המלחמה מגיעה למחסנים: מה ידוע על מתקפות הרחפנים באוקראינה נגד DNS, Ozon וצ'יז'יק

מה קרה בלילה שבין 28 ל-29 באוגוסט?

גל תקיפות רחפנים אוקראיני פגע, לפי דיווחים, במספר מתקנים מסחריים ולוגיסטיים במחוז רוסטוב שברוסיה. בין היעדים שהוזכרו היו מחסן ההפצה של רשת האלקטרוניקה DNS באקסאי, מתקן לוגיסטי של ענקית המסחר המקוון Ozon ברוסטוב על הדון, וכן מחסן של רשת הסופרמרקטים צ'יז'יק בלנינסקויה.

בדיווחים על האירוע הופיעו תיאורים של שריפה במחסן DNS ושל שריפה קטנה במתקן Ozon, שכובתה במהירות. Ozon הודיעה כי השביתה זמנית את פעילות המתקן כדי לאפשר לכוחות החירום לבדוק את המקום ולוודא את בטיחותו. עם זאת, היקף הנזק הכולל והפגיעה במחסן צ'יז'יק עדיין אינם מבוססים במידה שווה על מקורות בלתי תלויים. 9

כמה אנשים נפגעו?

נכון למידע הזמין, אין מספר כולל ומהימן של פצועים הקשור במישרין ללילה הזה. בדיווחים הראשוניים על מחסן DNS נאמר כי העובדים פונו וכי לא דווח על נפגעים; גם לגבי מתקן Ozon הופיעו דיווחים ראשוניים שלפיהם לא היו נפגעים. לכן התשובה הזהירה ביותר היא שלא אושר מספר פצועים למתקפה הספציפית, ולא ניתן להסיק ממנה את מספר הנפגעים באירועים אחרים נגד מתקני Ozon ברוסיה. 9

ההשפעה התפעולית שניתן לתאר בזהירות כוללת הפסקה זמנית של העבודה, פינוי עובדים, פעולות כיבוי, בדיקות בטיחות, הערכת נזק והסטה אפשרית של זרימת סחורות למחסנים אחרים. שיבושים דומים בתקיפות קודמות אילצו קמעונאים לעצור פעילות במתקנים שנפגעו ולנתב מחדש הזמנות ומשלוחים. 6

מדוע הפגיעה ב-DNS משמעותית?

DNS אינה רק חנות אלקטרוניקה הפועלת מול צרכנים. מדובר ברשת הפצה גדולה של מחשבים, טלפונים, רכיבי תקשורת, ציוד היקפי ומוצרי חשמל. לכן פגיעה במחסן שלה עשויה לשבש לא רק מכירות קמעונאיות, אלא גם את תנועתן של סחורות אלקטרוניות בעלות שימוש כפול — כלומר מוצרים שיכולים לשמש הן את השוק האזרחי והן מערכות צבאיות או מערכי סיוע.

מבחינת קייב, חשיבותם של מחסני מסחר גדולים נובעת מהיכולת שלהם לרכז, לאחסן ולהפיץ במהירות ציוד כמו רכיבי אלקטרוניקה, אמצעי תקשורת, רחפנים ורכיביהם, מדים, חלקי רכב ומוצרים נוספים שעלולים להגיע בסופו של דבר לצבא הרוסי או לרשתות מתנדבים. 8

עם זאת, מדובר בטענה שנויה במחלוקת. Ozon, Wildberries וגורמים רוסיים רשמיים מציגים את המתקנים כתשתיות מסחריות אזרחיות. המידע הזמין אינו מוכיח שכל מחסן שנפגע החזיק בזמן התקיפה מטען צבאי או שימש כמחסן צבאי ייעודי. הניסוח המדויק יותר הוא שאוקראינה מכוונת ליכולת הלוגיסטית הדו-שימושית ולחשיבות הכלכלית של הרשת — ולא בהכרח מוכיחה שכל אתר בנפרד היה יעד צבאי מובהק.

מה הקשר ל-Wildberries ול-Ozon?

התקיפה האחרונה אינה אירוע מבודד. ב-18 ביולי החלה אוקראינה במערכה מתמשכת נגד מתקני הלוגיסטיקה של Wildberries, הקמעונאית המקוונת הגדולה ברוסיה. עד תחילת אוגוסט דווח על תקיפות של לפחות 20 אתרים, שגרמו לשריפות, להשמדת מלאי ולשיבושים ברשת השילוח הארצית של החברה. 4

בהמשך הורחבה המערכה ל-Ozon, הקמעונאית המקוונת השנייה בגודלה ברוסיה. בתוך שלושה ימים בסוף אוגוסט דווח על פגיעה בשישה ממחסניה, ובתגובה ירדו מניות החברה לאחר שפרסמה מידע על התקיפות. 2

ההיגיון האוקראיני הוא לפגוע בצמתים שמאפשרים לכלכלה הרוסית לפעול בקנה מידה ארצי: מחסנים, מרכזי מיון, מערכות שילוח ורשתות הזמנות. גם אם כל מתקפה בודדת אינה משתקת את החברה, הצטברות הפגיעות עלולה להגדיל את עלויות הביטוח, האבטחה, התיקונים, המלאי החלופי וההובלה.

