איך קריסת קרחון חוללה את אסון השיטפונות בנפאל ובטיבט?

האסון שהיכה בגבול נפאל–טיבט ב-26 באוגוסט התחיל באירוע גאולוגי עוצמתי במיוחד: חלק גדול מקרחון, יחד עם סלעים, קרס אל מערכת הנהרות ההררית. בתחילה פורש האות שנקלט כסימן לרעידת אדמה בעוצמה 5.2, אך ניתוח מאוחר יותר של הסוכנות הגאולוגית של ארצות הברית (USGS) קבע כי מדובר באנרגיה סייסמית שנוצרה מקריסת הקרחון ומזרם הסחף שבא בעקבותיה. 18

הקריסה שחררה במורד העמקים מסה הרסנית של מים, קרח, בוץ וסלעים. הזרם שטף יישובים ונתיבי תחבורה המשמשים תושבים, עובדים, מטיילים ועולי רגל — והפך אירוע טבע מרוחק למשבר הומניטרי חוצה גבולות. 2712

מניין ההרוגים והנעדרים

רשויות ניהול האסונות בנפאל דיווחו כי עד 28 באוגוסט חולצו 579 גופות, וכי 1,924 בני אדם עדיין מוגדרים נעדרים. בין הנעדרים 517 אזרחים זרים, ובהם 32 אזרחים ותושבי קבע קנדים, לפי גורמים קנדיים. 411

המספרים עדיין עשויים להשתנות. נפאל וסין פרסמו לאורך הדרך נתונים שונים, ולא תמיד ברור אם חלק מהספירות החוצות את הגבול כוללות אנשים שכבר נספרו בצד השני. העלייה החדה במספרים לעומת הדיווחים הראשונים משקפת הן את המשך איתור הגופות והן את הקושי להגיע לעמקים מבודדים. 6

הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום העריכה שיותר מ-90 אלף בני אדם נפגעו ונמצאים במצוקה קשה. סוכנות האו״ם לילדים מסרה שלפחות 17 אלף ילדים זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף; 18 בתי ספר נהרסו ועוד 20 ניזוקו.

כך התפתח השיטפון

נראה כי גוש גדול של קרחון וסלעים נפל אל הנהר או חסם אותו באופן חלקי. הפגיעה יצרה תנודות קרקע חזקות, שנקלטו במכשירי מדידה כאירוע דמוי רעידת אדמה. כשהקרח, המים והסחף החלו לנוע במורד הזרם, הם הפכו לזרם אדיר והרסני — לא לשיטפון נהרות רגיל. 19

הזרם נשא איתו בוץ, קרח וסלעים דרך העמקים, והרס בתים, כפרים, גשרים, כבישים, מתקני אנרגיה ותשתיות גבול. מבנים רבי-קומות נעקרו מיסודותיהם, ואובדן דרכי התחבורה והתקשורת הותיר חלק מהקהילות מנותקות. 2712

הערכת הנזק המלאה מתעכבת בשל פני השטח ההרריים והרס נתיבי הגישה. לכן יש להתייחס בזהירות לטענות על המספר המדויק של בתי החולים ומתקני הבריאות שנפגעו. עם זאת, הדיווחים מצביעים על פגיעה במערכות מים, ביוב ותשתיות חיוניות אחרות — מצב שמכביד על שירותי החירום ומעלה חשש להתפשטות מחלות המועברות במים. 5

תושבים, תיירים ועולי רגל שנלכדו בזרם

משבר הנעדרים אינו מוגבל ליישובים הסמוכים לנהרות. בדיווחים הראשונים נמסר על מאות תיירים זרים שנעדרו, בהם עולי רגל שעשו את דרכם להר קאילאש שבטיבט. בין הנעדרים דווחו אנשים מהודו, ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, קנדה ומדינות נוספות. 1015

משפחות רבות נאלצו להמתין זמן ממושך ללא קשר אמין עם יקיריהן, בזמן שהרשויות ניסו לזהות גופות, לברר מי הצליח להימלט ומי נותר לכוד או נסחף במורד הנהר. דיווחים פומביים תיעדו משפחות שמחפשות קרובים, אך עדיין אין רשימה מלאה ומאומתת באופן עצמאי של כל עולי הרגל, התיירים והניצולים הנעדרים.

אי-הוודאות חריפה במיוחד בעמקים ההרריים המרוחקים, שבהם הסחף, הכבישים ההרוסים ושיבושי התקשורת מקשים על שימוש במערכות הרישום והאיתור הרגילות.

מדוע החילוץ מורכב כל כך?

