מה קרה בקריסה ב־26 באוגוסט בצדו הצפוני של לנגטנג לירונג?

אירוע שרשרת, לא מפגע יחיד

האסון ב־26 באוגוסט סמוך ללנגטנג לירונג נראה, לפי ההערכות הראשוניות, כאירוע מהיר ומדורג של קריסת הרים — ולא כרעידת אדמה רגילה או כהתפרצות פשוטה של אגם קרחוני. הערכות לוויין ובדיקות שטח מצביעות על כך שכשל גדול של קרח וסלע הפך בתוך זמן קצר למפולת פסולת ולשיטפונות בזק הרסניים. עם זאת, מנגנון ההתחלה המדויק עדיין נמצא בחקירה. 125

מה ככל הנראה קרס?

השחזור הראשוני של החוקרים הוא שסלע יסוד לא יציב, מתחת לקרחון או בסמוך לו, כשל — ובמקביל ניתק חלקו התחתון של הקרחון וצנח מאות מטרים אל קרקעית העמק. הפגיעה העוצמתית ערבבה סלעים, קרח, משקעים ומים ליצירת מפולת קרח־סלע. זו התפתחה לזרם פסולת רב־אנרגיה, שדהר במורד מערכות של עמקי נהרות וחולל שיטפונות הרסניים. 125

במילים אחרות, לא מדובר ב"קיר קרח" שהתמוטט בלבד: הקריסה הפעילה שרשרת של תהליכים גיאולוגיים והידרולוגיים — מפולת, חסימת ערוצים, הצטברות מים ופריצה של זרמים עמוסים בבוץ, סלעים וקרח.

כיצד ייתכן שהמדרון התערער?

מדענים מצביעים על כמה תהליכים ארוכי־טווח שעשויים להגדיל את פגיעוּת המדרונות הגבוהים בהימלאיה:

• נסיגת קרחונים: התחממות האטמוספרה בעשורים האחרונים גרמה לקרחונים לסגת ושינתה את התמיכה המכנית שהם מספקים לדפנות העמקים התלולים.
• הפשרת פרמפרוסט: פרמפרוסט — שכבות קרקע וסלע שקפאו במשך אלפי שנים — עשוי לתפקד כמעין "דבק" בתוך סלע יסוד סדוק. כשהוא מפשיר, המדרון עלול להפוך פחות יציב. 3911
• שינוי בגאומטריית הקרחון: נסיגת הקרח משנה את העומסים ואת התנאים שבהם סלעים וקרח מחזיקים זה בזה.
• משקעים קיצוניים: מחקרים מצביעים גם על כך שאירועי משקעים קיצוניים עלולים לתרום לערעור מדרונות תלולים. 3

התהליכים האלה עשויים להפוך מפולות קרח־סלע לסבירות יותר, אך הם אינם מוכיחים מה היה הטריגר המיידי באירוע המסוים הזה. כדי לקבוע זאת נדרשת חקירה פורנזית ייעודית של ההר, הקרחון והסימנים שנותרו בשטח.

מה הקשר לשינויי האקלים?

עמדת המדענים זהירה ומורכבת: ההתחממות הגלובלית עשויה הייתה להעלות את ההסתברות הבסיסית לקריסת מדרון מסוג זה, באמצעות ערעור הקרח, הסלע והפרמפרוסט — אך עדיין לא הוכח שהיא הייתה הגורם הישיר והיחיד שהפעיל את הקריסה ב־26 באוגוסט. 38

מחקרים מצביעים על כך שמפולות קרח־סלע בהימלאיה נעשות שכיחות יותר ככל שנסיגת קרחונים, הידרדרות הפרמפרוסט ומשקעים קיצוניים מערערים מדרונות תלולים. במקביל, תצפיות מראות שאובדן הקרח בקרחוני ההימלאיה הואץ בעשורים האחרונים: קצב אובדן הקרח הממוצע במאה ה־21 היה מהיר בערך פי שניים לעומת סוף המאה ה־20. 34

לכן, הניסוח המדויק הוא ששינויי האקלים עשויים היו להכין את הקרקע לאסון ולהגדיל את הסיכון — לא שהם הוכחו כגורם היחיד שגרם לקריסה ברגע מסוים.

מספר ההרוגים והנעדרים עדיין משתנה

מניין הנפגעים השתנה במהירות ככל שצוותי החילוץ הצליחו להגיע לאזורים מבודדים. רויטרס דיווחה ב־28 באוגוסט על לפחות 579 הרוגים בנפאל ושבעה בטיבט, בעוד שמספר הנעדרים שעליו דיווחה נפאל עלה ל־1,924. בדיווחים מוקדמים יותר דובר על יותר מ־1,300 נעדרים, ובהם מבקרים זרים. 14

המספרים הללו זמניים ואינם מהווים עדיין חשבון נפגעים סופי.

מדוע מערכות ההתרעה לא מנעו את האסון?

מערכות ההתרעה המקובלות בנפאל מותאמות בעיקר לניטור גשמים, מפלסי נהרות ואגמים קרחוניים מוכרים. האירוע הזה היה קריסה פתאומית ומורכבת של הר, קרח וסלע — תרחיש שעלול להותיר מעט מאוד זמן, או כלל לא, להתרעה במורד הזרם.

בתחילה פורשו המדידות הסייסמיות כרעידת אדמה בעוצמה 4.4. בהמשך נקבע שהאות נבע מהקריסה עצמה, ובדיווחים הופיעה עוצמה מתוקנת של 5.2. 415 ההבחנה חשובה: חיישנים סייסמיים יכולים לזהות את תנועת המסה לאחר שהחלה, אך עצם זיהוי האות אינו מספק בהכרח התרעה שימושית לפני כשל המדרון.

סכנת ההצפה עדיין לא חלפה

פסולת הקריסה חסמה נתיבי מים ויצרה לפחות שני אגמי חסימה במעלה הזרם. הרשויות הזהירו שגלישת מים מעל המחסום או פריצתו עלולים לגרום לשיטפונות בזק נוספים. לפי דיווחים, אחד האגמים כבר עלה על גדותיו — עובדה שהגבירה את הדחיפות במעקב ובפינוי. 67

אגמי חסימה כאלה עלולים להשתנות במהירות: מפלס המים יכול לעלות, המחסום עלול להיחלש, ופריצה פתאומית עלולה לשחרר גל נוסף לעמקים שכבר נפגעו.

החילוץ מתנהל בתנאים קשים

צוותי מסוקים, עובדי חירום וצוותי חילוץ מסין ומנפאל חיפשו בעמקים מבודדים שכוסו בהריסות. דרכים שנפגעו, מדרונות לא יציבים, מזג אוויר וסכנת הצפות חדשות הקשו על הגישה. 914

פתרונות כמו תעלות ניקוז מבוקרות או שחרור הנדסי של מים עשויים להפחית לחץ בחלק מאגמי החסימה, אך אלה פעולות מסוכנות שמחייבות הערכת יציבות מפורטת. אין די ראיות אמינות לכך שתוכנית ניקוז מסוימת כבר אושרה או בוצעה באתר.

הלקח: לנטר גם את ההר, לא רק את המים

האסון ממחיש את הצורך להרחיב את ניהול הסיכונים בהימלאיה מעבר למדדי גשם ולאגמים קרחוניים שכבר מופו. נדרשת מערכת רציפה המשלבת תצלומי לוויין, חיישנים סייסמיים וניטור קרקעי של מדרונות שבהם מצויים סלע, קרח ופרמפרוסט לא יציבים — לצד נהלי התרעה מהירים ומתואמים בין המדינות משני צדי הגבול. 39