כמעט 2,000 כטב״מים בשבוע: מתקפת האוויר הרוסית על אוקראינה מתעצמת

השבוע שהסתיים ב-30 באוגוסט 2026 היה מהאינטנסיביים ביותר שדווחו במלחמת רוסיה–אוקראינה בתחום התקיפות ארוכות-הטווח. רוסיה הפעילה לחץ כמעט רציף על קייב ועל אזורים נוספים באוקראינה, בעוד אוקראינה הרחיבה את המערכה שלה נגד מערכי לוגיסטיקה, תשתיות מסחר, בתי זיקוק ומתקני אנרגיה ברוסיה.

המספרים המרכזיים מבוססים בעיקר על דיווחים של גורמים אוקראיניים, ולכן יש לקרוא אותם בהקשר זה: הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר כי רוסיה שיגרה במהלך השבוע כמעט 2,000 כטב״מי תקיפה, יותר מ-1,600 פצצות מונחות ו-31 טילים — בהם טילים בליסטיים מצפון קוריאה. במקביל, דיווחים מקייב תיארו את הבירה כמי שנכנסה ליום הרביעי ברציפות של תקיפות חוזרות, ביום ובלילה. 6913

קייב תחת מתקפה כמעט מסביב לשעון

מאז 27 באוגוסט הופנו שוב ושוב כטב״מים וטילים רוסיים לעבר קייב והאזורים הסמוכים לה. האזעקות, הפיצוצים ופעילות מערכות ההגנה האווירית נמשכו בשעות היום והלילה, במה שנראה כמסע התשה מתמשך ולא כמטח לילי בודד. 6914

התקיפות לא הוגבלו לבירה. מוקדם יותר באוגוסט דיווחו גורמים אוקראיניים על פגיעות במספר מחוזות, תוך שימוש בכטב״מים, פצצות גלישה וטילים בליסטיים. דיווחים נפרדים זיהו בין אמצעי הלחימה שטילים בליסטיים מדגם KN-23 שמקורם בצפון קוריאה, שלטענת הרשויות באוקראינה שימשו את רוסיה נגד ערים במדינה. 1512

ההרכב המדויק והמספר הכולל של אמצעי הלחימה עדיין תלויים בספירות הרשמיות של אוקראינה. בדיווחים על שבועות קודמים הופיעו נתונים שונים, ולכן אין לראות בנתון של כמעט 2,000 כטב״מים מדידה עצמאית ומבוקרת של המתרחש בשדה הקרב.

האסון במילה: האירוע הקטלני של השבוע

ב-28 באוגוסט פגע כטב״ם רוסי במתקן במילה, ממערב לקייב. הרשויות באוקראינה אמרו כי במקום אוחסנו פגזים, מוקשים, תחמושת נוספת וכטב״מים. הפגיעה הציתה שריפה גדולה והובילה לפיצוצי משנה שהתפשטו לבתים ולמבנים סמוכים.

מספר ההרוגים עלה ל-38. לפי הדיווח האחרון שסופק, 20 בני אדם נפצעו וארבעה נותרו נעדרים. עשרות מבנים ניזוקו ומאות תושבים פונו מהאזור. 11

בדיווח נפרד נמסר כי ילדה בת שנתיים נהרגה במהלך התקיפות הכמעט בלתי פוסקות על קייב. הרשויות באוקראינה מסרו על האירוע, אך המקורות שסופקו אינם קובעים שהוא היה חלק מאירוע מילה עצמו.

האסון העלה גם שאלות בנוגע לאחסון תחמושת בקרבת אזורים מיושבים. אוקראינה הודיעה על פתיחת חקירה, בעוד רוסיה אמרה כי המטרה הייתה מתקן הקשור ליכולות הכטב״מים ארוכי-הטווח של אוקראינה. תיאורי הצדדים באשר לתפקיד המתקן ולנהלי האחסון נותרו שנויים במחלוקת.

רוסיה מאיימת לתקוף את תשתיות האנרגיה

ב-30 באוגוסט הודיע משרד ההגנה הרוסי כי הוא נערך לתקיפות רחבות-היקף נגד תשתיות האנרגיה באוקראינה. במוסקבה הציגו את המהלך כתגובה לתקיפות אוקראיניות נגד מתקנים אזרחיים, מתקני דלק ותשתיות אנרגיה ברוסיה.

מדובר באזהרה מפני הסלמה אפשרית — לא באישור לכך שהמערכה שעליה איימה רוסיה כבר יצאה לפועל. החשיבות של ההודעה נעוצה באפשרות לחידוש תקיפות ממושכות נגד תשתיות חיוניות לקראת החורף, תקופה שבה פגיעה בחשמל, בחימום ובאספקת הדלק עלולה להשפיע על מספר גדול במיוחד של אזרחים.

אוקראינה מעמיקה את התקיפות בתוך רוסיה

המערכה האוקראינית מתמקדת יותר ויותר במערכות התומכות במאמץ המלחמתי הרוסי. בין היעדים שדווחו: בתי זיקוק, מתקנים תעשייתיים, נמלים ורשתות לוגיסטיקה גדולות.

כטב״מים אוקראיניים פגעו, או על פי הדיווחים הציתו שריפות, במתקנים הקשורים ל-Wildberries, הקמעונאית המקוונת הגדולה ברוסיה, ול-Ozon, השנייה בגודלה. Ozon מסרה כי כמה מרכזים לוגיסטיים בדרום רוסיה נפגעו, ובנפרד דווח כי מתחם של החברה באופה נסגר באופן זמני.