לא רק קמעונאות: נמלים, תבואה ואנרגיה

המערכה הרחבה יותר כבר יצרה צווארי בקבוק ביצוא הרוסי. תקיפה אוקראינית בנובורוסיסק פגעה במסופי תבואה מרכזיים והובילה להשבתת שני מסופים גדולים. רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם, וחלק משמעותי מהיצוא שלה עובר דרך נמלי הים השחור. 10

דיווחי תעשייה מסוימים מסרו כי שלושה מסופים מרכזיים הפסיקו לפעול וכי משלוחי תבואה מנובורוסיסק נעשו בלתי אפשריים מיד לאחר הנזק. הקרמלין אמר בהמשך כי ננקטים צעדים לצמצום ההשפעה על יצוא התבואה. 1 2

המידע הזמין תומך במסקנה שנגרמה הפרעה למערכת היצוא הרוסית בים השחור, אך אינו מאפשר לקבוע בוודאות את היקף משלוחי החיטה הרוסיים באוגוסט. גם הדיווחים על הכרזה מדויקת של מצב חירום במחוז רוסטוב, על משבר אחסון תבואה ועל הסיבה הישירה לו, דורשים אימות באמצעות נתונים אזוריים או נתוני שילוח ראשוניים.

אילו חלופות עומדות בפני רוסיה?

לרוסיה יש תמריץ להפנות תבואה דרך נמלים אחרים בים השחור ובים אזוב, דרך הים הבלטי והים הכספי, וכן באמצעות רכבות ונתיבי יבשה. אולם מסלולים אלה אינם תחליף חלק לנובורוסיסק: הם מוגבלים בקיבולת, כוללים שרשרת הובלה ארוכה יותר, יקרים יותר לתפעול ולעיתים חשופים גם הם לסיכוני ביטחון.

הודאת הקרמלין כי הוא פועל לצמצום הנזק ליצוא התבואה מצביעה על כך שניתוב מחדש ואמצעי הגנה כבר הפכו לצורך מעשי, ולא רק לתרחיש תיאורטי. 2

תגובת פוטין והמשמעות הפוליטית

ב-24 באוגוסט אישר ולדימיר פוטין צעדים המאפשרים למדינה להשתלט זמנית על תשתיות קריטיות שיוגדרו ככאלה שאינן מוגנות כראוי מפני תקיפות אוקראיניות, או שלא שוקמו במהירות לאחר שנפגעו. 4

הצו יכול להיתפס מצד אחד ככלי לחיזוק עמידות התשתיות, ומצד אחר כהרחבת השליטה של המדינה בנכסים פרטיים בתחומי האנרגיה, התחבורה והלוגיסטיקה. הוא משקף חשש רשמי גובר מכך שתשתיות אזרחיות-מסחריות מבוזרות הפכו לנקודת תורפה קבועה במלחמה. 15

התקיפות מאלצות את רוסיה להשקיע יותר בהגנה אווירית, באבטחה פיזית, בתיקונים, במלאי חירום ובנתיבי הובלה פחות יעילים. הן גם הופכות את המלחמה למוחשית יותר עבור צרכנים וחברות הרחק מקו החזית — באמצעות עיכובים, מחסור נקודתי ועלויות גבוהות יותר. ההשפעה הכלכלית היא מצטברת, ולא בהכרח מכריעה בעקבות פגיעה במחסן יחיד. 4

גם אוקראינה משלמת מחיר

מבחינת אוקראינה, תקיפת רשתות מסחר ויצוא רוסיות היא דרך זולה יחסית להפעיל לחץ כלכלי ולסבך את יכולתה של רוסיה לתחזק את המלחמה. אבל זו אינה מערכה חד-צדדית. תקיפות רוסיות פגעו בנמלים, במרכזי הפצה, בתעשייה ובמערכת האנרגיה של אוקראינה.

אוקראינה דיווחה כי התקיפות הרוסיות בנמלים הפחיתו את יצוא התבואה שלה ב-75% בשבועיים הראשונים של אוגוסט. קייב גם הורידה בעד 12% את תחזית יצוא התבואה לעונת 2026/27 בעקבות הפגיעות בנמלי מחוז אודסה. 12 7

התמונה הכוללת היא של כפייה כלכלית הדדית: אוקראינה מנסה להפוך את רשתות הלוגיסטיקה והיצוא האזרחיות הגדולות של רוסיה לנטל מלחמתי, בעוד רוסיה ממשיכה לפגוע בנמלים, במרכזי הפצה, בתעשייה ובאנרגיה באוקראינה. בטווח המיידי התוצאה היא שיבושים ועלויות גבוהות יותר; בטווח הארוך היא תלויה בשאלה אם רוסיה תצליח להגן, לפזר, לתקן ולנתב מחדש את רשתותיה מהר יותר מקצב השחיקה שלהן — ואם אוקראינה תוכל לשמור על קצב התקיפות.