המלחמה מרוקנת את קופת רוסיה: קיצוץ של 35% בתקציבי האזרחים

המשבר הפיסקלי של רוסיה ב-2026 אינו מסתכם במספר אחד של גירעון. מדובר בשילוב של פער תקציבי הולך וגדל ושל מחסור חמור במזומנים זמינים: הוצאות הקשורות למלחמה באוקראינה גדלו מהר יותר מההכנסות ומהמימון, ולכן הממשלה נאלצה להגן על התשלומים החשובים מבחינה צבאית ופוליטית — ולצמצם בחדות את ההוצאות האזרחיות. 25

המהלך עומד בניגוד להצהרותיו הפומביות של שר האוצר אנטון סילואנוב, שלפיהן ההוצאות המתוכננות ממומנות במלואן.

מה הוביל לקיצוץ?

לפי בלומברג, משבר נזילות באפריל הוביל את סילואנוב להזהיר את ראש הממשלה מיכאיל מישוסטין כי ייתכן שלא יישאר בידי הממשלה מספיק מזומן לביצוע כל התשלומים הנדרשים במועד. על פי הדיווח, החשבון המאוחד של האוצר הגיע ליתרה של כ-5.5 טריליון רובל במינוס. 2

חשוב להבחין: זו יתרת מזומנים, ולא מדד זהה לגירעון המצטבר של התקציב הפדרלי. עם זאת, היא מצביעה על לחץ מימוני חריף — קושי לעמוד בלוח התשלומים הממשלתי גם כאשר קיימת מסגרת תקציבית רשמית.

35% פחות לרוב הסעיפים האזרחיים

על פי דיווחים המבוססים על מקורות המעורים בנושא, מאז אפריל קוצצו בכ-35% ההוצאות תחת רוב הסעיפים שאינם מוגדרים בעדיפות ראשונה. משרדי ממשלה הונחו לדחות הוצאות שאינן חיוניות ולהיערך לאפשרות של צמצום כוח אדם בשיעור של 15%. 142

הקיצוצים אינם חלים, לפי הדיווחים, על:

• תקציב הביטחון;
• תשלומים חברתיים;
• שכר לעובדי המגזר הציבורי;
• סובסידיות למחוזות ולרשויות האזוריות;
• שירות החוב הלאומי.

במילים אחרות, הקרמלין בחר להגן על סעיפי הביטחון ועל התשלומים שהפגיעה בהם עלולה ליצור את הסיכון הפוליטי המיידי ביותר — ולהעביר את עיקר נטל הצמצום לתוכניות אזרחיות, לשירותים ציבוריים ולמנגנון הממשלתי.

הגירעון כבר עבר את היעד השנתי

נתוני משרד האוצר הרוסי, לפי החישוב הראשוני, מצביעים על גירעון של 6.455 טריליון רובל בתקופה ינואר–יולי, שהם כ-2.8% מהתמ״ג. זאת לעומת יעד שנתי של 3.786 טריליון רובל, או 1.6% מהתמ״ג, שנקבע בחוק התקציב. המשמעות היא שכבר ביולי הגירעון הרשמי המצטבר היה גדול פי כ-1.7 מהתוכנית השנתית המקורית. 10

בדיווחים מאוחרים יותר הופיע נתון של 8.654 טריליון רובל נכון ל-24 באוגוסט. המספר פורסם בסיקור משני של צעדי הצנע, ולא בהודעה החודשית הרגילה של משרד האוצר. אם הוא מדויק, מדובר בגירעון הגדול פי כ-2.3 מהיעד השנתי המקורי — כשנותרו עוד ארבעה חודשים עד סוף שנת הכספים. 145

גירעון אינו אותו דבר כמו מחסור במזומן

גם הנתונים על גירעון של 5.8–5.9 טריליון רובל באפריל ועל יתרת אוצר של 5.5 טריליון רובל במינוס אינם נתונים שיש לחבר זה לזה. הם מתייחסים לשני מושגים חשבונאיים שונים:

• גירעון תקציבי הוא הפער המצטבר בין הכנסות הממשלה להוצאותיה לאורך התקופה;
• יתרת אוצר היא מצב הנזילות — כמה כסף זמין למעשה לביצוע תשלומים.

יחד, הנתונים מצביעים על כך שרוסיה התמודדה גם עם פער תקציבי חריג וגם עם מחסור בכסף נזיל הדרוש למימון התשלומים שהממשלה החליטה להגן עליהם.

מה הסיכון עד סוף השנה?

גירעון שנתי של 3.2%–3.8% מהתמ״ג יהיה בערך כפול, או אף יותר מכפול, מהיעד המקורי של 1.6%. תוספת אפשרית של 2–4 טריליון רובל לצורכי ביטחון וצבא עשויה להפוך תרחיש כזה לסביר יותר, אך מדובר בטווח הערכה — לא בהקצאה רשמית וסופית שאושרה. 914

הבחירה התקציבית של הקרמלין ברורה יחסית: לא לקצץ תחילה בביטחון, בהעברות החברתיות, בשכר עובדי המדינה או בשירות החוב, שעליהם מוציאים לפי הדיווחים כ-4 טריליון רובל בשנה. צעד כזה מצמצם את הסיכון המיידי לנשיא ולמערכת הביטחונית, אך עלול להעמיק את הפגיעה בשירותים לאזרחים, בהשקעות וביכולת התפקוד של המדינה.

גם הזירה הפוליטית מצטמצמת

למשבר הכלכלי יש גם הקשר פוליטי. הבחירות לפרלמנט ברוסיה בספטמבר אינן מציעות, לפי הדיווחים, ערוץ משמעותי להתנגדות ציבורית להוצאות המלחמה: בית המשפט העליון של רוסיה פסל את מפלגת יאבלוקו מההתמודדות. המפלגה תוארה כמפלגה הרשומה היחידה שהתנגדה בגלוי למלחמה באוקראינה. 36

כך, בעוד מוסקבה מקצצת בתקציבים אזרחיים כדי לשמר את מאמץ המלחמה, גם האפשרות לביטוי פוליטי מאורגן נגד המדיניות הזו הולכת ומצטמצמת.