המתקפה הרוסית על אוקראינה פגעה לא רק בערים — אלא גם בעורק ייצוא התבואה

המתקפה הרוסית בלילה שבין 26 ל־27 באוגוסט הייתה משמעותית לא רק בגלל היקפה, אלא גם בגלל סוגי היעדים שנפגעו. גורמים אוקראיניים אמרו כי רוסיה תקפה נמלים, מתקני אחסון תבואה, תשתיות אנרגיה, אתרי תעשייה ותשתיות נוספות. רויטרס דיווחה גם על פגיעות בנמלים, באתרי תעשייה ובמתקני הפצה של רשתות קמעונאיות. 1

המתקפה התרחשה בזמן שתקיפות חוזרות ונשנות נגד נמלי הים השחור, מסופי תבואה וספינות מסחר כבר שיבשו את יצוא התבואה מאוקראינה ומרוסיה — דווקא בתקופה קריטית של שינוע התוצרת לאחר הקציר.

מה קרה בלילה שבין 26 ל־27 באוגוסט

חיל האוויר האוקראיני מסר כי רוסיה שיגרה 258 כטב״מים, לצד טילי נגד ספינות מסוג אוניקס וטילים בליסטיים מסוג איסקנדר־M/KN-23. לפי הדיווח, מערכות ההגנה האווירית השמידו או דיכאו 233 מטרות אוויריות. 89

בדיווח נפרד נטען כי הכוחות האוקראיניים הפילו שבעה טילים בליסטיים ו־258 כטב״מים. חשוב להדגיש כי מדובר בטענות של גורמים צבאיים אוקראיניים, ולא בהערכה עצמאית ומאומתת של כל השיגורים, היירוטים והפגיעות. 7

גורמים אוקראיניים תיארו את המתקפה גם ככזו שכללה טילים היפרסוניים. עם זאת, הפירוט שמסר חיל האוויר האוקראיני מציין טילים בליסטיים וטילי נגד ספינות מסוג אוניקס; המקורות הזמינים אינם מאפשרים לקבוע באופן עצמאי את הסוג המדויק של כל הטילים ששוגרו במתקפה. 789

רשימת היעדים חשובה במיוחד. נמלים ומתקני אחסון תבואה הם חוליות ישירות בשרשרת הייצוא. תשתיות אנרגיה ותעשייה מאפשרות את הטיפול בתוצרת החקלאית, את עיבודה ואת הובלתה. פגיעה בנקודה אחת בשרשרת עלולה להאט משלוחים — גם כאשר התבואה עצמה עדיין זמינה בשדות או במחסנים.

לפי הדיווחים, חמישה כטב״מים נכנסו במהלך המתקפה למרחב האווירי של מולדובה. נשיאת מולדובה, מאיה סנדו, כינתה את ההפרות החוזרות ונשנות "הפחדה". 210

מדוע הים השחור הוא לב המשבר

המתקפה הייתה חלק מהסלמה רחבה יותר, הכוללת פגיעות בנמלים, במסופי תבואה ובספינות מסחר בים השחור ובים אזוב. תקיפות אלה כבר גרמו למובילים לדחות או לבטל העמסת מטענים בשיא עונת הייצוא.

לפי דיווח שהתבסס על נתונים אוקראיניים, יצוא התבואה של אוקראינה ירד בכ־75% לעומת השנה הקודמת בשבועיים הראשונים של אוגוסט. מינהל הנמלים האוקראיני מסר כי הכוחות הרוסיים ביצעו יותר מ־70 תקיפות נגד תשתיות נמלי הים השחור באוקראינה ו־62 תקיפות נגד ספינות.

הבעיה חמורה במיוחד משום שקשה להחליף נמלי ים. לפי רויטרס, לפני השיבוש נמלי הים השחור של אוקראינה טיפלו בכ־90% מיצוא התבואה של המדינה. דיווח אחר העריך כי נתיבי הייצוא החלופיים לא יגיעו לקיבולת הנדרשת לפני סוף אוגוסט, וגם אז יוכלו לשנע רק כמחצית מהכמויות שעברו בעבר דרך נמלי הים השחור.