אוקראינה ביקשה להציג את התקיפות כחלק מהמאמץ להטיל על רוסיה מחיר כלכלי ולוגיסטי. עם זאת, טענותיה שלפיהן חברות הקמעונאות מספקות תמיכה ישירה לתשתית הצבאית הרוסית נדחו או הוטלו בספק מצד מוסקבה והחברות עצמן. כך או כך, התקיפות המחישו את השימוש האוקראיני בכטב״מים ארוכי-טווח נגד רשתות הפצה מסחריות, הרחק מקו החזית.

גורמים רוסיים דיווחו גם על הרוגים בתקיפות כטב״מים אוקראיניות ברחבי רוסיה ובאזורים באוקראינה הנמצאים בשליטה רוסית. לפי Reuters, לפחות 10 בני אדם נהרגו בתקיפות ב-22 באוגוסט, בעוד שבאירועים מאוחרים יותר במהלך החודש דווח על מספרי נפגעים אחרים.

בתי הזיקוק במרכז המערכה הכלכלית

בסוף יולי פגעו כטב״מים אוקראיניים בבתי זיקוק ובמתקני לוגיסטיקה בפרם, ריאזאן, טגנרוג ובחצי האי קרים, והמערכה נגד תעשיית הדלק נמשכה גם באוגוסט. הדיווחים קשרו בין התקיפות לבין שריפות, השבתות זמניות ומחסור בדלק באזורים ברוסיה.

בדיווח שפורסם ב-29 באוגוסט נטען כי ייצור הבנזין ברוסיה ירד לכ-70% מרמת הצריכה המקומית, בעקבות השיבושים בבתי הזיקוק. הנתון יוחס למקורות בתעשייה ולא אומת באופן עצמאי בכל המקורות שסופקו, ולכן יש להתייחס אליו כהערכה מדווחת ולא כנתון לאומי מאומת.

אותה זהירות נדרשת גם בנוגע לטענה שאוקראינה מתכננת להגדיל את מספר התקיפות ארוכות-הטווח מכ-300 ל-1,000 כטב״מים ביום. מדובר ביעד או בהנחיה שעליהם דיווח זלנסקי — לא בהוכחה ליכולת מבצעית שכבר הושגה.

מה מלמדת ההסלמה על אופי המלחמה?

התקיפות של השבוע מצביעות על שלושה שינויים הקשורים זה בזה במערכה האווירית:

1. היקף התקיפה הופך לכלי נשק בפני עצמו. השימוש הרוסי המדווח באלפי כטב״מים ובפצצות במהלך שבוע אחד נועד לשמר לחץ, למתוח את מערכות ההגנה האווירית ולחשוף אזרחים לאיום ממושך. 613
2. רשימת היעדים מתרחבת עמוק אל תוך התשתית הכלכלית. התקיפות האוקראיניות על בתי זיקוק, מחסנים ורשתות קמעונאות משקפות ניסיון לשבש לוגיסטיקה ואספקת אנרגיה, ולא רק לפגוע בעמדות צבאיות סמוך לחזית.
3. לוחמת הכטב״מים הופכת למדיניות תעשייתית. אוקראינה טוענת כי היא מייצרת כיום 10 מיליון כטב״מים בשנה ומתכננת להגיע ל-20 מיליון. אלה נתונים שמסר זלנסקי, ולא נתוני ייצור שנבדקו באופן עצמאי, אך הם משקפים את היקף השאיפה של קייב.

הסיוע האירופי מחזק את המאמץ התעשייתי הזה. הנציבות האירופית מסרה כי ביולי העבירה לאוקראינה מיליארד אירו נוספים לרכש כטב״מים, כחלק משותפות הגנתית-תעשייתית רחבה יותר בין האיחוד לאוקראינה. השותפות נועדה להרחיב ייצור משותף של כטב״מים ושל מערכות נגד-כטב״מים. 18

האם אוקראינה הפכה לאחת המעצמות הצבאיות המובילות באירופה?

הראיות מאפשרות מסקנה מצומצמת יותר: אוקראינה הפכה למרכז אירופי חשוב של מומחיות בכטב״מים קרביים, במערכות תקיפה ארוכות-טווח ובהסתגלות מהירה לתנאי שדה הקרב. יעדי הייצור שעליהם הצהירה, הניסיון המבצעי והשותפויות עם אירופה מצביעים כולם בכיוון הזה. 18

עם זאת, הקביעה שאוקראינה היא ללא ספק אחת המעצמות הצבאיות המובילות באירופה חורגת ממה שהמקורות שסופקו יכולים להוכיח. ייצור כטב״מים הוא רק מדד אחד לעוצמה צבאית, לצד הגנה אווירית, כוח אדם, עומק תעשייתי, מלאי תחמושת, תעופה קרבית, יכולות ימיות והיכולת לקיים מערכה לאורך זמן.

המסקנה הברורה יותר מהשבוע הזה ממוקדת: רוסיה הוכיחה שהיא מסוגלת לקיים מערכה מסיבית ומתמשכת נגד ערים באוקראינה. אוקראינה הראתה שהיא יכולה להטיל מחיר בעומק רוסיה באמצעות פגיעה בלוגיסטיקה, בהפצה הקמעונאית ובתשתיות הדלק. מרכז הכובד של המלחמה נקבע יותר ויותר לפי כושר הייצור, עמידות ההגנה האווירית והיכולת לפגוע ברשתות הכלכליות של היריב — ולא רק לפי השליטה בשטח לאורך החזית.