הקרמלין מתרחק מהדיאלוג עם אירופה: פסקוב לא רואה בסיס לשיפור היחסים

דבריו של דמיטרי פסקוב ב־29 באוגוסט מסמנים הקשחה משמעותית בעמדה הפומבית של מוסקבה כלפי האיחוד האירופי. דובר הקרמלין אמר כי אינו רואה סיבה לצפות לשיפור ביחסים עם אירופה, ותיאר את ההנהגה הפוליטית הנוכחית ביבשת כעימותית — במילים ובמעשים. 57

המסר הזה עומד בניגוד לפתיחות המותנית שהציג הקרמלין מוקדם יותר ב־2026. אז נמסר כי ולדימיר פוטין מוכן לשוחח עם מנהיגים אירופים ולדון בחידוש היחסים. אלא שהתהליך הדיפלומטי לא הצליח להתגבר על המחלוקות הבסיסיות סביב המלחמה באוקראינה, הסנקציות, הביטחון האירופי ותנאי הסדר אפשרי.

מה אמר פסקוב על האיחוד האירופי?

פסקוב אמר כי הצהרות אירופיות מעידות שרוסיה נתפסת כ"יריבה" או אפילו כ"אויבת". הוא האשים את הפוליטיקאים האירופים בעימות עם רוסיה לא רק ברטוריקה, אלא גם בפעולותיהם. 56

הטענה החמורה ביותר שלו הייתה שמדינות אירופה מגייסות יכולות צבאיות נגד רוסיה ומשתתפות באופן ישיר בלחימה. בדיווחים הזמינים לא זוהו ההצהרות האירופיות הספציפיות שאליהן התייחס פסקוב. לכן יש להבין את הדברים כטענות של הקרמלין, ולא כעובדות שאומתו באופן עצמאי במסגרת הדיווח הקיים. 5613

המסקנה של פסקוב הייתה חד־משמעית: נכון לעכשיו, מוסקבה אינה רואה בסיס נראה לעין לשיפור היחסים בין רוסיה לאיחוד האירופי. 7

השינוי לעומת העמדה שהציג הקרמלין מוקדם יותר

המסר מאוגוסט היה תקיף בהרבה מההצהרות שנשמעו במאי. ב־8 במאי אמר פסקוב שפוטין מוכן לנהל משא ומתן עם "כולם", כולל מדינות אירופה, אך לא ייזום את הקשר — משום שלטענת מוסקבה בריסל ובירות אירופיות בודדות הן שהביאו את היחסים כמעט לאפס. 316

ב־17 במאי מסר הקרמלין שרוסיה מוכנה למשא ומתן עם מדינות החברות באיחוד האירופי, במטרה לשקם את היחסים הבילטרליים. במקביל, הוא הציג גישה אירופית פרגמטית כאפשרות לחזרה לדיאלוג. 14

גם הפתיחות הזו הייתה מותנית. ביוני אמר פסקוב שרוסיה פתוחה לדיאלוג עם מדינות אירופה, אך לא תקבל לחץ או אולטימטומים. לדבריו, אירופה צריכה לשנות את גישתה כלפי מוסקבה לפני שניתן יהיה להתקדם בשיחות. 112

כלומר, השינוי לא היה מעבר משיתוף פעולה ללא תנאים לעוינות מוחלטת. גם בתקופת הפתיחות המוקדמת התנתה מוסקבה את הדיאלוג בשאלה מי ינקוט את הצעד הראשון ובאילו תנאים יתנהלו השיחות. באוגוסט נעלמה אפילו הציפייה לשיפור קרוב ביחסים.

מדוע ניסיון ההפשרה הדיפלומטי לא הצליח?

המחלוקת המרכזית נגעה לקשר שבין דיפלומטיה למלחמה. האיחוד האירופי המשיך לתאר את הפלישה הרוסית כמלחמת תוקפנות, וחזר על תמיכתו בעצמאותה, בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. תגובת האיחוד כוללת סיוע מדיני, פיננסי, כלכלי, הומניטרי, צבאי ודיפלומטי לאוקראינה, לצד המשך הלחץ והסנקציות על רוסיה.

