מדוע פוטין מחריף את המלחמה באוקראינה — ומה עלול לקרות בהמשך

ההסבר המרכזי שעולה מהדיווחים המצוטטים הוא פוליטי, ולא צבאי בלבד: ולדימיר פוטין כנראה מעריך שסיום המלחמה בלי ניצחון שניתן להציגו בבירור — ובראש ובראשונה, שליטה בדונבאס — יהיה מסוכן יותר למעמדו מאשר ספיגת אבדות נוספות, לחץ כלכלי וחרדה ציבורית. הראיות מצביעות על העדפה להסלמה, אך כמה מהטענות לגבי מבצעים רוסיים עתידיים הן עדיין הערכות מודיעיניות ולא עובדות שאומתו באופן עצמאי.

מדוע חוסר שביעות הרצון ברוסיה עדיין לא שינה את חישוביו של פוטין

ברוסיה ניכרים סימנים גוברים של שחיקה. דיווחים מתארים חרדה מפני מחסור בדלק, תקיפות רחפנים אוקראיניות, שיבושי אינטרנט ואפשרות של גל גיוס נוסף. סקר של הקרן הרוסית לדעת הקהל, שצוטט ב-אקונומיסט, מצא כי 55% מהנשאלים אמרו שעמיתים וקרובי משפחה חשים חרדה — לעומת 40% בשנה הקודמת. 2

אולם הלחץ הזה עדיין לא הוביל להחלטה לסיים את המלחמה. ההיגיון המיוחס לפוטין הוא שהמחיר הפוליטי האישי של המשך הלחימה נותר נמוך יותר מהמחיר של תוצאה שאי אפשר להציג כניצחון. האקונומיסט תיאר את המלחמה כמלכודת שפוטין יצר בעצמו: הסיכוי להשיג תוצאה שיוכל לכנות ניצחון הולך ופוחת, ואילו האפשרות לבנות נתיב יציאה נעשתה קשה יותר. 9

התוכנית המדווחת לתגבור כוח האדם: 300 אלף חיילים נוספים

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי קייב מעריכה שרוסיה עשויה לגייס 300 אלף חיילים נוספים לאחר הבחירות לפרלמנט הרוסי בספטמבר. רויטרס הציגה זאת כהערכה אוקראינית, ולא כצו גיוס רוסי שאושר. 17

לפי הדיווח, התגבור עשוי להתבצע באמצעות גיוס חובה או מוביליזציה חדשה. אין לראות בכך הוכחה שהגיוס אכן יתרחש, וגם לא תחזית ודאית למספר החיילים שיגיעו בסופו של דבר לשדה הקרב. עם זאת, הטענה ממחישה את היקף כוח האדם שקייב סבורה שמוסקבה עשויה להזדקק לו כדי לשמר את המתקפה ולפצות על אבדות כבדות.

מדוע הדונבאס נותר במרכז הדיונים על הסדר

פוטין דחה הצעה אוקראינית לעצור את התקיפות ארוכות-הטווח ואמר שרוסיה מתכוונת לכבוש את מלוא השטחים של דונצק, לוהנסק, חרסון וזפוריז׳יה. עמדה זו מותירה מרחב מצומצם להסדר שיקפיא פשוט את קו השליטה הנוכחי. 22

אותו יעד ניכר גם בדיווחים משדה הקרב. כוחות רוסיים מנסים לחדור לקוסטיאנטיניבקה ולכתר אותה — עיר המשמשת שער אסטרטגי לכיוון קרמטורסק וסלוביאנסק, ונחשבת לחלק מרכזי מהדונבאס שנותר בשליטת אוקראינה. כיבושה עשוי לפתוח נתיבים לעבר המעוזים האוקראיניים הגדולים האחרונים באזור.

רויטרס, בהסתמך על אנשים המקורבים לקרמלין, דיווחה שפוטין רואה בשליטה מלאה בדונבאס ניצחון הכרחי, וכי התקיפות האוקראיניות על בתי זיקוק ונמלים ברוסיה הקשיחו את נחישותו להמשיך להילחם. המקורות דיברו בעילום שם, ולכן מדובר בהערכה לגבי החשיבה בקרמלין — לא במסמך מדיניות רשמי שאומת בפומבי. 21

כיצד התקיפות האוקראיניות והמחסור הרוסי מעצבים את המלחמה

המערכה האוקראינית ארוכת-הטווח פגעה בתשתיות נפט רוסיות, בנמלים ובנכסים הקשורים לצבא. האקונומיסט דיווח כי התקיפות על בתי הזיקוק תרמו לקיצוב דלק ביותר מתריסר מחוזות ברוסיה. 3 פוטין עצמו הכיר במחסור בדלק וקרא להאיץ את הרחבת הייצור הרוסי של מערכות הגנה אווירית נגד רחפנים אוקראיניים. 22

הלחצים הללו מסייעים להסביר מדוע האסטרטגיה של מוסקבה משלבת כמה צורות של כפייה, במקום להסתמך על פריצת דרך קרקעית מהירה. רוסיה מנסה להשיג הישגים טריטוריאליים הדרגתיים, ובמקביל משתמשת בטילים וברחפנים כדי לפגוע בערים ובתשתיות באוקראינה. דיווחים קודמים תיארו אסטרטגיה שמטרתה לא רק לתפוס שטח, אלא גם לפגוע ביכולתה של אוקראינה לתפקד ולהמשיך להתנגד. 10

התוצאה היא אסטרטגיה יקרה: כוח אדם מאפשר לשמור על הלחץ לאורך החזית, בעוד התקיפות ארוכות-הטווח נועדו להטיל מחיר הרחק ממנה. עם זאת, אף אחד מהמרכיבים הללו אינו מוכיח שרוסיה יכולה להשיג את יעדיה הטריטוריאליים במהירות.

