שישה חודשים למשבר הורמוז: הזעזוע האנרגטי כבר חורג ממחירי הנפט

הורמוז הפך לצוואר בקבוק קבוע

שישה חודשים לתוך המלחמה, ההשלכה המרכזית אינה רק פרמיית סיכון גבוהה יותר במחיר הנפט. מדובר במחסור פיזי ומתמשך באספקה. מצר הורמוז — המעבר הימי שבין איראן לעומאן — נותר מוגבל מאוד, שוקי הדלקים המזוקקים והגז הטבעי הנוזלי (LNG) מתוחים, והנזק מתחלק באופן לא שווה: חלק מחברות הנפט האמריקאיות נהנות ממחירים ומרווחי זיקוק גבוהים, בעוד שכלכלות התלויות ביבוא, כמו בנגלדש, משלמות יותר על אנרגיה, דשנים והובלה.

לפני המלחמה עברו במצר בערך חמישית ממשלוחי הנפט וה-LNG בעולם. המעבר כלל כ-18 מיליון חביות נפט גולמי ומוצרים מזוקקים ביום, אך לפי אומדני תנועת אוניות שצוטטו ברויטרס, הזרימה ירדה ל-4.8 מיליון חביות ביום ביולי ולממוצע של כ-2 מיליון חביות ביום באוגוסט.

הירידה אינה נובעת רק מנזק פיזי לתשתיות. התקפות, חשש ממוקשים ימיים, מגבלות של חיל הים, מחסור בצוותים וביטוח שאינו זמין או יקר באופן prohibitive הפכו את המעבר לבעייתי מבחינה מסחרית — גם כאשר האוניות מסוגלות טכנית להפליג. 3 ב-25 באוגוסט נרשמו במצר חמש אוניות סחורות בלבד, הרבה מתחת לרמות שלפני המלחמה.

ההבדל הזה חשוב: נתיב ימי יכול להיות פתוח חלקית מבחינה משפטית או צבאית, אך סגור למעשה לשיט מסחרי רגיל. התוצאה היא גישה פחות אמינה לנפט גולמי, LNG ומוצרים מזוקקים, לצד תנודתיות גדולה יותר בעלויות ההובלה, הביטוח והאספקה.

הזעזוע עבר מנפט לשוק הדלקים כולו

מחיר הנפט מסוג ברנט זינק לאחר התקיפות, ובשיא המשבר עבר את רף 100 הדולר לחבית — לעומת כ-71 דולר לפני המלחמה. 24 אבל מחיר הנפט הגולמי לבדו מספר רק חלק מהסיפור.

הדלקים המזוקקים פגיעים במיוחד. רויטרס דיווחה כי תפוקת בתי הזיקוק בעולם ביולי הייתה נמוכה בכמעט 5 מיליון חביות ביום לעומת השנה הקודמת, וכי שוקי הסולר ומוצרים מזוקקים אחרים נמצאים במצב מתוח במיוחד. אקסון מוביל ושברון הזהירו כי אספקת הדלקים עלולה להישאר מוגבלת במחצית השנייה של השנה, אף שפעילות הזיקוק שלהן נהנתה ממרווחים גבוהים. 18

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צפתה כי אספקת הנפט העולמית תרד ב-4.3 מיליון חביות ביום, או בכ-4%, במהלך 2026. הירידה מיוחסת להשבתת המעבר בהורמוז, לתקיפות באזורים אחרים ולשיבושים נוספים. במקביל, הסוכנות הורידה את תחזית הביקוש לנפט ל-2026 — סימן לכך שהמחירים הגבוהים והנזק הכלכלי כבר מתחילים לצמצם את הצריכה.

כך נוצר איזון שברירי: ביקוש חלש יותר עשוי למתן בהמשך את מחיר הנפט הגולמי, אך סולר, LNG ומוצרים אחרים עלולים להישאר יקרים, משום שלא ניתן להחליף במהירות את יכולות הזיקוק, ההנזלה, ההובלה והאחסון.

