BepiColombo מתחילה את ההתקרבות הסופית למרקורי

ההיפרדות המתוכננת של מודול ההעברה של מרקורי (MTM) ב־3 בספטמבר 2026 היא למעשה מסירת מקל בין שני חלקים שונים לחלוטין של משימת BepiColombo. במשך שמונה שנים סיפק המודול את החשמל והדחף שהובילו את החללית דרך מערכת השמש הפנימית. לאחר ההיפרדות, המקפות המדעיות — MPO של סוכנות החלל האירופית (ESA) ו־Mio של סוכנות החלל היפנית (JAXA) — יצטרכו לבצע רצף מורכב של תמרונים כדי להיכנס למסלולים סביב מרקורי. 56

לכן מדובר באבן דרך מרכזית, אך לא ברגע שבו BepiColombo נכנסת למסלול סביב מרקורי. הכניסה למסלול מתוכננת ל־21 בנובמבר, ולאחריה צפויים עוד כמה שלבי היפרדות ותמרוני הגבהה והנמכה של המסלול, לפני תחילת פעילות המדע השגרתית באפריל 2027. 57

למה המסע למרקורי נמשך שמונה שנים?

BepiColombo שוגרה ב־20 באוקטובר 2018. במקום לטוס ישירות למרקורי, המשימה משתמשת בשילוב של הנעה חשמלית סולארית ובסדרה מדויקת של מעקפי כבידה: אחד של כדור הארץ, שניים של נוגה ושישה של מרקורי. 1210

המסלול החריג מוכתב בעיקר על ידי השמש. חללית שנעה פנימה, לעבר השמש, צוברת מהירות — ולכן לא מספיק פשוט לכוון אותה אל מרקורי. BepiColombo נדרשה להפחית בהדרגה את האנרגיה ההליוצנטרית שלה ולהתאים את מהירותה לתנועתו של כוכב הלכת, כדי שכוח הכבידה שלו יוכל ללכוד אותה. מעקפי הכבידה סיפקו חלק ניכר מההאטה ומעיצוב המסלול, ואילו מערכת ההנעה החשמלית של MTM סיפקה דחף עדין לאורך פרקי זמן ממושכים. 41013

הגישה הזו איטית, אך היא מפחיתה את כמות הדלק שנדרשת במסלול קונבנציונלי המבוסס על מנועים בעלי דחף גבוה. ESA מתארת את שלב השיוט כמבצע שכלל אלפי שעות של הפעלה מורכבת של ההנעה החשמלית הסולארית. 15

תקלה במערכת ההנעה — ומסלול מתוקן

באפריל 2024 גרמה תקלה הקשורה לאספקת החשמל לכך שמנועי ההנעה החשמלית של BepiColombo לא יכלו לפעול במלוא העוצמה. צוותי המשימה התאימו את המסלול ואת אופן ההפעלה, במקום לוותר על המשימה. 11

מערכת ההנעה החשמלית הסולארית השלימה את קשת הדחף האחרונה שלה ב־15 ביוני 2026, בשעה 15:24 לפי שעון הקיץ המרכז־אירופי (CEST). כיבוי המערכת סיים את שלב השיוט הארוך והכין את החללית למבצע ההגעה. 6

לאחר היפרדות MTM, מערכת ההנעה הכימית של MPO תתמוך בתמרוני ההגעה. החללית המשולבת עדיין תצטרך לבצע סדרה מתוזמנת בקפידה של הפעלות מנועים והיפרדויות, בסביבה הקיצונית הסמוכה למרקורי. 5

מה יקרה ב־3 בספטמבר?

בהיפרדות המתוכננת, MTM ייפרד מהמבנה שמוביל את MPO, את Mio ואת מגן השמש של Mio. מודול ההעברה ישלים בכך את המשימה שלשמה תוכנן: לספק חשמל ודחף חשמלי במהלך המסע למרקורי. 5

האירוע חשוב מבחינה תפעולית משום שהוא מותיר את המקפות המדעיות בתצורת ההגעה שלהן. הוא גם פותח רצף שבו כל רכיב חייב להשתחרר או לשנות מיקום בדיוק בזמן הנכון. ESA תכננה לשדר את האירוע בשידור חי החל מהשעה 13:45 CEST, כדי שהציבור יוכל לצפות בצעד הראשון של אחד השלבים המאתגרים ביותר במשימה.

השידור החי כמובן אינו משפר את בטיחות החללית ואינו מפיק נתונים מדעיים כשלעצמו. חשיבותו היא תקשורתית: הוא מפנה תשומת לב לאבן דרך הנדסית מכרעת, שקשה כמעט עד בלתי אפשרי להפוך לאחר שתבוצע, לאחר שנים של פעילות שיוט.

