שישה חודשים למלחמה נגד איראן: המערכה הצבאית הסתיימה, אבל המשבר רחוק מפתרון

בשורה התחתונה

שישה חודשים לאחר פתיחת המערכה, ארה״ב וישראל לא הצליחו להשיג הסדר מדיני יציב עם איראן. המתקפה הראשונית פגעה קשות במנגנוני הביטחון, בתשתיות הצבאיות וביכולות הטילים של טהרן, אך לא הביאה לכניעה איראנית. במקום סיום ברור של המלחמה, נוצר מצב ביניים: לחץ כלכלי וימי, מחלוקות על יישום הפסקת האש וסיכון מחודש להסלמה. 13

איך התחילה המערכה?

פיקוד המרכז של ארה״ב (CENTCOM) מסר כי מבצע Epic Fury החל בשעה 1:15 לפנות בוקר ב־28 בפברואר 2026. לפי התיאור האמריקאי, מטרתו הייתה לפרק את מנגנון הביטחון של המשטר האיראני ולסלק איומים מיידיים. במקביל ניהלה ישראל את המבצע שכינתה „שאגת האריה” — Operation Lion’s Roar. 1

התקיפות כוונו, לפי הדיווחים, למפקדות ולמרכזי שליטה, למערכי הגנה אווירית, לאתרי טילים, לנכסים ימיים ולתשתיות הקשורות לתוכנית הגרעין. עם זאת, היקף הנזק המדויק והשלכותיו ארוכות הטווח נותרו שנויים במחלוקת בין המקורות.

הניסיון הדיפלומטי שנכשל

באמצע יוני נחתם בתיווך פקיסטני מזכר הבנות אמריקאי־איראני, שנודע בשם מזכר איסלמבאד. המסמך בן 14 הסעיפים נועד להפסיק את הלחימה, להחזיר את התנועה המסחרית במצר הורמוז, לפתוח משא ומתן טכני על תוכנית הגרעין ולשרטט מסלול אפשרי להקלת סנקציות ולשיקום איראן. 34

ההסכמה לא הפכה להסדר קבע. הלחימה התחדשה, ושני הצדדים העלו טענות לגבי הפרות והתחייבויות שלא קוימו. כתוצאה מכך, המסגרת שנחתמה ביוני נדחקה הצדה והוחלפה למעשה בעימות מתמשך של לחץ, איומים ומיקוח.

וושינגטון עוברת מסנקציות לתקיפות — או להפך?

לפי דיווחים על שיחותיו של מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו עם בעלי ברית, ארה״ב אינה צפויה לפתוח בשלב זה בסבב תקיפות חדש נגד איראן. במקום זאת, הממשל מתמקד בסנקציות, באמצעי לחץ כלכליים ובאכיפה ימית סביב נתיבי השיט והנפט. 1215

הניסוח חשוב: ההחלטה שלא לצאת כרגע למתקפה חדשה אינה שקולה להבטחה שלא תהיה פעולה צבאית בעתיד. לפי הדיווחים, האפשרות לתגובה אמריקאית נותרה פתוחה אם איראן תיזום hostilities חדשות או תסלים את העימות.

איראן מאיימת להקשיח את הקו

בכיר איראני אמר כי אם המאמצים להגיע להסדר קבוע ייכשלו, איראן עשויה לעבור לעמדה צבאית „התקפית לחלוטין”. האיום כולל אפשרות להתעמת עם ניסיונות להגביל את תנועת הספנות האיראנית במצר הורמוז או בסביבתו. 38

המצר, המחבר בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן, הוא נתיב מרכזי להובלת נפט עולמית. לכן, כל איום על חופש השיט בו עלול להרחיב את המשבר מעבר לזירה הצבאית ולהשפיע על שווקי האנרגיה והסחר הבינלאומי.

עם זאת, חשוב להבחין בין איום או מסר מיקוח לבין הישג מבצעי מוכח: לפי המידע הזמין, האמירה האיראנית אינה מוכיחה שטהרן כבר הצליחה לשבור מצור ימי אמריקאי.

האם נתניהו יצא מהמלחמה בעמדה חלשה יותר?

מוקדם מדי לקבוע באופן חד־משמעי שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נמצא כעת בעמדה גרועה יותר. אך המסקנה המצומצמת יותר נתמכת במידע הזמין: הפעלת כוח צבאי לא אילצה את איראן להיכנע ולא יצרה הסדר בתנאים שהיו נוחים לישראל או לארה״ב. 38

איראן עדיין מסוגלת לאיים בהרחבת העימות, ובמקביל היא מציגה דיפלומטיה והגנה צבאית ככלים משלימים — לא כחלופות. כלומר, טהרן אינה מוותרת על משא ומתן, אך מבקשת לנהל אותו מעמדה חזקה יותר ותוך דרישה להסרת סנקציות ולהפסקת הלחץ הימי.

אילו טענות עדיין דורשות זהירות?

כמה מהטענות שעלו סביב המלחמה אינן מבוססות די הצורך במקורות איכותיים ועצמאיים כדי להציגן כעובדות מוכחות. בין היתר מדובר בטענה שאיראן תכננה לפגוע בבארון טראמפ, בטענה כי הצבא האיראני קרא רשמית להשגת נשק גרעיני „כדי להתמודד” עם ישראל, ובפרטים מסוימים של טענות איראן בדבר הפרות אמריקאיות.

בשלב זה נכון יותר לתאר את אלה כטענות מתחרות, אלא אם יוצגו ראיות ראשוניות או אישור ממספר מקורות אמינים ובלתי תלויים. גם סרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית ושודר בטלוויזיה הממלכתית האיראנית אינו מהווה לבדו הוכחה למזימה ממשית או למדיניות צבאית רשמית.

המאזן אחרי חצי שנה

המערכה הצליחה לגרום נזק משמעותי למערכים איראניים, אך לא השיגה את יעד העל של כפיית כניעה או הסדר מדיני. ארה״ב מנסה כעת להמיר את העליונות הצבאית בלחץ כלכלי וימי, ואיראן מנסה להוכיח שהמחיר של המשך הלחץ יהיה גבוה — במיוחד סביב מצר הורמוז.

לכן, אחרי חצי שנה, המלחמה אינה נראית כפרק שהסתיים אלא כעימות ששינה צורה: פחות תקיפות רחבות, יותר סנקציות, איומים, מאבק על נתיבי שיט ומגעים דיפלומטיים שעדיין עלולים לקרוס.