לכן לפגיעה בתשתיות ימיות יש השלכות החורגות מאזור הפיצוץ המיידי: היא עלולה לעצור טעינה, לאלץ ספינות להמתין או לשנות מסלול, להעלות את עלויות הביטוח וההובלה ולהשאיר את היבול החדש להתחרות על שטח אחסון מוגבל.

נתיבי הייצוא החלופיים של אוקראינה מתקשים לעמוד בעומס

אוקראינה הפנתה חלק מהמטענים דרך הדנובה וכן באמצעות רכבות ומשאיות. הנתיבים האלה מספקים מידה של גמישות, אך אינם תחליף מלא לנמלי הים השחור, המותאמים לספינות גדולות ולכמויות מטען גבוהות.

גם נתיב הדנובה כבר היה עמוס. לפי הדיווחים, עד 70 ספינות המתינו באזור תעלת סולינה ברומניה, כאשר מחסור בנתבים ימיים ותחרות בין סוגי מטענים שונים האטו את הגישה לנמלים האוקראיניים.

אוקראינה גם הקימה נתיב ימי חלופי לאחר שבעלי ספינות הפסיקו לפקוד את נמלי אזור אודסה בעקבות תקיפות על כלי שיט. אולם גם הנתיב הזה נותר חשוף להסלמה נוספת, וקיבולתו הייתה מוגבלת ביחס למערכת הימית הרגילה.

קייב קראה לשורת צעדים: הרחבת נתיבים חלופיים, אספקת ציוד אחסון, הסדרים זמניים לניהול הייצוא וחיזוק ההגנה על השיט האזרחי. אמצעים אלה עשויים להפחית עומסים ולצמצם אובדן תוצרת, אך המקורות הזמינים אינם מוכיחים שהם יוכלו להחליף במלואם גישה בטוחה ובעלת קיבולת גבוהה לים השחור.

השיבוש לא הוגבל לאוקראינה. גם משלוחי התבואה מרוסיה היו צפויים לרדת באוגוסט, כאשר דיווח אחד העריך שהם עלולים להסתכם בפחות ממחצית מהממוצע בחמש השנים האחרונות. כלומר, הבעיה הרחבה יותר היא התכווצות ושיבוש של זרימות הסחורות באזור — לא פשוט העברת מטענים ממדינה מייצאת אחת לאחרת.

מה המשמעות לביטחון המזון

ההשפעה המיידית היא בראש ובראשונה לוגיסטית, ולא בהכרח היעלמות פתאומית של תבואה מהשווקים העולמיים. תבואה יכולה להמשיך להימצא בשדות, בממגורות או במחסנים יבשתיים, אך היא לא תגיע לקונים ביעילות אם נמלים, ספינות, מסופים ונתיבי שיט אינם בטוחים או חסומים.

אלה נקודות הלחץ המרכזיות:

• עלייה בעלויות ההובלה והביטוח: ספינות עשויות להידרש למסלולים ארוכים יותר, לאמצעי אבטחה נוספים או לפרמיות סיכון גבוהות יותר.
• עיכוב באספקה: יבואנים עלולים להמתין זמן רב יותר למטענים, דווקא כאשר היצואנים מנסים לפנות את יבולי העונה החדשה.
• מחסור בשטחי אחסון: אם הייצוא מואט והיבול ממשיך להצטבר, ממגורות ומתקנים אחרים עלולים להתמלא במהירות. רויטרס דיווחה כי המחסור בשטחי האחסון באוקראינה עלול להגיע ל־11 מיליון טונות.
• חשיפה גדולה יותר של אוכלוסיות פגיעות: עלייה במחירי הסחורות וההובלה פוגעת במיוחד במדינות ובמשקי בית שיש להם יכולת מוגבלת לספוג התייקרויות.

