד, ואין כיום דרך שימושית להסיק מה-DNA אם אדם מסוים מוחצן, חרד, סקרן או מצפוני. 212

מה גילו החוקרים?

החוקרים שילבו נתונים גנטיים ושאלוני אישיות מ-46 קבוצות מחקר. גודל המדגם הגיע, לפי התכונה שנבדקה, לעד 1.14 מיליון משתתפים. הם זיהו 1,260 וריאציות גנטיות הקשורות לחמש תכונות האישיות, ובהן 824 קשרים שלא דווחו קודם. 612

מספר גדול של וריאציות אינו אומר שהתגלו גנים שקובעים את אופיו של אדם. הווריאציות מפוזרות לאורך הגנום, והתמונה שעולה היא של תכונה פוליגנית מאוד: מספר עצום של הבדלים גנטיים נפוצים תורמים לקשרים סטטיסטיים קטנים מאוד, במקום שווריאציה אחת תכריע אם אדם חברותי, מודאג, מסודר או סקרן. 712

כמה מן האישיות מוסבר בידי הווריאציות האלה?

התשובה היא: חלק צנוע מההבדלים בין אנשים, לא תוכנית-אב גנטית אישית. בגרסה מוקדמת של המחקר הוערך כי וריאציות נפוצות מסבירות 4.8%–9.3% מהשונות הנמדדת בכל אחת מתכונות החמישייה הגדולה. לאחר תיקון לאי-דיוק במדידה של שאלוני האישיות, ההערכה עלתה ל-10.5%–16.2%. 1

בדיווח שפורסם מופיעים מספרים מעודכנים מעט — 1,260 וריאציות ו-824 קשרים חדשים, לעומת 1,257 ו-823 בגרסת קדם-הפרסום. ההבדל קטן, אך הוא ממחיש שההערכות עשויות להשתנות עם השלמת הניתוחים. 112

כך או כך, המשמעות המעשית נותרת זהה: ל-DNA יש תרומה להבדלים באישיות ברמת האוכלוסייה, אך ההשפעות מפוזרות ומוגבלות מדי כדי להעריך באופן אמין את אישיותו של אדם מסוים. ציון פוליגני מסכם הרבה קשרים זעירים; הוא אינו אבחנה, דירוג של אופי או תחזית לעתידו של אדם.

הסביבה אינה הערת שוליים

השפעה גנטית אינה גזירת גורל. חלק גדול מהשונות באישיות נותר בלתי מוסבר על ידי הווריאציות הנפוצות שנמדדו, והאישיות מתפתחת מתוך יחסי גומלין עם חוויות חיים, מערכות יחסים, תרבות, תנאים חברתיים וגורמים סביבתיים נוספים. גם הסיכום של Nature מדגיש שהווריאציות שזוהו מסבירות רק חלק קטן מהשונות בתכונות החמישייה הגדולה. 212

חשוב להבחין בין הדברים: קשר גנטי עונה על שאלה מצומצמת — האם הבדל ב-DNA קשור סטטיסטית לתכונה באוכלוסיות שנחקרו. הוא אינו מוכיח שהווריאציה מקבעת את התנהגותו של אדם, או שתכונת אישיות אינה יכולה להשתנות לאורך החיים.

מדוע ההשוואה בין אחים חשובה?

במחקרים גנטיים עולה לעיתים חשש שקשרים הנראים כגנטיים משקפים בחלקם נסיבות משפחתיות או דפוסים באוכלוסייה — למשל השכלת ההורים, אזור המגורים, מוצא או תנאי סביבה אחרים שאחים חולקים.

כדי להתמודד עם זאת, החוקרים ביצעו גם ניתוחים בתוך משפחות בהשתתפות כ-51 אלף איש. השוואה בין אחים מצמצמת בלבול הנובע מרקע משפחתי משותף: אחים חולקים חלק ניכר מהגידול ומהסביבה הביתית, אך יורשים שילובים שונים של DNA מהוריהם. 1

הראיות מההשוואה בין אחים מחזקות את הפרשנות שלפיה הממצאים אינם מוסברים רק בגידול משותף. עם זאת, הן אינן מבטלות את חשיבות הסביבה ואינן מראות שהגנים פועלים בנפרד ממנה. זו שיטה טובה יותר לבידוד תרומות גנטיות ישירות, לא טענה שלבית, לתרבות ולאירועי חיים כבר אין השפעה. 15

הקשרים לבריאות, השכלה ומקום המגורים

המחקר דיווח גם על מתאמים גנטיים רחבים בין דפוסים גנטיים הקשורים לאישיות ובין תוצאות שונות בהמשך החיים: בריאות גופנית ונפשית, מדדים הקשורים לאריכות ימים, השכלה, תעסוקה וקריירה, וגם בחירות הנוגעות למקום המגורים. 115

בין הדוגמאות שזכו לתשומת לב: נטייה גנטית הקשורה למוחצנות נמצאה בקשר עם סיכון להידבקות בקורונה בתחילת המגפה, ונטייה גנטית הקשורה לפתיחות לחוויה נמצאה בקשר עם מעבר לשכונות קוסמופוליטיות יותר. 715

את הממצאים האלה יש לקרוא בזהירות. מתאם גנטי פירושו שהשפעות גנטיות הקשורות לתכונה אחת חופפות סטטיסטית להשפעות גנטיות הקשורות לתוצאה אחרת. הוא אינו מצביע על מסלול פשוט שבו ״גני אישיות״ גורמים ישירות למחלה, להשכלה, לקריירה או למעבר לסוג מסוים של שכונה. המסלולים האפשריים עשויים לכלול התנהגות, הזדמנויות, בריאות, סביבה חברתית וגורמים רבים נוספים הקשורים זה בזה. 12

השורה התחתונה

המחקר מרחיב מאוד את מפת הקשרים הגנטיים לאישיות. הוא מספק ראיות לכך שלחמש תכונות האישיות הגדולות יש רכיבים גנטיים רחבים, ניתנים לשחזור ופוליגניים מאוד — ושאותם רכיבים חופפים להיבטים רבים של החיים. 212

אבל הוא לא מצא גן אישיות, לא מצדיק לשפוט אנשים לפי ה-DNA שלהם, ולא מחליף הסברים פסיכולוגיים וחברתיים להתנהגות אנושית. ערכו הוא בהבנת דפוסים ברמת האוכלוסייה ובהכוונת מחקר עתידי, לא בהדבקת זהות גנטית קבועה לאדם כלשהו.