סין מתנגדת לסנקציות האמריקאיות על איראן — אך עדיין נזהרת מעימות פיננסי ישיר

התגובה הסינית למערכה האמריקאית החדשה נגד איראן תקיפה בעיקר במילים — וזהירה מאוד במעשים. בייג׳ינג מגנה את מה שהיא מכנה "סנקציות חד־צדדיות בלתי חוקיות", טוענת שהשיתוף הפעולה שלה עם טהרן מתנהל בהתאם לחוק הבינלאומי, ומזהירה כי תגן על זכויותיה ועל האינטרסים שלה. 78 עם זאת, עד כה לא פורסמה חבילת סנקציות נגדית סינית שמכוונת במפורש לארצות הברית.

התוצאה היא דפוס אסטרטגי מוכר: סין מתנגדת לניסיון האמריקאי לשלוט בסחר שלה הקשור לאיראן, אך מנסה להימנע מהמחיר הכבד בהרבה של חשיפת בנקים סיניים מרכזיים להגבלות פיננסיות אמריקאיות.

מה שינה מבצע Operation Economic Outcast

ב־24 באוגוסט הכריז שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט על מערכה שנועדה להפעיל לחץ לא רק על גופים איראניים, אלא גם על השותפים המסחריים של איראן. Operation Economic Outcast הרחיב את איום הסנקציות המשניות למסחר הקשור לנפט ולתחומים כמו נכסים דיגיטליים, טכנולוגיה, זהב, תעופה ושיט. 15

המנוף המרכזי הוא הגישה למערכת הפיננסית האמריקאית. חברות ובנקים שימשיכו לאפשר מסחר עם איראן עלולים להידרש לבחור בין שמירה על הקשרים עם טהרן לבין המשך הגישה לסליקת דולרים ולמערכת הבנקאות הבינלאומית. 512

חבילת הסנקציות הראשונה כללה גופים בסין ובהונג קונג, אך לא ייעדה מיד מוסד פיננסי סיני גדול. ההבדל חשוב: פגיעה במתווכים קטנים יותר מייקרת את עקיפת הסנקציות, בעוד שפגיעה בבנק סיני מרכזי עלולה להפוך את המהלך לעימות רחב בהרבה בין וושינגטון לבייג׳ינג. 27

פרשת Kameng Trading מגבירה את הלחץ על המתווכים הסיניים

ב־28 באוגוסט הוסיף משרד האוצר האמריקאי לרשימת הסנקציות את Kameng Trading Limited, חברה הרשומה בהונג קונג. לפי טענת המשרד, החברה שימשה חברת קש עבור בית חלפנות איראני וסייעה לאנשים איראנים שנמצאים תחת סנקציות לקבל גישה למערכת הפיננסית הבינלאומית.

הצעד מבהיר שגם חברות הפועלות מהונג קונג נמצאות בטווח הפעולה של המערכה. הוא גם מגדיל את סיכוני הציות עבור חברות סיניות ואזוריות המטפלות בתשלומים, בשילוח או במסמכי סחר הקשורים לאיראן. עם זאת, הדיווחים הזמינים אינם מצביעים על תגובה סינית נפרדת לרישום Kameng, מעבר לאזהרות הכלליות של בייג׳ינג מפני פגיעה בשיתוף הפעולה בין סין לאיראן.

התגובה המוגבלת הזו משמעותית. העמדה הפומבית של בייג׳ינג אינה מתפשרת, אך תגובתה המעשית נותרת מדודה ולא נקמנית בגלוי.

מדוע בייג׳ינג דוחה את הסנקציות

ההתנגדות הסינית היא משפטית ואסטרטגית כאחת. גורמים סיניים אומרים כי שיתוף הפעולה עם איראן מתקיים במסגרת החוק הבינלאומי, ולכן אין לשבש או לערער אותו. 711 בייג׳ינג דוחה גם את העיקרון שלפיו ארצות הברית יכולה להחליט באופן חד־צדדי אילו מדינות וחברות רשאיות לנהל מסחר רגיל עם איראן.