הנתיב האיראני-עומאני: הקלה אפשרית, לא חזרה לשגרה

איראן ועומאן דנו בנתיב שיט משותף וזמני דרך הורמוז, לצד תיאום מאמצים לסילוק מוקשים. הדיווחים על התקדמות בשיחות הורידו מעט את מחירי הנפט, משום שהשוק זיהה אפשרות למעבר בטוח וצפוי יותר.

אולם מדובר בהסדר ביניים לניהול התנועה — לא בהוכחה שהמצר נפתח מחדש לנפחי מסחר רגילים. התאוששות יציבה תדרוש יותר מהסכמה על מסלול. בעלי אוניות, חברות ביטוח וצוותי ספינות יצטרכו להשתכנע שהמעבר יהיה עקבי ובטוח, ללא התקפות מחודשות, מוקשים או מגבלות משתנות.

לכן השוק מתייחס לכל התפתחות דיפלומטית כמקור להקלה זמנית, ולא כסיום חד-משמעי של המשבר. המשא ומתן השפיע שוב ושוב על המחירים, אך השיט נותר חשוף להסלמה צבאית ולקריסה פוליטית. 10

חברות הנפט האמריקאיות מרוויחות — אבל לא כולן באותה מידה

מחירי נפט גבוהים ומרווחי זיקוק חזקים יצרו רווחים משמעותיים בחלקים מתעשיית האנרגיה האמריקאית. אקסון מוביל דיווחה על רווחים של כ-14.5 מיליארד דולר ברבעון השני, ושברון על כ-12.1 מיליארד דולר; שתי החברות נהנו מהמחירים הגבוהים יותר ומתנאי הזיקוק. 1718

עם זאת, התוצאות ממחישות מדוע האמירה "מחירים גבוהים טובים לחברות הנפט" היא פשטנית מדי. הרווח הנקי של אקסון ברבעון הראשון ירד לשפל של חמש שנים, לאחר ששיבושים באספקה פגעו בפעילות — אף שהחברה עקפה את תחזיות הרווח המתואם. 20 בהמשך דיווחה אקסון על תפוקת סולר רבעונית שיא, ואילו בתי הזיקוק של שברון בארצות הברית עיבדו יותר ממיליון חביות ביום. 18

הנהנות הגדולות יחסית הן חברות בעלות פעילות מגוונת, תפוקה משמעותית בארצות הברית ויכולת זיקוק — שילוב שמאפשר להן ללכוד מרווחים גבוהים יותר ולהסתמך פחות ישירות על הובלה מהמפרץ. המידע הזמין אינו מאפשר השוואה מדויקת בין החברות לגבי אובדן אספקה מהמפרץ או השפעתו על הרווחים של קונוקו פיליפס ואוקסידנטל פטרוליום, ולכן אין להפריז בהערכת ההשפעה עליהן.

התמונה הרחבה ברורה יותר: יצרנים ובתי זיקוק מגוונים עשויים להרוויח ממחסור, בעוד שחברות וצרכנים הזקוקים לדלק שמגיע דרך הים מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר ועם סיכון אספקה משמעותי יותר.

בנגלדש מדגימה כיצד המשבר מגיע עד משקי הבית

בנגלדש היא אחת הדוגמאות הברורות ביותר למעבר ממשבר ביטחוני ימי למצוקה כלכלית מקומית. קטאר אנרג'י חצתה את אספקות ה-LNG המתוכננות לבנגלדש ל-2026, ובכך אילצה את חברת הגז הממשלתית פטרובנגלד לחפש ספקים חלופיים ומטענים יקרים יותר בשוק הספוט.

הבנק העולמי דיווח כי חמישה מתוך ששת חוזי ה-LNG של פטרובנגלד הוכרזו ככוח עליון, וכי מחירי ה-LNG בשוק הספוט עלו ל-24–28 דולר ליחידת חום בריטית מיליון (MMBtu) — יותר מפי שניים מהרמות הקודמות. הבנק צפה כי סבסוד האנרגיה עלול לעלות ל-2.8% מהתוצר, ולהותיר לממשלה פחות מרחב תקציבי להוצאות חברתיות.

