זרי אבל ותמונות של מנהלים חיים, כשסרט שחור מסמל אבל, הופיעו כמעט באותו זמן מול שתי חברות ביטחוניות אירופיות הקשורות לסיוע הצבאי לאוקראינה: RSI Europe בווילנה וקבוצת Czechoslovak Group בצ'כיה. המסר נראה כמו איום מוות או ניסיון להטיל אימה על הנהלות החברות — אך הרשויות עדיין לא קבעו בפומבי מי ארגן את הפעולה ומי עמד בראשה.
5
7
מה קרה בשתי החברות?
ליד משרדי RSI Europe בווילנה הונחו כמה זרי אבל, ולצדם תמונתו של המנכ״ל תומאס מילאשאוסקס כשסרט שחור קשור אליה. מילאשאוסקס חי, ותיאר את המיצג כניסיון הפחדה. סידור דומה הופיע בערך באותו זמן ליד Czechoslovak Group בצ'כיה, ולכן החוקרים בודקים אם שני האירועים קשורים זה לזה.
3
5
13
לשתי החברות יש קשר ברור למאמץ המלחמתי של אוקראינה. RSI Europe מפתחת מערכות בלתי מאוישות וטכנולוגיות רחפנים, ואילו Czechoslovak Group מזוהה עם ייצור ציוד צבאי ותחמושת.
4
7
הבחירה בזרי אבל ובתמונות של מנהלים חיים הפכה את המסר לציבורי ואישי כאחד: הצבת דמותו של אדם חי בסביבה המזוהה עם מוות נועדה, לכאורה, ליצור פחד בקרב מי שמייצרים ומספקים ציוד לאוקראינה.
כיצד הגיב מנכ״ל RSI Europe?
מילאשאוסקס לא אותת שהחברה מתכוונת לסגת מתמיכתה באוקראינה. לפי הדיווחים, הוא הבהיר כי RSI Europe תמשיך בעבודתה, וציין כי החברה כבר הייתה יעד להתעניינות עוינת — כולל מתקפות סייבר. לדבריו, גם הייצור של החברה זוהה כמטרה.
7
התגובה חשובה משום שהאירוע לא היה רק פגיעה ברכוש או מסר אנונימי: הוא כוון ישירות לאדם שעומד בראש החברה. עם זאת, המשמעות המדויקת של המהלך — איום ממשי, ניסיון להרתיע או פעולה שנועדה לייצר הד תקשורתי — תלויה בממצאי החקירה.
מה ידוע על החשוד שנעצר?
משטרת ליטא עצרה אזרח אוקראיני החשוד בכך שהעביר את זרי האבל לאתר בווילנה. לפי הדיווחים, החוקרים בודקים אם הוא פעל לפי הוראותיו של אזרח בלארוסי. בשלב זה מדובר בכיוון חקירה בלבד: אין בכך הוכחה למעורבות של המדינה הבלארוסית, ובוודאי שלא הוכחה לכך שמודיעין רוסי הורה על האירוע.
9
הרשויות מסרו גם כי הגברת המעקב אחר החברה או סביבת המתקן, בעקבות איומים קודמים, סייעה למשטרה לזהות ולעצור את השליח לכאורה. הפרסומים הפומביים אינם מפרטים די הצורך את שיטות המעקב, את שרשרת הראיות או את תפקידו המדויק של החשוד. לכן טענות נחרצות יותר על מבנה הפיקוד של המבצע אינן מבוססות בשלב זה.
מדוע נבדק קשר למבצע רוסי?
בליטא ובמדינות אירופיות נוספות בוחנים את האירועים על רקע חשדות לפעילות רוסית היברידית נגד מדינות התומכות באוקראינה. ליטא מסרה בעבר כי מודיעין הצבא הרוסי, ה־GRU, עמד מאחורי ניסיון הצתה ב־2024 במתקן שסיפק טכנולוגיה צבאית לאוקראינה. הרשויות הליטאיות הודיעו גם על פרשות אחרות שלטענתן היו קשורות ל־GRU.
17
18
הפרשות הקודמות מספקות הקשר לחשש הנוכחי, אך אינן מוכיחות שרוסיה הורתה על הנחת זרי האבל. הראיות שתוארו בפומבי עד כה תומכות באפשרות של ניסיון הפחדה מתואם; הן אינן מאפשרות לקבוע סופית מי נתן את ההוראה.
התזמון החוצה גבולות והסמליות הדומה הם בין הסיבות לכך שהרשויות בודקות אם שני האירועים תוכננו יחד. החקירה מתמקדת בזהות המבצעים, במארגנים אפשריים ובמימון, בקשר בין האירוע בליטא לאירוע בצ'כיה, ובשאלה אם המעשים עונים על הגדרות פליליות כגון איומים או כפייה.
5
13
חלק ממסע לחץ רחב יותר?
הדיווחים על מתקפות סייבר ועל התעניינות עוינת קודמת ב־RSI Europe העלו חשש שחברות ביטחוניות המסייעות לאוקראינה מתמודדות עם לחץ משולב, ולא עם אירוע מבודד. אמצעים אפשריים כוללים חדירה למערכות מחשב, מעקב, הפחדה, ניסיונות חבלה ודיסאינפורמציה.
7
10
במקביל, ליטא ושכנותיה הזהירו בנפרד מפני פרובוקציות רוסיות אפשריות נגד תשתיות חיוניות. פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה חיזקו את ההגנה סביב מתקנים כמו סכרים, תחנות כוח ותשתיות גז, על רקע חשש למבצע שיוצג כפעולה של גורם אחר — למשל באמצעות רחפנים אוקראיניים שנתפסו. שר ההגנה הליטאי אמר כי אין אינדיקציה ישירה למתקפה קרובה.
1
2
האזהרות בנוגע לתשתיות אינן מוכיחות שפרשת זרי האבל ותקרית עתידית כלשהי הן חלק מתוכנית אחת. הן כן מסבירות מדוע הרשויות בוחנות איום סמלי נגד חברות ביטחוניות בתוך תמונת ביטחון אזורית רחבה יותר.
מה המשמעות עבור חברות ביטחוניות באירופה?
הלקח המעשי הוא שאיום סמלי עשוי לדרוש תגובה מקצועית ומסודרת לא פחות מאירוע אבטחה אחר. חברות כאלה צריכות לשמר ראיות, לדווח במהירות על פעילות חשודה, לבדוק את בקרת הכניסה ואת אבטחת המנהלים, ולחבר בין צוותי הסייבר לאבטחה הפיזית במקום לטפל בכל אירוע בנפרד.
חשוב לא פחות לשתף מידע בין מדינות כאשר אירועים דומים מתרחשים במקומות שונים. במקביל, על הצהרות פומביות להבחין בבירור בין עובדות שאושרו, חשדות שנבדקים ופרטים שעדיין אינם ידועים.
המסקנה הנתמכת ביותר בשלב זה היא שזרי האבל היו ניסיון הפחדה לכאורה נגד חברות ביטחוניות התומכות באוקראינה. הראיות הפומביות עדיין אינן מוכיחות מי הנחה את הפעולה.