מוסקבה, מנגד, התנגדה למשא ומתן שנתפס בעיניה ככפוי. גורמים רוסיים אמרו גם שכל הצעת שלום צריכה לשקף את "המציאות בשטח" — ניסוח שמציב את המצב בחזית ואת דרישותיה של רוסיה במרכזו של כל הסדר אפשרי.

כך נותר מעט מאוד מרחב משותף. ממשלות אירופה בחנו כיצד האיחוד יוכל להשתתף בעתיד בדיפלומטיה בין רוסיה לאוקראינה, אך גורמים באיחוד הטילו ספק בכך שמוסקבה מעוניינת באמת בשלום. הם גם הדגישו שמשא ומתן אינו יכול להעניק לגיטימציה פשוטה לתביעות הטריטוריאליות של רוסיה.

המאמצים לשלום נתקעו בזמן שהלחימה נמשכה

הפתיחות הדיפלומטית נדחקה גם בשל ההתפתחויות בשדה הקרב. ב־16 ביולי אמר הקרמלין שאין באותו רגע סיכוי מיידי לחידוש שיחות השלום עם אוקראינה, אף שהמשיך לטעון כי הוא פתוח עקרונית למשא ומתן.

בסוף אוגוסט דנו גורמים אוקראיניים באפשרות לחדש שיחות טכניות, אך לא ציפו להסכם מהיר. דיווח נפרד תיאר את המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה כמצוי ב"הקפאה עמוקה", בזמן שהכוחות הרוסיים המשיכו במערכה הצבאית. 1920

רויטרס דיווחה גם על המשך תקיפות רוסיות באמצעות טילים וכטב״מים באוקראינה בסוף אוגוסט. 17 השילוב בין מגעים דיפלומטיים מוגבלים לבין פעילות צבאית מתמשכת גרם לדיאלוג של אמצע השנה להיראות כמו ניסיון גישוש — ולא כמו שיקום אמיתי של היחסים ששררו לפני המלחמה.

מה המשמעות לעתיד יחסי רוסיה והאיחוד?

את דברי פסקוב נכון להבין כהכרה בכך שהפתיחות המוגבלת נבלמה בשל עמדות שאינן מתיישבות זו עם זו, ולא רק כשינוי ניסוח נקודתי. מוסקבה המשיכה להציג את אירופה כגורם עוין התומך באוקראינה ומפעיל לחץ על רוסיה. האיחוד האירופי, מצדו, ראה בפלישה הפרה יסודית של הביטחון האירופי והמשיך לתמוך באוקראינה ולשמר את הסנקציות.

התוצאה היא מרחב דיפלומטי צר ולא יציב. הקרמלין יכול לומר שהוא פתוח לשיחות, ובאותה נשימה לדחות אולטימטומים, לדרוש שאירופה תעשה את הצעד הראשון ולהתעקש על תנאים רוסיים להסדר. ממשלות אירופה יכולות לבחון ערוצי קשר, ובמקביל לטעון שכל שלום בר־קיימא חייב להגן על ריבונותה של אוקראינה ולהתבסס על מגילת האו״ם ועל המשפט הבינלאומי. 112

על הרקע הזה, ההצהרה מ־29 באוגוסט אינה מכריזה על סיום כל אפשרות למגע. עם זאת, היא מבהירה שמוסקבה אינה מציגה עוד שיפור ביחסים עם האיחוד האירופי כאפשרות ריאלית בטווח הקרוב. כל עוד המחלוקות על המלחמה, הסנקציות, דרישות הביטחון ותנאי הסכם השלום לא ייפתרו — ההפשרה הדיפלומטית שנראתה אפשרית באמצע 2026 תישאר תקועה.