העימות בין ארדואן לנתניהו חוצה את גבולות עזה: סוריה במוקד

הסכסוך בין נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כבר אינו מסתכם בחילופי האשמות סביב עזה. בסוף אוגוסט הוא הפך לתחרות רחבה יותר על השאלה מי יקבע את כללי הביטחון בסוריה שאחרי משטר אסד — והאם ארצות הברית תצליח למנוע מהיריבות הזו להפוך להתנגשות צבאית בלתי מתוכננת.

הטריגר המיידי היה התקיפה הישראלית ב-18 באוגוסט על בסיס חיל האוויר אבו א-דוחור בצפון-מערב סוריה. ישראל טענה כי מטרת התקיפה הייתה למנוע פריסה צבאית טורקית שעלולה לשנות את מאזן הכוחות באזור. טורקיה וסוריה דחו את הטענה, בעוד שליח אמריקאי בכיר כינה את הפעולה "הסלמה מיותרת". 125

מרטוריקה על עזה למשבר ביטחוני בסוריה

שורשי העימות הפוליטי נמצאים עדיין בעזה. ארדואן האשים את ישראל בביצוע רצח עם בעזה ותיאר את הציונות במונחים חריפים, בין היתר כאידאולוגיה טרוריסטית, קיצונית, כובשת ורצחנית. גורמים ישראליים השיבו בהאשמות נגד ארדואן באנטישמיות, בעלילות דם ובאוטוריטריות; נתניהו כינה אותו "דיקטטור אנטישמי". 4

אנקרה החריפה לאחר מכן את ההתבטאויות והשוותה מוסדות ישראליים למנגנון התעמולה הנאצי של יוזף גבלס. ממשלת נתניהו תוארה על ידי טורקיה כ"ארגון רצח עם" וכ"מכונת שקרים". חילופי הדברים הללו מקשים על פשרה, משום שכל אחד מהמנהיגים מציג את האחר לא רק כיריב מדיני, אלא כאיום יסודי.

הרטוריקה קיבלה ממד צבאי כאשר ישראל תקפה את אבו א-דוחור. לפי דיווח רויטרס, שמונה תקיפות פגעו במסלול ההמראה ובמתקני אחסון בבסיס הסמוך לחלב. לשכת נתניהו מסרה כי סוריה הייתה קרובה להפרת הסטטוס-קוו הביטחוני מול ישראל בכך שאפשרה נוכחות טורקית במקום. אנקרה הגדירה את הטענות הישראליות "בלתי מתקבלות על הדעת", ודמשק הכחישה שהסכימה לפריסה כזו. 12

מדוע בסיס אבו א-דוחור חשוב כל כך?

סוריה היא הזירה המסוכנת ביותר משום שטורקיה וישראל מקדמות שם יעדים ביטחוניים מנוגדים.

טורקיה הפכה לתומכת מרכזית בנשיא סוריה אחמד א-שרעא, העומד בראש הממשלה שאחרי אסד, ומבקשת לבסס במדינה השפעה ומרחב ביטחון. לאחר התקיפה הודיעה ארצות הברית כי היא פועלת להקמת מנגנון למניעת חיכוך בין טורקיה, ישראל וסוריה.

ישראל, מצדה, מנסה למנוע ממעצמה צבאית יריבה להקים תשתיות או לפרוס כוחות דרומה יותר בסוריה. גורמים ישראליים רואים בנוכחות צבאית טורקית אפשרות ליצירת חזית חדשה בקרבת השטחים שבשליטת ישראל בדרום. לכן המחלוקת אינה נוגעת רק לבסיס אחד: היא עוסקת בעיצובו העתידי של הביטחון הסורי ובמאזן הכוחות האזורי. 217

