למה איגרות החוב והמניות בעולם נמכרו במקביל?

זו לא הייתה קריסה שנגרמה מסיבה אחת, אלא תמחור מחדש של הסיכונים בשווקים. הלחימה המחודשת בין ארה״ב לאיראן העלתה את מחירי הנפט ואת הסיכון לכך שהאינפלציה תישאר גבוהה. במקביל, המשקיעים דרשו פיצוי גדול יותר על החזקת חוב ממשלתי, על רקע צורכי גיוס, הוצאות ביטחון ועלויות ריבית גוברות. התוצאה הייתה ירידות באיגרות החוב, עלייה בתשואות ולחץ על שוקי המניות. 249

שרשרת התגובות התחילה בנפט

הערוץ המרכזי שדרכו עבר הזעזוע היה האנרגיה. תקיפות חדשות והחשש לשיבושים באזור מצר הורמוז החזירו את הדאגה מהיצע הנפט, ומחיר הנפט הגולמי הגיע לשיא של חמישה שבועות במהלך המסחר ב-1–2 בספטמבר. אנרגיה יקרה יותר עלולה להתגלגל לעלויות התחבורה, הייצור ומשקי הבית — ולהקשות על הבנקים המרכזיים להחזיר את האינפלציה ליעד. 917

השינוי הזה פגע בתחזיות הריבית. במקום להתמקד בעיקר באפשרות של הורדות ריבית, הסוחרים החלו לתמחר סיכוי גבוה יותר לכך שהפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים יצטרכו להשאיר את הריבית גבוהה לזמן ממושך יותר — או אפילו להעלות אותה — כדי לבלום את הלחץ האינפלציוני המחודש. לפי Reuters, האינפלציה בגוש האירו עלתה באוגוסט שוב אל מעל ל-3% בעקבות התייקרות האנרגיה, ובשווקים גברו הציפיות לאפשרות של העלאת ריבית בארה״ב.

למה תשואות האג״ח עלו ברחבי העולם?

מחירי איגרות החוב והתשואות עליהן נעים בכיוונים מנוגדים: כאשר משקיעים מוכרים אג״ח ממשלתיות, המחיר יורד והתשואה עולה. התשואה משקפת את התשלום שהמשקיעים דורשים עבור הלוואת כסף לממשלה, ולכן עלייה בה גם מסמנת התייקרות של עלויות המימון במשק.

התמחור מחדש היה גלובלי:

• תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים הגיעה לכ-4.8%, הרמה הגבוהה ביותר בתקופת הדיווח וקרוב לשיא רב-שנתי. 910
• תשואת האג״ח הממשלתית של יפן ל-10 שנים הגיעה ל-3% — לראשונה מאז 1996. 210
• תשואת האג״ח הגרמנית ל-10 שנים הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר זה כ-15 שנה, ואילו תשואת האג״ח הבריטית ל-30 שנה הגיעה לשיא מאז 1998. 1012

האינפלציה לא הייתה ההסבר היחיד. המשקיעים חששו גם מהיקף החוב הממשלתי שצריך להנפיק כדי לממן גירעונות, הוצאות ביטחון וחשבונות ריבית מתנפחים. הנפקה בהיקפים גדולים עלולה לחייב ממשלות להציע תשואות גבוהות יותר כדי למשוך קונים, במיוחד כאשר סיכוני האינפלציה והמדיניות כבר מוגברים. 24

למה המניות ירדו אחרי האג״ח?

תשואות ממשלתיות גבוהות יותר מתחרות במניות על כספי המשקיעים ומעלות את שיעור ההיוון המשמש להערכת רווחים עתידיים של חברות. ההשפעה חזקה במיוחד על חברות צמיחה, משום שחלק גדול יותר מהרווחים שהן צפויות להפיק נמצא שנים קדימה. כאשר שיעור ההיוון עולה, תזרימי המזומנים העתידיים שווים פחות במחיר של היום.

בוול סטריט נרשמה ירידה של כ-0.7% במדד S&P 500, זה יום המסחר השלישי ברציפות של ירידות. מדד Nasdaq 100 ירד ב-1.3%, ומניות הטכנולוגיה היו בין הנפגעות הבולטות. Nvidia ירדה ב-1.5% באותו יום מסחר. 1920

אותו דפוס ניכר גם באסיה. ב-2 בספטמבר ירד מדד Nikkei 225 היפני ב-3%, מדד Kospi הדרום-קוריאני איבד 3.6% ומדד Hang Seng בהונג קונג ירד ב-0.8%. SoftBank, שמשקיעה ב-OpenAI, נפלה ב-6.3%; Samsung Electronics ירדה ב-3.3% ו-SK Hynix איבדה 3.5%. 18

גם אירופה הושפעה מאותו שילוב של נפט יקר יותר, עלייה בתשואות האג״ח וציפיות למדיניות מוניטרית קשוחה יותר. מדד STOXX 600 הכלל-אירופי ירד ב-0.99% באחד ממפגשי המסחר שדווחו, בעוד שתשואת האג״ח הגרמנית ל-10 שנים עלתה עם הידרדרות תחזית האינפלציה. 8

מה המשמעות עבור השקעות בבינה מלאכותית?