לוח הזמנים עד תחילת המחקר

זהו הרצף המתוכנן של שלבי ההגעה:

• 3 בספטמבר 2026: מודול ההעברה MTM ייפרד מהמבנה הכולל את MPO, Mio ומגן השמש. זהו תחילתו הרשמית של שלב ההגעה למרקורי. 5
• 21 בנובמבר 2026: MPO ו־Mio, שעדיין יהיו מחוברים, יתחילו את הכניסה למסלול סביב מרקורי. לפי ESA, המבצע יכלול 16 הפעלות של ההנעה הכימית ויימשך עד מרץ 2027. 5
• 9 בדצמבר 2026: Mio תיפרד מ־MPO ותתחיל לנוע לעבר מסלול אליפטי מאוד משלה, שיאפשר לה לחקור את הסביבה המגנטית של מרקורי. 5
• דצמבר 2026: מגן השמש של Mio, המכונה MOSIF, יושלך לאחר שהגן על המקפה במהלך השיוט ובתצורת ההגעה.
• מרץ 2027: MPO צפויה להגיע למסלול המדעי המתוכנן שלה, לאחר תמרוני עיצוב המסלול האחרונים.
• אפריל 2027: פעילות המדע השגרתית והמתואמת של שתי המקפות סביב מרקורי צפויה להתחיל. 7

כל אבן דרך תלויה בזו שלפניה. היפרדות מוקדמת מדי של MTM, כניסה למסלול שגוי או שחרור של Mio בנקודה לא נכונה עלולים לפגוע ביכולתן של החלליות להגיע למסלולי המחקר הייעודיים שלהן.

מה המשמעות של הממצא החדש על הסיליקה?

ניסויי מעבדה עדכניים וניתוחים של נתוני תצפית מעריכים כי דו־תחמוצת הצורן — סיליקה — מהווה כ־37% ממסת פני השטח של מרקורי, שיעור הנמוך עד 25% מההערכות הקודמות.

לממצא יש חשיבות משום שכמות הסיליקה מסייעת לחוקרים להבין כיצד נוצרה הקרום של מרקורי. שיעור נמוך יותר עשוי להתאים לסלעים געשיים שנוצרו מדרגת התכה חלקית גבוהה יותר במעטפת. לפי הפרשנות שנבחנת, חלק מהחומר הגעשי של מרקורי עשוי להיווצר מהתכות עמוקות וחמות יותר של המעטפת מכפי שהניחו בעבר.

עם זאת, מדובר בפרשנות — לא בשחזור מלא של פנים כוכב הלכת. ההרכב הכימי של פני השטח עשוי להשתנות מאזור לאזור, ולמדידות מכדור הארץ יש מגבלות. השאלה המרכזית עבור BepiColombo היא אם ההערכה הנמוכה של כמות הסיליקה מייצגת את מרקורי כולו, או שהיא משקפת אזורים מסוימים ואי־ודאויות במדידה.

כיצד BepiColombo תוכל לבדוק את ההשערה?

שתי המקפות יבחถנו היבטים שונים של הבעיה. המכשירים של MPO נועדו לחקור את הרכב פני השטח, הגאולוגיה, המבנה הפנימי והטופוגרפיה של מרקורי. תצפיות אלה יוכלו לקשר בין שפע היסודות לבין מישורים געשיים, עובי הקרום, שינויים בכבידה וההיסטוריה הגאולוגית של כוכב הלכת.

Mio תתמקד בשדה המגנטי של מרקורי ובסביבת החלל שמקיפה אותו. המדידות שלה יספקו הקשר למגנטוספרה, לפלזמה ולאקסוספרה של כוכב הלכת, בעוד MPO תחקור את פני השטח ואת המבנה הפנימי. 5

ביחד, שתי המקפות עשויות לחזק את ההסבר שלפיו ההיתוך התרחש בעומק רב יותר — או לסבך אותו. הן עשויות להראות שכמות הסיליקה הנמוכה נפוצה בכל רחבי מרקורי, לזהות הבדלים כימיים בין אזורים שונים, או לגלות שחלק מהחסר שנראה נובע ממגבלות התצפיות הקודמות. בכל אחד מהתרחישים, המשימה תעביר את הדיון מהערכות עקיפות למדידות ישירות וגלובליות.

יותר מהיפרדות של מודול

קל לטעות ולראות בהיפרדות MTM פירוק שגרתי של חללית. למעשה, זהו המעבר של המשימה ממצב הובלה לפעילות פלנטרית מדויקת.

במשך שמונה שנים הייתה המטרה העיקרית להעביר את החללית המשולבת למרקורי במסלול חסכוני במיוחד באנרגיה. מספטמבר ואילך משתנה סדר העדיפויות: המשימה תצטרך לבצע את הכניסה למסלול, להפריד בין שתי המקפות המדעיות, להשליך את החומר המגן ולבסס את המסלולים המדויקים הדרושים לתצפיות ארוכות טווח.

אם הרצף יצליח, BepiColombo תספק תמונה מלאה בהרבה של פני השטח, הפנים, השדה המגנטי והעבר הגאולוגי של מרקורי. אירוע ה־3 בספטמבר יהיה הסימן הראשון לכך שהמשימה הגיעה לשלב האחרון — והתובעני ביותר — של המאמץ הזה.