לא רעידת אדמה: כך הפך קרחון שקרס בשאנגטאנג לירונג לשיטפון קטלני

האסון שהיכה ב-26 באוגוסט לאורך גבול נפאל–טיבט לא נראה, לפי ההערכה המדעית הראשונית, כמו רעידת אדמה רגילה שבעקבותיה הגיע שיטפון. התמונה המסתמנת היא של תגובת שרשרת מהירה: קריסה של מדרון סלע וקרח בגובה רב ליד לנגטאנג לירונג הפכה למפולת, לזרם פסולת ולבסוף לשיטפון ששטף את העמקים במורד הזרם. 3

מספרי ההרוגים השתנו במהירות, כאשר צוותי החילוץ הגיעו לאזורים מרוחקים והרשויות בנפאל ובטיבט — אזור אוטונומי של סין — ניסו לאחד נתונים. בדיווחים המוקדמים נמסר על יותר מ-500 הרוגים ועל יותר מ-1,300 נעדרים, בהם אנשים ממדינות רבות. בהמשך פורסמו מספרים גבוהים יותר, ולכן אין לראות באף נתון מוקדם את המספר הסופי.

מה קרה בלנגטאנג לירונג?

תצלומי לוויין וניתוחים גאולוגיים ראשוניים מצביעים על קריסה בצדו הצפוני של ההר, בגובה של כ-5,200 מטר. לפי ההערכה, סלע היסוד שמתחת לקרחון — או בסמוך לו — קרס, ומשך איתו מסה גדולה של קרח וסלע. החומר צנח כ-1,200 מטר לעבר קרקעית העמק.

הפגיעה לא הסתכמה בנפילת קרח. במהלך הירידה נסחפו אל תוך המסה סלעים, משקעים, שלג, קרח ומים נוספים. כך הפכה הקריסה הראשונית למפולת מהירה וכבדה של קרח וסלע, ובהמשך לזרם בוץ ופסולת. כאשר הזרם נכנס למערכת הנהרות, הוא הפך לשיטפון הרסני שהיה מסוגל לעקור כבישים וגשרים ולסחוף מבנים ותשתיות. 35

חשוב להדגיש: זהו עדיין שחזור ראשוני. החוקרים הסתמכו במידה רבה על צילומי לוויין ועל תצפיות שטח ראשונות, והמנגנון המדויק של הקריסה עדיין נבדק. 23

מדוע הדיווחים הראשונים על רעידת אדמה הטעו?

בתחילה דווח על רעידת אדמה בעוצמה 4.4. בהמשך קבע ניתוח של המכון הגאולוגי של ארצות הברית (USGS) כי האנרגיה הסייסמית נוצרה מקריסת סלעי הקרחון והקרח, ולא מרעידת אדמה שהפעילה את הקריסה. עוצמת האות שנוצר הייתה שקולה לכ-5.2. 36

להבדל הזה יש חשיבות מעשית. התרעה על רעידת אדמה מכוונת את תשומת הלב לרעידות קרקע ולנזקי מבנים. קריסת קרחון או מדרון יוצרת איום אחר, שמתפתח במהירות: נהר שנחסם, מים שנאגרים מאחורי מחסום זמני, גל פסולת פתאומי או מדרון נוסף שעומד לקרוס במורד הזרם.

האירוע ממחיש מדוע מערכות ניטור בהרים גבוהים צריכות לפרש יחד נתונים סייסמיים, תנועת קרחונים, יציבות מדרונות ומפלסי נהרות — ולא להניח שכל אות חזק הוא בהכרח רעידת אדמה.

מה אפשר לייחס לשינוי האקלים — ומה עדיין אי אפשר?

מדענים קושרים את האסון לסביבה הררית בגובה רב שמשתנה בעקבות ההתחממות, אך מזהירים מפני קביעה ששינוי האקלים לבדו גרם לקריסה המסוימת הזו. 16

ההתחממות מעשה ידי אדם, הנובעת בעיקר משריפת דלקים מאובנים, תורמת לנסיגת קרחונים ולהפשרת קפאת־עד בגבהים. תהליכים אלה יכולים להסיר תמיכה של קרח מקירות סלע תלולים, לשנות את מסלולי זרימת מי ההפשרה ולהחליש חומר קפוא שמסייע לייצב מדרונות. מים החודרים לסדקים עלולים גם לשחרר קרקע וסלע.

המסקנה הזהירה יותר היא ששינוי האקלים עשוי לשמש כמכפיל סיכון או כגורם שמכין את הקרקע לקריסה. הטריגר המיידי יכול להיות קשור גם לחולשות גאולוגיות מקומיות, להפשרת שלגים עונתית, ללחץ של מי הפשרה או לתנאי מזג אוויר קצרי טווח. הראיות הקיימות עדיין אינן מצביעות על גורם יחיד ומוחלט. 316

מדוע זה היה אסון מורכב?

הסכנה נבעה מהצטברות של כמה מפגעים, ולא מאירוע בודד:

1. קריסת סלע וקרחון בגובה רב שחררה מסה עצומה של קרח וסלע.
2. החומר שנפל סחף איתו עוד משקעים, מים ופסולת.
3. הזרם נכנס לערוץ נהר והפך במהירות לגל פסולת ולשיטפון.
4. כבישים, גשרים ויישובים נפגעו או נהרסו, והדבר הקשה על הפינוי ועל פעולות החילוץ.
5. הצטברות מים נוספת ותנאי קרקע לא יציבים יצרו סכנות מתמשכות במורד הזרם. 514

אירועים כאלה קשים במיוחד להתרעה, משום שהקריסה הראשונית מתרחשת באזור מרוחק, ולעיתים אין כמעט זמן להתריע בפני מי שנמצא בסמוך למקור. ליישובים במורד הזרם עשוי להיות זמן רב יותר לקבל התרעה — אך רק אם חיישנים, אמצעי תקשורת ונהלי חירום מצליחים לזהות את הסכנה במהירות.

האזהרה הרחבה יותר להרי ההימלאיה

אירוע לנגטאנג לירונג משתלב בחשש רחב יותר מפני אובדן קרחונים, מדרונות לא יציבים של סלע וקרח ושינויים במשטר המים בהרים הגבוהים. מדענים אומרים שתנאי התחממות מגדילים את הסיכון לאירועים הקשורים לקרחונים, אף שאין פירוש הדבר שלכל מפולת או שיטפון יש טריגר אקלימי יחיד שאפשר לזהות. 16

הלקח המעשי אינו שכל אסון בהימלאיה נגרם ישירות מההתחממות הגלובלית. הלקח הוא שסביבה הררית חמה ומשתנה במהירות עשויה ליצור יותר מצבים שבהם קריסה מקומית הופכת לאסון גדול בהרבה במורד הזרם. לכן מערכות התרעה מוקדמת צריכות לעקוב לא רק אחר גשמים ומפלסי נהרות, אלא גם אחר תנועת קרחונים, יציבות מדרונות, אותות סייסמיים, חסימות זמניות ואפשרות לשיטפונות הנגרמים מפריצת אגמים.

המספר הסופי של ההרוגים ורצף הקריסה המלא יתבררו רק לאחר חקירות שטח נוספות. מה שכבר ברור הוא שהאסון התפתח כשרשרת מהירה של סלע, קרח, מים ומשקעים — ושזיהוי מוקדם של מפגעים מורכבים כאלה חיוני להגנה על קהילות בגובה רב.