הירידות אינן מעידות שהביקוש לבינה מלאכותית נעלם לפתע. הן ממחישות מדוע חברות ופרויקטים הקשורים ל-AI רגישים במיוחד לריבית.

חברות צמיחה מוערכות לעיתים קרובות לפי ההתרחבות שהן צפויות להשיג בעתיד. לכן, תשואות ארוכות-טווח גבוהות יותר עלולות ללחוץ את השווי שלהן גם אם התחזית התפעולית לא השתנתה. ריבית גבוהה יותר גם מעלה את רף הכדאיות של פרויקטים עתירי הון, כגון מרכזי נתונים, מפעלי שבבים ותשתיות AI אחרות.

מכאן נובעים שני סיכונים נפרדים: המשקיעים עשויים לשלם פחות עבור צמיחה עתידית, והחברות עלולות להתמודד עם עלות מימון גבוהה יותר להשקעות הנדרשות כדי לממש את הצמיחה הזו. לכן, תגובת השוק היא בעיקר תוצאה של תמחור ועלויות מימון — ולא הוכחה לכך שמחזור הטכנולוגיה עצמו הסתיים.

ההשפעה על משכנתאות, חברות ומשקי בית

תשואות האג״ח הממשלתיות משפיעות על עלויות האשראי הרחבות יותר. תשואות אג״ח האוצר האמריקאי משמשות אמת מידה חשובה לחוב של חברות ולמימון מסוגים אחרים, ותשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים קשורה גם לריביות על משכנתאות. 10

אם התשואות יישארו גבוהות, חברות עשויות לדחות השקעות, משקי בית עלולים להתמודד עם משכנתאות פחות נגישות, והצרכנים עשויים לצמצם את ההוצאות. כך נוצר שילוב לא נוח: מחירי אנרגיה עלולים להשאיר את האינפלציה גבוהה, בזמן שתנאים פיננסיים הדוקים יותר מחלישים את הצמיחה. הסיכון הוא ללחץ בסגנון סטגפלציוני, אף שהדיווחים הזמינים אינם קובעים שתוצאה כזו ודאית. 45

מתיחות ה-G20 הייתה חלק מהרקע — אך לא הסיבה היחידה

פגישת שרי האוצר של מדינות ה-G20 התקיימה על רקע של חוב גבוה, אינפלציה, מלחמה ועלויות מימון עולות. הודעת יו״ר הפגישה אושרה על ידי כל החברות שהשתתפו, למעט סין, שהתנגדה לכמה מסעיפיה.

הדיווחים על הפגישה תיארו גם מחלוקות בנושאים כמו חוב ריבוני, חוסר איזון עולמי, צמיחה, לחץ כלכלי הקשור לאיראן והשתתפות רוסיה.

המחלוקות הדיפלומטיות הללו לא היו לבדן הטריגר המכני למפולת באג״ח. חשיבותן הייתה בכך שהן הדגישו עד כמה קשה לכלכלות הגדולות לתאם תגובה לזעזועים מקבילים של אנרגיה, חוב ואינפלציה.

השורה התחתונה של השווקים

השאלה החשובה ביותר היא אם הזינוק במחירי הנפט יחלוף במהירות או יחלחל לציפיות האינפלציה. אם מחירי האנרגיה ייסוגו וההימורים על העלאות ריבית יתבטלו, חלק מהלחץ על האג״ח ועל מניות הצמיחה עשוי להיחלש. אם הנפט יישאר יקר והממשלות ימשיכו ללוות בהיקפים גדולים, התשואות עלולות להישאר גבוהות גם כאשר הצמיחה מאטה.

זהו משטר השוק שאליו הגיבו המשקיעים: ריבית גבוהה לאורך זמן, סיכון פיסקלי גדול יותר ותנודתיות מוגברת בין סוגי הנכסים. האג״ח סופגות הפסדים כאשר התשואות עולות; מניות צמיחה ומניות AI הרגישות למשך הזמן ניצבות בפני לחץ על השווי; ומשקי הבית והחברות מתמודדים עם עלויות מימון גבוהות יותר. לכן, הירידות הגלובליות היו פחות פסק דין על מגזר מסוים ויותר אזהרה לכך שעלות הכסף — וגם עלות הסיכון הגיאופוליטי — מתעדכנת כלפי מעלה.