ב־29 באוגוסט 2026 אילון מאסק תמך ברעיון שלפיו היקום מורכב מיחידות בדידות בגודל פלאנק, אך לא הזכיר ביטקוין, מטבעות קריפטוגרפיים, מפתחות פרטיים או אלגוריתם של שור. המשקיע פרד קרוגר טען שביטקוין עשוי להיות כבר עכשיו “בטוח מפני מחשוב קוונטי”, אם התיאוריה של הפיזיקאי טים פאלמר נכונה ואם תקיפת חתימות ביטקוין דורשת לפחות כ...
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: How did crypto traders misinterpret Elon Musk’s August 29, 2026 endorsement of Oxford physicist Tim Palmer’s theory that the universe is com. Article summary: Crypto traders turned a speculative chain into a conclusion: Musk endorsed a claim about fundamental physics, Palmer’s claim would imply a ceiling on scalable entanglement, and therefore Bitcoin signatures could never be. Topic tags: general web, ai, productivity, code, security. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, chart
ב־29 באוגוסט 2026 הגיב אילון מאסק לפרסום שעסק בתיאוריה של הפיזיקאי טים פאלמר מאוניברסיטת אוקספורד. תגובתו הקצרה הייתה: “היקום הוא מספר שלם ביחידות של קוביות פלאנק”. 6
8
האמירה מתייחסת לרעיון פיזיקלי שלפיו המציאות אינה רציפה לחלוטין, אלא מורכבת מיחידות בדידות בקנה מידה זעיר במיוחד. אבל חשוב להפריד בין מה שנכתב לבין מה שסוחרי הקריפטו הסיקו: מאסק לא הזכיר ביטקוין, מטבעות קריפטוגרפיים, מפתחות פרטיים, חתימות דיגיטליות או את אלגוריתם של שור — האלגוריתם הקוונטי שעשוי לשמש בעתיד לתקיפת הצפנה המבוססת על עקומים אליפטיים. 6
8
הקפיצה הלוגית נבנתה מכמה חוליות ספקולטיביות. פאלמר טוען כי המבנה הבדיד של הטבע עשוי להציב גבול להתפתחותם של מחשבים קוונטיים ולשזירה קוהרנטית — תופעה שמאפשרת לקיוביטים לפעול יחד באופן הדרוש לחישובים מורכבים.
בהמשך, המשקיע פרד קרוגר טען כי ביטקוין “עשוי להיות כבר בטוח מפני מחשוב קוונטי”. לפי ההיגיון הזה, אם ניתן לשמור על שזירה שימושית רק בכ־200–400 קיוביטים כיום, ולעולם לא ניתן יהיה לעבור את רף 1,000 הקיוביטים, אז מתקפה על חתימות ביטקוין באמצעות אלגוריתם של שור עלולה להיות בלתי אפשרית. 10
4
אלא שמדובר בטענה מותנית: אם התיאוריה של פאלמר נכונה, ואם הערכת המשאבים למתקפה אכן עומדת על כ־835 קיוביטים לוגיים, אז ייתכן שהמתקפה אינה ניתנת לביצוע. זו אינה הוכחה לכך שביטקוין כבר מוגן.
מחקר שפורסם ביולי 2026 כפרה־פרסום הציג מעגל קוונטי חסכוני יותר בשטח לפתרון בעיית הלוגריתם הבדיד בעקומים אליפטיים. הדבר רלוונטי ישירות ל־secp256k1 — העקומה שעליה מבוססות חתימות ביטקוין — והוריד את מספר הקיוביטים הלוגיים הנדרש לעקומה בגודל 256 סיביות לכ־835. ההערכה נמוכה מהמספרים שצוטטו בעבר, 1,098 ו־1,175 קיוביטים לוגיים. 2
13
עם זאת, החיסכון במספר הקיוביטים מגיע עם מחיר משמעותי במספר השערים, כלומר בכמות הפעולות שהמחשב צריך לבצע. לכן 835 אינו “סף אבטחה” נצחי, אלא תוצאה של תכנון אלגוריתמי מסוים. שיפורים נוספים באלגוריתמים, בתיקון שגיאות או בארכיטקטורת החומרה עשויים לשנות את ההערכה שוב.
בנוסף, יש הבדל קריטי בין קיוביטים פיזיים לבין קיוביטים לוגיים. קיוביט לוגי הוא יחידה מתוקנת־שגיאות, שנועדה לבצע חישובים יציבים לאורך זמן; קיוביטים פיזיים הם הרכיבים הרועשים שעליהם היא נשענת. לכן אי אפשר להשוות בפשטות את מספר הקיוביטים הפיזיים במחשב קוונטי קיים למספר הקיוביטים הלוגיים הדרוש לתקיפה.