המחסור משפיע גם על התעשייה והחקלאות. מגבלות הגז צמצמו את אספקת החשמל והתעשייה, ואילו שוקי הדשנים התהדקו לאחר שהשיבושים באנרגיה במזרח התיכון פגעו בייצור דשני החנקן. 4 דיווחים קשרו את המחסור בגז להשבתת מפעל האוריאה באשוגנג', אף שהתזמון והגורמים שתוארו בדיווחים השונים אינם אחידים לחלוטין.

ההשפעה החברתית עלולה להיות רחבה. הערכה הקשורה לבנק העולמי דיווחה שכמעט 600 אלף משרות נמצאות בסיכון, ושמספר האנשים הצפויים להיחלץ מעוני ב-2026 עלול לרדת מכ-1.7 מיליון לכ-500 אלף. אלה תחזיות, לא תוצאות סופיות, והן תלויות במשך המלחמה והזעזוע במחירי האנרגיה.

המקרה של בנגלדש ממחיש את מנגנון ההדבקה: שיבושים באספקת LNG מובילים לרכישות חירום בשוק הספוט; הגז היקר מעלה את עלויות החשמל והתעשייה; מחסור בדשנים מייקר את החקלאות; וחשבון היבוא הגבוה מפעיל לחץ על הסובסידיות, על הכנסת משקי הבית ועל המאמצים לצמצום העוני.

צינורות עוקפים עשויים לחזק את העמידות — אך לא במהירות

יצרניות המפרץ מקדמות או בוחנות צינורות שיוכלו להעביר חלק מהנפט הגולמי סביב הורמוז. ביולי דווח על לפחות שבעה פרויקטים גדולים שנמצאים בבנייה, בתכנון או בדיון.

ההשקעות עשויות להפחית בעתיד את התלות בצוואר בקבוק ימי יחיד, אך אינן יכולות להחליף במהירות את מלוא הקיבולת שהייתה זמינה דרך המצר. מומחי אנרגיה שצוטטו ב-NPR אמרו כי הקמת תשתית עוקפת בהיקף מספיק בזמן קצר אינה סבירה, ולכן הצרכנים עלולים להמשיך להתמודד עם מחירים גבוהים גם אם נתיבים חלופיים יתרחבו.

גם צינורות לא יפתרו את כל הבעיה. הם מטפלים בעיקר בהובלת נפט גולמי. יצוא LNG, מוצרים מזוקקים, ביטוח ימי, זמינות בתי הזיקוק וסיכון המוקשים ידרשו פתרונות נפרדים.

המשתנה המכריע הוא פוליטי

שישה חודשים לתוך המשבר, שוק האנרגיה מושפע פחות ממחסור גאולוגי קבוע ויותר מביטחון ההובלה ומעמידותה של הדיפלומטיה. הסכם אמין שיגן על השיט המסחרי עשוי לשחרר אספקה שנתקעה ולהפחית את פרמיות הסיכון. התקפות מחודשות או הסלמה אזורית רחבה יותר עלולות לצמצם שוב את הזרימות.

גם לאחר פתיחה רשמית, ההשפעות לא ייעלמו מיד. מכליות יצטרכו להפליג, הביטוח יצטרך לחזור, מערכות האחסון והזיקוק יצטרכו להתאזן מחדש, ורוכשות LNG כמו בנגלדש ימשיכו להתמודד עם השלכות החוזים שנקטעו.

המסקנה הזהירה ביותר אינה תחזית שלפיה מחירי הנפט יישארו גבוהים לצמיתות. היא פשוטה יותר: הורמוז חשף עד כמה מהר צוואר בקבוק ימי יכול להפוך למשבר עולמי של דלק, דשנים ותקציבים. נתיב איראני-עומאני זמני עשוי להאט את הנזק, אך רק מעבר בטוח ומתמשך — וזמן להתייצבות שרשראות האספקה — יוכל להפוך את המגמה.