מבחינת סין, הסוגיה חורגת הרבה מעבר לאיראן. קבלת דרישות הסנקציות המשניות של וושינגטון תחזק את הרעיון שהגישה למערכת הפיננסית האמריקאית מעניקה לארצות הברית זכות וטו על קשריה המסחריים של סין. הגנה על המסחר עם איראן משרתת לכן גם את האינטרס הסיני לשמור לעצמה מרחב פעולה כלכלי ודיפלומטי עצמאי.

סין קראה גם לריסון ולחזרה לשולחן המשא ומתן, בטענה שסנקציות ולחץ עלולים להחריף את המחלוקת במקום לפתור אותה. 6

האיום על הבנקים הסיניים הוא המנוף החזק ביותר של וושינגטון

השאלה שעדיין נותרה פתוחה היא אם ארצות הברית תעבור מסנקציות על מתווכים קטנים יותר לפגיעה ישירה בבנקים סיניים או ברוכשים גדולים של נפט איראני. גורמים אמריקאים אותתו שמוסדות סיניים לא יקבלו פטור אוטומטי אם יסייעו לעסקאות שהופכות נפט איראני להכנסות. 15

האיום רב־עוצמה משום שגם בנקים שמנהלים פעילות מצומצמת מול ארצות הברית עשויים להיות תלויים בסליקת דולרים, בקשרי בנקאות מתכתבים או בתשתיות פיננסיות גלובליות. הכרזה על סנקציות נגד בנק סיני גדול עלולה לפיכך להשפיע על פעילותו הבינלאומית הרבה מעבר לעסקיו הקשורים לאיראן.

זה גם השלב שבו המחיר הופך הדדי. סנקציות על בנק סיני מרכזי עשויות להפעיל לחץ על טהרן, אך הן עלולות להביא לתגובה סינית, לשבש מסחר ולהאיץ את הפיצול של המערכת הפיננסית העולמית. העובדה שוושינגטון נמנעה מצעד כזה בחבילה הראשונית מצביעה על ניסיון להפעיל לחץ תוך שמירה על מרחב תמרון ביחסים הרחבים יותר בין ארצות הברית לסין. 25

האם הסנקציות יחזקו את היואן ואת CIPS?

שימוש חוזר בסנקציות משניות עשוי ליצור תמריץ למדינות הנתונות לסנקציות ולשותפות מסחריות החוששות מסיכון להפחית את חשיפתן לדולר. תגובות אפשריות כוללות שימוש מוגבר בסליקה ביואן, הסדרי תשלום דו־צדדיים, עסקאות דמויות־ברטר וערוצים פיננסיים חלופיים.

סין מפתחת כבר שנים ערוצי תשלום ביואן והסכמי החלפת מטבע עם מדינות המייצאות אנרגיה, ומשבר הורמוז החזיר את תשומת הלב לתפקיד האפשרי של המטבע הסיני במסחר באנרגיה.

אך מדובר בתהליך הדרגתי של גיוון — לא בראיה להחלפה קרובה של הדולר. המערכה האמריקאית ממשיכה להמחיש את הטווח המעשי של הגבלות פיננסיות המבוססות על הדולר, בעוד שלמטבע האמריקאי עדיין יש יתרונות של נזילות, המרה ורשתות גלובליות מבוססות. המסקנה הזהירה יותר היא שהסנקציות עשויות לעודד בהדרגה חלופות, גם כשהדולר נותר המטבע הדומיננטי.

הדילמה של איראן: סין חיונית, אך אינה מגן ללא תנאים

המערכה האמריקאית חושפת גם מתח מובנה ביחסים בין איראן לסין. בייג׳ינג סייעה לטהרן לשמר את יצוא הנפט, להתמודד עם הסנקציות ולשמור על קשרים כלכליים וטכנולוגיים. לכן סין היא מוצא חיוני עבור איראן, במיוחד כאשר הגישה לשווקים המערביים מוגבלת. 17

אלא שהתמיכה הסינית מעוצבת לפי האינטרסים של סין. בייג׳ינג מעוניינת באנרגיה האיראנית ובהשפעה במזרח התיכון, אך גם מבקשת לצמצם את חשיפתה לעונשים אמריקאיים, להגן על קשרי הסחר הרחבים שלה עם וושינגטון ולהימנע מהתחייבות ביטחונית ישירה לטהרן.