שרת החוץ של לטביה, באיבה בראז'ה, אמרה כי תקיפות נגד תשתיות תבואה, נמלים ונתיבי שיט משפיעות על כ־400 מיליון בני אדם, במיוחד במדינות פגיעות. זו אזהרה פוליטית ולא הערכה הומניטרית עצמאית ומלאה, אך היא משקפת את החשש הבינלאומי מהיקף ההשלכות של שיבוש הסחר בים השחור.

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביחה, טען גם הוא כי רוסיה מנסה לשחזר את הזעזוע במחירי המזון ואת חוסר הביטחון החריף שאפיינו את תחילת הפלישה, באמצעות תקיפות על ספינות אזרחיות ותשתיות.

לעומת זאת, יש להתייחס בזהירות לטענות המדויקות שלפיהן כמעט שליש מיצוא החיטה העולמי עובר דרך נמלים רוסיים ואוקראיניים, או שמחירי החיטה היו גבוהים בכ־25% מרמתם בינואר והגיעו לשיא של שנתיים. הנתונים האלה אינם מבוססים באופן עקבי במקורות החזקים ביותר שהוצגו כאן.

הדיון באו״ם: "מזון תחת אש"

המתקפה התרחשה זמן קצר לאחר דיון פתוח בדרג שרים במועצת הביטחון של האו״ם, שכותרתו הייתה "מזון תחת אש: תפקידה של מועצת הביטחון בצמצום משברי מזון עולמיים ומקומיים". הדיון עסק בקשר שבין סכסוכים חמושים, רעב ואי־יציבות רחבה יותר. 1718

יותר מ־80 נציגים השתתפו בדיון, שבמסגרתו שבה ועלתה החלטה 2417 של מועצת הביטחון. ההחלטה מכירה בקשר שבין סכסוך לרעב ומגנה שימוש בהרעבת אזרחים כאמצעי לחימה. 2022

מזכ״ל האו״ם, אנטוניו גוטרש, הזהיר כי מערכות מזון חיוניות — והחיים והפרנסה התלויים בהן — נתונות למתקפה בעימותים ברצועת עזה, בהאיטי, במיאנמר, בסודאן ובאוקראינה. 25

המסגרת הזו מסבירה מדוע התקיפות באוקראינה הוצגו לא רק כאירוע ביטחוני לאומי. נמלים ונתיבי שיט הם חלק ממערכת המזון: כאשר הם נפגעים, ההשפעה יכולה לעבור לשוקי ההובלה, לרשתות האחסון, לתקציבי היבוא וליכולת של משקי בית להשיג מזון.

השורה התחתונה

המתקפה בלילה שבין 26 ל־27 באוגוסט שילבה מטח אווירי רחב היקף עם פגיעות בתשתיות חיוניות לכלכלת אוקראינה וליכולת הייצוא שלה. אוקראינה דיווחה על 258 כטב״מים וטילים ועל השמדה או דיכוי של 233 מטרות אוויריות, בעוד שדיווחים עצמאיים אישרו כי בין היעדים שנפגעו היו נמלים, אתרי תעשייה ומתקני הפצה. 18

החשיבות הרחבה של המתקפה נעוצה בתזמון: השיט בים השחור כבר היה מוגבל, יצוא התבואה האוקראיני צנח בחדות, ונתיבי הייצוא החלופיים היו עמוסים ולא יכלו להחליף את קיבולת הנמלים הרגילה.

המסקנה הנתמכת בראיות ברורה: תקיפות נגד נמלים, מתקני תבואה ונתיבי שיט באוקראינה יוצרות סיכון לביטחון המזון, משום שהן מצמצמות את המערכות הפיזיות שמעבירות תבואה מהקציר אל הקונים בעולם. היקף ההשפעה העתידי על מחירי המזון או על הרעב עדיין אינו ודאי — אך צוואר הבקבוק בייצוא עצמו מתועד היטב.