הסיכון הרחב יותר: לחץ היברידי על אירופה

החשש האירופי המיידי ביותר בדיווחים שסופקו נוגע לפעילות שמתנהלת מתחת לסף של מלחמה גלויה עם נאט״ו. גורמים אמריקאים ואירופים ייחסו לרוסיה, או הזהירו מפני, פעולות חבלה, ניסיונות התנקשות, הפרות מרחב אווירי, שיבושי GPS, מתקפות סייבר, פגיעה בתשתיות תת-ימיות חיוניות, שימוש בהגירה ככלי לחץ והתערבות פוליטית.

פולין והמדינות הבלטיות הגבירו את האבטחה סביב תשתיות, על רקע אזהרות מפני פעולות חבלה אפשריות או אירועי ״דגל כוזב״ שנועדו לבחון את תגובת נאט״ו. דיווחים נוספים תיארו חשש שמבצעים רוסיים יכוונו לתעשיית הביטחון האירופית ולנתיבי האספקה התומכים באוקראינה, אף שיש להבחין בין טענות על תוכניות מסוימות לבין אירועים שכבר אומתו.

טקטיקות כאלה מאפשרות למוסקבה להפעיל לחץ על תומכי אוקראינה בלי לחצות מיד את הסף למתקפה קונבנציונלית. אך הן גם יוצרות סיכון לטעות בחישוב: פעולה שנועדה להישאר עמומה וניתנת להכחשה עלולה לפגוע באזרחים, לגרום נזק לתשתיות חיוניות או להוביל לתגובה שרוסיה לא התכוונה לעורר.

האם מתקפה רוסית ישירה על נאט״ו קרובה?

אין להפריז באזהרות. גורם בנאט״ו אמר ב-30 באוגוסט כי רוסיה מגבירה את פעילותה ההיברידית, אך שהברית אינה רואה איום מיידי למתקפה. גם נשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, אמר שאינו מאמין שרוסיה תסתכן בתקיפת מדינת נאט״ו.

ההבחנה הזו חשובה. גורמים במערב יכולים לזהות סיכון גובר לחבלה, מתקפות סייבר או פעולות כפייה אחרות, בלי להסיק שמוסקבה החליטה לפתוח בפלישה קונבנציונלית לשטח נאט״ו. הדיווחים תומכים בחשש מהסלמה ומבחינת גבולות הברית — לא בקביעה שמתקפה קרובה אושרה או עומדת להתחיל.

מה הדיווחים הגרעיניים מראים — ומה לא

הרטוריקה הגרעינית של רוסיה שימשה לאורך השנים אזהרה מפני מעורבות מערבית עמוקה יותר, אך המקורות שסופקו כאן אינם מאמתים באופן עצמאי את ניסוי הטיל בעל היכולת הגרעינית שעליו נשאלה השאלה. הם גם אינם מוכיחים שרוסיה קיבלה החלטה מיידית להשתמש בנשק גרעיני.

המסקנה שניתן לבסס בזהירות מצומצמת יותר: איומים גרעיניים ומערכות בעלות יכולת גרעינית מעלים את רמת הסיכון של העימות ויכולים לשמש איתות כפייתי, אך אין להציגם כראיה לשימוש גרעיני קרוב בלי דיווחים חזקים ומאומתים ממקורות בלתי תלויים.

השורה התחתונה

האסטרטגיה הנראית לעין של פוטין היא להמשיך ולהעלות את הלחץ עד שרוסיה תוכל להשיג תוצאה שניתן למסגר כניצחון — במיוחד בדונבאס — או עד שמחיר ההמשך יהיה ללא ספק גבוה ממחיר העצירה. החרדה בתוך רוסיה, המחסור בדלק והתקיפות האוקראיניות הופכים את המלחמה למכבידה יותר, אך הדיווחים הזמינים מצביעים על כך שעד כה הם הובילו להסתגלות ולהסלמה, ולא לפשרה. 1221

הסיכונים העיקריים בטווח הקרוב מצטברים: גיוס רוסי רחב יותר, תקיפות קשות יותר נגד אוקראינה ופעילות היברידית מוגברת נגד תשתיות ורשתות אספקה באירופה. במקביל, יש להפריד בין אזהרות של גורמים רשמיים לבין כוונות שאומתו: נאט״ו אומרת כעת שאינה רואה מתקפה קונבנציונלית מיידית, והראיות שסופקו אינן מאמתות ניסוי גרעיני חדש או החלטה קרובה להשתמש בנשק גרעיני.