לכן שתי הפרשנויות הקיצוניות אינן אמינות במיוחד. סין ככל הנראה לא תנטוש את איראן לחלוטין, אך גם לא צפויה לספוג עלויות כלכליות בלתי מוגבלות רק כדי להגן על טהרן. המחלוקת מעניקה לפקידים ולמחנות פוליטיים באיראן בסיס ממשי להתווכח עד כמה בייג׳ינג תהיה אמינה תחת לחץ מרבי.

הורמוז חושף את גבולות המחויבות הסינית

התלות הסינית באנרגיה מהמפרץ הופכת את מצר הורמוז לנקודת רגישות במיוחד. בייג׳ינג אמרה ששיבוש או חסימה של נתיב השיט אינם משרתים את האינטרסים של הקהילה הבינלאומית, וקראה לריסון ולמאמצים דיפלומטיים.

במקביל, סין חשופה ישירות להשלכות המסחריות של שיבוש התנועה במפרץ. דף מידע של ועדה ממשלתית אמריקאית דיווח כי הרשויות הסיניות עצרו יצוא של חלק ממוצרי הנפט המזוקקים על רקע סיכונים קודמים לשיט במפרץ — סימן למהירות שבה חוסר יציבות אזורי משפיע על שיקוליה הכלכליים של סין. 18

כך נוצר איזון מורכב. לסין יש אינטרס לשמור על נתיבי השיט פתוחים, והיא עשויה להשתמש בדיפלומטיה או בהשפעה כלכלית כדי ללחוץ על טהרן. אך אין פירוש הדבר שהיא מוכנה להתעמת צבאית עם חסימה אמריקאית אפשרית או להילחם למען השיט האיראני. הכלים הסבירים של בייג׳ינג הם לחץ דיפלומטי, התאמות מסחריות ומעורבות ימית מוגבלת — לא מלחמה גלויה עם וושינגטון.

מה המשמעות לקראת ביקורו הצפוי של שי בוושינגטון

המחלוקת סביב הסנקציות על איראן צפויה לסבך את ההערכה כי הנשיא שי ג׳ינפינג יבקר בוושינגטון ב־24 בספטמבר. רויטרס דיווחה שהביקור צפוי להיות חלק משיחות עם הנשיא דונלד טראמפ, ובמקביל תיארה את מאמציה הרחבים יותר של סין לקדם יציבות במזרח התיכון.

אם הביקור יתקיים, המערכה נגד הסחר עם איראן עשויה לשרת שתי מטרות בו־זמנית. וושינגטון תוכל להשתמש במסחר הקשור לאיראן כמנוף לחץ, בעוד שבייג׳ינג תבהיר שלא תקבל שליטה אמריקאית חד־צדדית על קשריה המסחריים של סין. לשני הצדדים יש גם אינטרס למנוע מהסוגיה להפוך לעימות ישיר סביב בנק סיני גדול.

עם זאת, יש להתייחס לסדר היום הסופי ולמעמד הביקור כאל עניינים זמניים, כל עוד לא אושרו בידי שתי הממשלות. החומר הזמין תומך בהצגתו כמגבלה וכקלף מיקוח דיפלומטי — לא כראיה להסדר מוסכם בין סין לארצות הברית.

השורה התחתונה

סין מתנגדת למערכה האמריקאית בזירה הפוליטית ומשמרת מרחב למסחר עם איראן, אך אינה משדרת מחויבות בלתי מוגבלת לעימות עם וושינגטון. האסטרטגיה שלה היא לדחות את הלגיטימיות של הסנקציות החד־צדדיות, להגן ככל האפשר על חברות סיניות ולפתח חלופות שיקטינו את פגיעותה ללחץ פיננסי אמריקאי — בלי לוותר מיד על הגישה למערכת הדולרית.

לכן מדובר במבחן לכוחן של הסנקציות, ולא בשבירה נקייה של הסדר הפיננסי העולמי. וושינגטון עדיין מסוגלת להטיל מחיר משמעותי על שותפותיה של איראן, אך כל איום חדש על גופים סיניים מחזק גם את התמריץ של בייג׳ינג לפתח ערוצים שאינם מבוססי דולר. התוצאה הסבירה היא גיוון פיננסי הדרגתי לצד המשך הדומיננטיות של הדולר — לא קריסה מיידית של הסחר בין סין לאיראן או של המערכת בהובלת ארצות הברית.