גם המחלוקת סביב העדכון המוקדם לארצות הברית הוסיפה שכבת סיכון. טום ברק, שגריר ארצות הברית בטורקיה ושליחו המיוחד לסוריה, אמר שישראל לא התריעה בפני וושינגטון מראש, והעלה אפשרות שהתקיפה נועדה "לפתות" את טורקיה להגיב. גורמים ישראליים חלקו על הגרסה הזו. כך הפך האירוע גם למחלוקת על ניהול ההסלמה — ולא רק על המודיעין שהוביל לתקיפה. 57

טורקיה מגבירה את הלחץ המשפטי והדיפלומטי

העימות התרחב גם לזירה המשפטית הבינלאומית. ב-21 באוגוסט הודיעה טורקיה כי תבקש מאינטרפול לפרסם צו אדום נגד נתניהו, במסגרת חקירה פלילית מקומית הקשורה ליירוט פעילים שניסו להעביר סיוע הומניטרי לעזה. 3

צו אדום של אינטרפול הוא בקשה בינלאומית לאתר אדם ולעכבו באופן זמני לקראת הליך הסגרה; הוא אינו צו מעצר בינלאומי בפני עצמו. למרות זאת, המהלך הטורקי העלה את המחיר הפוליטי משום שהציב את התנהלות נתניהו במרכזו של קמפיין משפטי חוצה גבולות. הוא גם הגיע לאחר מתקפות ישראליות חדשות על ארדואן, וחיבר את העימות המשפטי ישירות לסכסוך האישי הרחב בין המנהיגים. 34

היריבות עשויה לחרוג מעבר לסוריה

העימות בסוריה הוא חלק מתחרות אזורית רחבה יותר. טורקיה וישראל מתמרנות גם סביב מוקדי השפעה במזרח הים התיכון, לרבות תפקידה האסטרטגי של יוון ושל קפריסין. אנליסטים מתארים את היריבות ככזו שהופכת למבנית יותר ומשפיעה על סוריה, על הבריתות בים התיכון, על הדיפלומטיה האמריקאית באזור ועל מסדרונות אזוריים נוספים. 17

התחרות הרחבה הזו חשובה משום שמשבר בזירה אחת עלול להפעיל לחץ נוסף בזירה אחרת. שיתוף פעולה צבאי בין ישראל, יוון וקפריסין עשוי להיתפס באנקרה כחלק ממאמץ לבלום את טורקיה. מנגד, צעדים טורקיים בסוריה או בקפריסין עלולים להתפרש בישראל כסימן לאתגר אזורי מתרחב. ככל שהזירות נקשרות זו לזו מבחינה פוליטית, כך עולה הסיכון שאירוע מקומי יוביל להשלכות רחבות יותר. 17

מדוע מלחמה ישירה עדיין אינה התרחיש המרכזי?

למרות הרטוריקה החריפה והאיתותים הצבאיים, הראיות הזמינות אינן מצביעות על מלחמה מכוונת בין טורקיה לישראל בעתיד הקרוב. שתי המדינות מקיימות קשרים עם וושינגטון, וארצות הברית מנסה ליצור ערוצי תיאום שימנעו התנגשות בין כוחותיהן בסוריה. 5

הסכנה הסבירה יותר היא עימות בלתי מתוכנן: תקיפה נוספת נגד אתר שישראל תסבור כי מוצבים בו אנשי צבא טורקים, פרשנות שגויה של פריסה צבאית, או צעד תגמול שיתרחב מסוריה למזרח הים התיכון. פרשת אבו א-דוחור המחישה את הבעיה: גם כאשר שני הצדדים עשויים להעדיף הרתעה על פני מלחמה, טענות סותרות, אמון מוגבל ותקשורת לא ודאית מקשים על שליטה בהסלמה.

בשלב זה נכון יותר להבין את העימות בין ארדואן לנתניהו כיריבות אסטרטגית מתרחבת, ולא כמלחמה דו-צדדית העומדת לפרוץ. עזה נותרה מקור הרטוריקה הפוליטית הנפיצה ביותר, אך סוריה הפכה למוקד החיכוך הצבאי המרכזי — ולמקום שבו מילים עלולות להפוך במהירות למשבר ביטחוני ישיר.