נפאל שלחה כוחות ביטחון, מסוקים וצוותים קרקעיים לחיפוש בעמקים המכוסים בסחף ולחלוקת סיוע. גם סין ביצעה פעולות חילוץ וטיפול באסון בצד הטיבטי של הגבול. 7

הפעילות מוגבלת בשל כמה סכנות במקביל:

• דרכי גישה שנהרסו: שיטפונות ומפולות סחפו כבישים וגשרים, ומנעו מצוותי חילוץ ומאספקה להגיע לחלק מהיישובים. 5
• מדרונות לא יציבים וסחף כבד: מפולות סלעים חדשות, בוץ וקרקע מעורערת הופכים את החיפוש הקרקעי למסוכן ואיטי. 6
• מזג האוויר והגובה: התוואי התלול ותנאי מזג האוויר המשתנים מגבילים את פעילות המסוקים ואת התנועה הקרקעית. 67
• אזור חיפוש שהתרחב במורד הנהר: בני אדם וחפצים עשויים היו להיסחף הרחק מאזור הפגיעה המקורי, וכך להרחיב מאוד את שטח החיפוש. 6
• מידע חלקי: תקלות תקשורת ודיווחים חוצי-גבול שאינם אחידים מקשים על גיבוש רשימה אמינה של הנעדרים. 4

נתונים תפעוליים, ובהם מספרי החילוץ שפורסמו בדיווחים ראשוניים, צריכים להיחשב זמניים כל עוד החיפושים נמשכים. המקורות הזמינים אינם מאמתים באופן בלתי תלוי כל מספר שהופץ בתחילת האירוע.

האיום הנוסף: אגם שנוצר מהסחף

הקריסה וזרם הסחף חסמו חלקים ממערכת הנהרות ויצרו במעלה הזרם אגם מחסום. ככל שהמים הצטברו, הזהירו הרשויות כי פריצה של המחסום עלולה לשחרר גל נוסף אל העמקים שכבר נפגעו מהשיטפון הראשון.

האגם החל לעלות על גדותיו ב-28 באוגוסט, עצר לזמן קצר את פעולות החילוץ והגביר את החשש בנפאל ובסין. בהמשך דווח כי הסכנה המיידית נחשבת ניתנת לניהול, ואילו הרשויות הסיניות מסרו שהסיכון לפריצה פתאומית פחת.

גם ללא פריצה קטסטרופלית, אגם מחסום שעולה על גדותיו עלול לחסום נתיבי חילוץ, לפגוע במעברים זמניים ולחשוף ניצולים ומחלצים לשינויים חדים במפלס המים. לכן הוא הוסיף שכבת דחיפות נוספת למבצע חיפוש מורכב ממילא.

כיצד מגיבות הרשויות וארגוני הסיוע?

נפאל מתמקדת בחיפושים באמצעות הצבא וכוחות הביטחון, בפינוי מוסק, באספקת ציוד חירום ובהקמת יכולת רפואית זמנית. סין מתאמת פעולות חילוץ וסיוע בטיבט ועוקבת אחר הסיכון להצפה במעלה הזרם. 7

קנדה פועלת לאיתור 32 האזרחים ותושבי הקבע שלה שדווחו כנעדרים. גורמים קנדיים מסרו כי בעדכון שצוטט ב-CBC לא היו קנדים בין ההרוגים שאושרו, אך מעמדם של הנעדרים עדיין לא הובהר באותו שלב. 11

רשת הצלב האדום מתמקדת במקלטי חירום, מזון, מים, תמיכה רפואית, תקשורת ואיתור בני משפחה. הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום מסרה כי היא מסייעת באמצעות הצלב האדום בנפאל. ארגון CARE הזהיר כי משפחות איבדו את בתיהן, רכושן ומקור פרנסתן, וכי הפגיעה במערכות המים והביוב מגבירה את הסיכון למחלות.

סיוע החל להגיע לחלק מהניצולים, אך הגישה אינה אחידה. לצד צרכי ההישרדות המיידיים, פעולות הסיוע צריכות להחזיר את התקשורת, לאתר נעדרים, לתמוך במשפחות שנעקרו מבתיהן ולמנוע התפרצות מחלות באזורים שבהם נפגעו מערכות המים והתברואה.

מה עדיין לא ידוע?

הסיבה המרכזית לאסון ברורה יותר: הראיות מצביעות על קריסת קרחון וזרם סחף שיצרו אנרגיה סייסמית דמוית רעידת אדמה — ולא על רעידת אדמה רגילה שהפעילה את האירוע. 1

לעומת זאת, מניין הנפגעים והיקף האסון הגאוגרפי עדיין אינם סופיים. החיפושים נמשכים, חלק מהעמקים קשים לגישה, והנתונים מנפאל ומטיבט אינם בהכרח ניתנים להשוואה ישירה. המסקנה הזהירה ביותר היא שהאסון גרם לאובדן חיים המוני, להרס נרחב של תשתיות ולמשבר הומניטרי המשפיע על עשרות אלפי בני אדם — וכי המספר הסופי עשוי להשתנות ככל שיימשכו החילוץ, החיפוש וזיהוי הגופות.