התקרה שפאלמר מציע — כ־200–400 קיוביטים במערכות הנוכחיות ולא יותר מ־1,000 קיוביטים בשום תנאי — שנויה במחלוקת. היא אינה נובעת ממגבלה מוכרת בתורת הקוונטים המקובלת. במסגרת התיאוריה המרכזית אין כיום גבול יסודי ידוע של 400 או 1,000 קיוביטים לשזירה קוונטית.
לכן, גם אם התיאוריה מעניינת מבחינה פיזיקלית, מוקדם להפוך אותה לערובה מעשית לאבטחת ביטקוין. רעיון שעדיין צריך לעמוד במבחנים ניסויים אינו יכול לשמש תחליף לתכנון אבטחה.
מפת הדרכים של IBM ממחישה מדוע הוויכוח עדיין פתוח. החברה מתכננת להשיק ב־2029 את Starling — מחשב קוונטי בעל 200 קיוביטים לוגיים, שיוכל להריץ מעגלים הכוללים 100 מיליון שערים. 1
המספר נמוך משמעותית מ־835, ולכן Starling לבדו לא יהיה מכשיר שמסוגל לתקוף את חתימות ביטקוין לפי ההערכה הזו. אך הוא נמצא בטווח שבו אפשר יהיה להתחיל לבחון אמפירית את הטענה של פאלמר בדבר גבול של מאות קיוביטים. אם מערכות עם תיקון שגיאות ימשיכו לגדול מעבר לכך, ובסופו של דבר יתקרבו ל־1,000 קיוביטים לוגיים תוך שמירה על חישובים ארוכים ושימושיים, הדבר יפעיל לחץ משמעותי על התקרה שהוצעה.
המסקנה המעשית עבור ביטקוין אינה שניתן להתעלם מהאיום הקוונטי. מפתחי המערכת עדיין שוקלים מעבר להצפנה פוסט־קוונטית: שיטות חתימה חדשות, שינויים בכתובות ובמדיניות ההוצאה, וכן הצעות לשדרוג מנגנון הקונצנזוס.
הצורך במעבר כזה נובע מכך שהערכת הסיכון אינה תלויה במספר אחד בלבד. אלגוריתמים עשויים להשתפר, עלויות תיקון השגיאות עשויות להשתנות, ותכנוני חומרה חדשים עשויים להפחית את המשאבים הדרושים. נוסף על כך, ההגנה המעשית של ביטקוין תלויה בשאלה אם הרשת תאמץ ותפרוס חתימות עמידות לקוונטום לפני שיופיע מחשב קוונטי בעל יכולת קריפטוגרפית ממשית לתקוף מפתחות ציבוריים שנחשפו.
לכן, הפוסט של מאסק לא הוכיח שביטקוין חסין ממחשבים קוונטיים. הוא הצית שרשרת של פרשנויות: מתיאוריה פיזיקלית ספקולטיבית, דרך גבול אפשרי לשזירה, ועד מסקנה על אבטחת רשת שלמה. המבחן האמיתי של השרשרת הזו עשוי להגיע רק לקראת סוף העשור — ובינתיים, ההיערכות הפוסט־קוונטית היא ההגנה המעשית יותר מהימור על גבול פיזיקלי שטרם הוכח. 1
2
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ב־29 באוגוסט 2026 אילון מאסק תמך ברעיון שלפיו היקום מורכב מיחידות בדידות בגודל פלאנק, אך לא הזכיר ביטקוין, מטבעות קריפטוגרפיים, מפתחות פרטיים או אלגוריתם של שור.
ב־29 באוגוסט 2026 אילון מאסק תמך ברעיון שלפיו היקום מורכב מיחידות בדידות בגודל פלאנק, אך לא הזכיר ביטקוין, מטבעות קריפטוגרפיים, מפתחות פרטיים או אלגוריתם של שור. המשקיע פרד קרוגר טען שביטקוין עשוי להיות כבר עכשיו “בטוח מפני מחשוב קוונטי”, אם התיאוריה של הפיזיקאי טים פאלמר נכונה ואם תקיפת חתימות ביטקוין דורשת לפחות כ־835 קיוביטים לוגיים.
הטענה של פאלמר — שלפיה שזירה קוונטית שימושית מוגבלת לכ־200–400 קיוביטים כיום ולכל היותר ל־1,000 קיוביטים — שנויה במחלוקת ואינה גבול שמוכר בתורת הקוונטים המרכזית.