הנסיעה החשאית של ראש ה-CIA למוסקבה: ניסיון לפתוח ערוץ למו״מ, לא פריצת דרך

נסיעתו החשאית של ראש ה-CIA ג'ון רטקליף למוסקבה נראית בראש ובראשונה כניסיון להשתמש בערוץ מודיעיני רגיש כדי לבדוק אם רוסיה מוכנה לחזור למו״מ בתיווך ארצות הברית על המלחמה באוקראינה. לא מדובר בפסגה נשיאותית, ולא קיימת עדות פומבית לפריצת דרך דיפלומטית.

רטקליף הגיע למוסקבה ב-25 באוגוסט, והדבר נודע לציבור יום לאחר מכן. הקרמלין מסר כי הוא נפגש עם גורמי מודיעין רוסיים, אך לא עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. 12

מה אושר בנוגע לביקור?

הפגישה המאומתת ביותר הייתה בין רטקליף לבין סרגיי נרישקין, ראש שירות הביון החוץ הרוסי, ה-SVR. נרישקין תיאר אותה כ״פגישה ברמת עבודה״, שבה נדונו נושאים רגישים הנמצאים בתחום האחריות של שני גופי המודיעין. הוא גם אמר כי פגישות בין ראשי שירותי מודיעין הן חלק ממתכונת עבודה שגרתית. 3

הקרמלין מסר כי פוטין עודכן בתוצאות הביקור, אך לא תוכננה פגישה בינו לבין רטקליף. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר את הנסיעה כ״די שגרתית, במידה מסוימת״. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, מצדו, לא מסר פרטים מהותיים על תוכן השיחות. 1

דיווחים זיהו גם את אלכסנדר בורטניקוב, ראש שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, כמי שהשתתף במגעים. עם זאת, לא מוסקבה ולא וושינגטון אישרו בפומבי את פרטי פגישתו עם רטקליף או פרסמו סיכום רשמי של הדיונים. 45

מה רטקליף ביקש לבדוק?

לפי גורמים שתודרכו על השיחות, אחת ממטרות הביקור הייתה לבדוק אם צמרת המודיעין הרוסית יכולה לסייע לשכנע את פוטין לחזור למו״מ עם אוקראינה בתיווך אמריקאי. בדיווחים הוצג בורטניקוב כערוץ אפשרי, בשל גישתו לקרמלין ותפקידו המרכזי בממסד הביטחוני הרוסי. 9

דיווחים אחרים טענו כי רטקליף קרא למוסקבה לפתוח במו״מ רציני והציג הערכה פסימית לגבי מצבה הצבאי והכלכלי של רוסיה. מאחר שהטענות הללו נשענו על מקורות匿名יים, יש להתייחס אליהן כאל דיווחים — ולא כאל תיאור רשמי ומאומת של השיחה. 8

עוד נטען כי רטקליף הזהיר את רוסיה שלא לבחון את נחישות נאט״ו, בין היתר באמצעות פעולה אפשרית נגד המדינות הבלטיות. האזהרה לא אושרה בפומבי על ידי ה-CIA, הבית הלבן או הקרמלין. גם הגרסאות הציבוריות לגבי מטרת הביקור היו שונות: טראמפ דחה את הטענה שהמשימה נועדה בעיקר להעביר אזהרה, בעוד שדיווחים אחרים ייחסו מטרה כזו לגורמים אמריקאיים. 14

רעיון הפסגה בין טראמפ, פוטין וזלנסקי

המרכיב השאפתני ביותר שעליו דווח היה אפשרות לפגישה משולשת בין טראמפ, פוטין ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. לפי Axios, רטקליף העלה את הרעיון במהלך השיחות במוסקבה, בהתבסס על שני אנשים שתודרכו בנושא. גם כלי תקשורת אחרים דיווחו על ההצעה, אך שלוש הממשלות לא הכריזו עליה. 96

ההבדל הזה חשוב: הצעה שנבחנת בערוץ מודיעיני אינה הסכמה לקיום פסגה. לאחר הביקור לא אושרו בפומבי תאריך, מקום, סדר יום או מסגרת למשא ומתן.

כיצד הגיבה אוקראינה?

זלנסקי אמר ב-28 באוגוסט כי ארצות הברית עדכנה את קייב בנוגע לכמה פגישות שהתקיימו במוסקבה. הוא הודה לוושינגטון על המידע ועל מה שתיאר כטון הנדרש בשיחה עם רוסיה, אך לא אישר בפומבי את פרטי הפגישות או את ההצעה לפסגה משולשת.

החשש הרחב יותר בקייב הוא שמוסקבה משתמשת במגעים כדי לקנות זמן — ולא כדי להתכונן לוויתורים משמעותיים. לכן יש להיזהר גם בפרשנות לדיווחים על כוונות רוסיות או על תוכניות צבאיות אפשריות: הערכות מודיעיניות וטענות של גורמים אנונימיים אינן תחליף לראיות שאומתו בפומבי.

האם השיחות בין רוסיה לאוקראינה עשויות להתחדש בספטמבר?

קיימת סיבה לאופטימיות זהירה בנוגע לחידוש שיחות בדרגי עבודה. קירילו בודנוב, שמוזכר בדיווחים כראש לשכתו של זלנסקי, אמר כי צוותים אוקראיניים ורוסיים עשויים להיפגש בספטמבר, בהשתתפות נציגים אמריקאים. התהליך הקודם בהובלת ארצות הברית נעצר על רקע מחלוקות בנוגע לדרישות הטריטוריאליות של רוסיה, וכן בשל התמקדות גוברת של וושינגטון בעימות עם איראן. 17

אולם מדובר באפשרות בלבד, ולא בהסדר דיפלומטי שהושלם. לא פורסמו מועד לפגישה, סדר יום, תנאי הפסקת אש או הסכמה לקיום פסגת מנהיגים.

השורה התחתונה

המשימה של רטקליף במוסקבה ככל הנראה פתחה מחדש ערוץ מודיעיני רגיש בין ארצות הברית לרוסיה ובחנה אם בכירים במערכת הביטחון הרוסית יכולים לסייע בהחזרת הצדדים לשולחן переговорות. האישור של נרישקין מוכיח שלפחות פגישה בכירה אחת אכן התקיימה; הדיווחים על פגישות עם בורטניקוב, על אזהרות לרוסיה ועל הצעה לפסגה עדיין נשענים ברובם על מקורות שצוטטו אך לא זכו לאישור רשמי.

לכן, הפרשנות הזהירה ביותר היא שמדובר בדיפלומטיה גישושית — לא בפריצת דרך לשלום. המבחן האמיתי יהיה אם המגעים יובילו לשיחות רשמיות בהשתתפות אוקראינה וארצות הברית, ולא רק לסבב נוסף של מסרים חשאיים בין וושינגטון למוסקבה.